• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
COVID-19 בישראל

מחקר מ"לאומית": החיסונים יעילים גם למתחסן וגם להפחתת התחלואה

ממחקר נוסף של קופת החולים לאומית עולה כי החיסון של "פייזר" יעיל נגד המוטציה הבריטית במידה זהה ליעילותו נגד הנגיף הרגיל

חיסון לקורונה. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

מחקר חדש שבוצע בלאומית שירותי בריאות ועליו דיווחה הבוקר (ד') רוני לינדר ב"דה מרקר" מצא כי החיסונים לקורונה בישראל יעילים גם למתחסן עצמו וגם להפחתת כלל התחלואה. במחקר אחר שנערך בקופ הגיעו החוקרים למסקנה מעודדת נוספת: החיסון של "פייזר" יעיל נגד המוטציה הבריטית במידה זהה ליעילות שלו נגד הוירוס הרגיל.

המחקר בדק כמה מבין המחוסנים מבוטחי הקופה חלו בקורונה על פני ציר זמן אחרי המנה הראשונה והשנייה ו"נרמל" את התוצאות כדי שניתן יהיה להשוות בין הימים בצורה המדויקת ביותר. "אנחנו מתקרבים ל-200 אלף מתחסנים בקופה במנה ראשונה, כ-153 אלף שכבר עברו עשרה ימים מהחיסון הראשון שלהם, ומעט יותר מ-100 אלף שקיבלו את המנה השנייה", צוטט בדיווח פרופ' שלמה וינקר, ראש חטיבת הרפואה בלאומית שירותי בריאות.

ב"לאומית" החלו לבדוק את תוצאות החיסונים עם תחילת מבצע החיסונים ב-20 בדצמבר. כ-2,300 מבוטחים חלו לאחר החיסון הראשון ועד היום. "בדקנו כמה חולים וכמה מתחסנים יש בכל יום אחרי החיסון הראשון, ולאחר מכן עשינו אותו הדבר לגבי החיסון השני. בסוף בנינו גרף שמראה את שיעור החולים ל-1,000 מתחסנים על פני הימים שחלפו מהחיסון", הסביר וינקר.

"מניתוח תוצאות המחקר עלה כי בימים הראשונים אחרי המנה הראשונה יש עלייה במספר המאומתים כי אין עדיין משמעות לחיסון, אבל החל מהיום העשירי מתחילים לראות ירידה. "כשעוברים לחיסון השני רואים עוד מדרגה בירידה, ושבוע אחרי החיסון השני ירידה נוספת. עשרה ימים אחרי החיסון השני כבר אין כמעט מאומתים", מסר וינקר.

"התוצאות מלמדות כי החיסון יעיל גם בעולם האמיתי ומגן עלינו בשתי דרכים: פעם אחת על עצמי ופעם שנייה על הסביבה". עם זאת, סייג וינקר: "כשיש מסביב הרבה חולים, אז החיסון פחות יעיל כי נחשפים כל הזמן לקורונה והחיסון לא מגן ב-100%".

במחקר נוסף שנערך ב"לאומית", בשיתוף עם ד"ר אריאל יהודה, מנהל מכון המחקר של הקופה, נעשה שימוש במכשיר ייחודי שקיים במעבדות הקופה המאפשר לקבוע לגבי כל דגימה של מאומת אם מדובר במוטציה הבריטית או בוירוס הרגיל. הבדיקה התבצעה על 9,000 דגימות שסווגו לשתי קבוצות אלו. "מתוך 9,000 החולים הללו - קרוב ל-800 התחסנו וחלו", אמר וינקר. "זה לא מפתיע אותנו, כי בימים הראשונים אחרי החיסון הרי אין הגנה בכלל, וככל שעובר הזמן, ההגנה הולכת ומתחזקת. אבל אחרי אנאליזות מורכבות שמשקללות מגזרים שונים, גילים שונים ומיקום על ציר הזמן, הגענו למסקנה שההגנה מפני המוטציה הבריטית טובה באותה מידה כמו מול הזן הרגיל".

נושאים קשורים:  חיסון לקורונה,  יעילות חיסון,  פייזר,  קופת החולים לאומית,  פרופ' שלמה וינקר,  המוטציה הבריטית,  19-COVID,  חדשות
תגובות