• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
COVID-19 בישראל

גם המוטציה הדרום אפריקאית, המידבקת יותר, הגיעה לישראל

לאחר שהוריאנט הבריטי זוהה בנדבקים בישראל, התגלו גם ארבעה מקרים של המוטציה הדרום אפריקאית | "פייזר" הודיעה כי במחקר מהיר שביצעה נמצא שתרכיב החיסון שלה יעיל כנגד שתי המוטציות החדשות

מעבדת בדיקות. צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

ארבעה ישראלים אובחנו כנשאי הוריאנט הדרום-אפריקאי של נגיף הקורונה והם מייצגים, לפי הודעת משרד הבריאות אתמול (שבת), שתי שרשראות הדבקה: האחת של ישראלי שחזר מדרום אפריקה והאחת של משפחה שנדבקה מאדם אחר שחזר לארץ מדרום אפריקה. בשבוע שעבר זוהה בישראל גם הוריאנט הבריטי ("המוטציה הבריטית") של הנגיף.

שני הוריאנטים גורמים להדבקה מהירה יותר, אך ככל הנראה – על פי הערכת משרד הבריאות – לא למחלה קשה יותר. שני הוריאנטים זוהו במעבדת הנגיפים המרכזית של משרד הבריאות ב"שיבא" במסגרת מבצע יזום שנועד לגלות מוקדם יותר את שתי המוטציות ולמנוע את התפשטותן בקהילה.

ארבעת הנדבקים במוטציה הדרום אפריקאית זוהו מתוך 15 דגימות שנשלחו לבדיקת ריצוף מהיר במעבדה. קודם לכן נמסר כי בישראל אותרו 147 נדבקים ב"זן הבריטי" ומתוכם רק בודדים חזרו בוודאות מחו"ל. רוב המקרים נבעו מהדבקות בתוך הקהילה בישראל. "זה יכול להסביר את העלייה המשמעותית והמהירה שחלה בשבוע שעבר בתחלואה", נמסר ממשרד הבריאות.

שתי המוטציות מציגות שינויי מיקום ברצף הגנטי שנתגלו בחלבון הספייק שבמעטפת הנגיף, דרכו הוא חודר לתא הנדבק. שינויים אלה מקנים לנגיף יכולת חדירה והתפשטות קלה ומהירה יותר. בוריאנט הדרום אפריקאי זוהו 20 שינויים קלים – מספר גבוה יחסית.

לאחר גילוי הוריאנט הדרום אפריקאי וקודם לכן גילוי הוריאנט הבריטי, עלה החשש שתרכיבי החיסון שכבר הוחל בשיווקם בעולם לא יעילים מספיק כנגדם. אבל ביום ו' הודיעה "פייזר" כי במחקר מהיר שביצעה עלה שתרכיב החיסון שלה יעיל גם כנגד שתי המוטציות.

בעקבות החשש מהמוטציה הדרום אפריקאית הורה משרד הבריאות להעביר לבידוד במלוניות את כל החוזרים לישראל מארבע ממדינות אפריקה: דרום אפריקה, בוטסוואנה, זמביה ולסוטו. חובת הבידוד היא היא לעשרה ימים, במהלכם יש לבצע שתי בדיקות קורונה בתנאי שיציגו תוצאות שליליות, או 14 יום למי שלא מבצע בדיקות אלו.

פרופ' גליה רהב, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ב"שיבא", מסרה: "בדומה לוריאנט הבריטי, נראה שגם הדרום אפריקאי גורם להתפשטות רצינית יותר של המחלה, אבל לצד זה הובהר שתרכיב החיסון יעיל גם כנגד המוטציה הזו. יש לנו רושם שיש התפשטות של הנגיף בעקבות המוטציה הדרום אפריקאית וזה, כרגע בגדר רושם בלבד, עם מינימום של מגע. יש אפשרות שזמן ההדבקה הוא קצר יותר במגע קצר יותר ומהיר יותר".

מוטציה חדשה נוספת בברזיל ובטקסס

הוריאנט הדרום אפריקאי התגלה לפני כשלושה שבועות וידוע שהמוטציה התפתחה בו בנפרד מזו שהופיעה בבריטניה. במקביל זוהה גם וריאנט אחר בברזיל ובנובמבר הופיע דיווח כי נתגלה גם וריאנט של נגיף קורונה באזור יוסטון, טקסס, שגם הוא מוטציה של הנגיף המקורי.

אתמול הופצה במדיה החברתית ובכמה כלי תקשורת בארה"ב ידיעה לפיה נתגלה בארה"ב "וריאנט אמריקאי חדש של נגיף הקורונה שגם הוא מאד מידבק", אבל "ניו יורק טיימס" מיהר לדווח שזו הודעת כזב שיוחסה לד"ר דבורה בירקס מצוות המשימה של הבית הלבן למאבק במגיפה.

המוטציות שחלו בנגיף הן "שגיאות" שהתרחשו בתהליך העתקת הרצף הגנטי, שכפול הגנום, של הנגיף הקורונה. נגיף הקורונה נבדל מנגיפי R RNA אחרים, כמו נגיף השפעת, בכך שהגנום שלו כולל מנגנון תיקון שגיאות, ולכן קצב השינוי, הופעת המוטציות, איטי יותר מזה שמתרחש בנגיף השפעת. כאשר הנגיף משתכפל בגופם של מיליוני אנשים בעולם, הסיכוי לכניסת מוטציות גובר.

מרבית המוטציות חסרות משמעות, אך כאשר הן מצטברות באזורי הנגיף החשובים לתפקודו, ובעיקר לכושר חדירתו לתא של אדם שנדבק בו, הן יכולות להעניק לו יכולות התפשטות משופרות ומהירות יותר בהשוואה לנגיף המקורי.

חלבון הספייק המשמש את נגיף הקורונה כדי לחדור לתאי האדם בנוי מ-1,273 חומצות אמינו. בשני הוריאנטים שזוהו עתה – הדרום אפריקאי והבריטי – זוהו הרבה מוטציות, שינויים בחלבון הספייק. שניהם חולקים מוטציה שאותרה בחומצה האמינית ה-501 שברצף החומצות הזה, ולפי ההערכות, השינוי הספציפי הזה תורם להפיכתם של שני הוריאנטים למדבקים יותר.

המוטציה הזו אותרה בקצה הספייק, באזור המשמש את הנגיף כדי להיצמד לקולטן התא האנושי – זה אזור המכונה Receptor Binding Domainי(RBD). אולם, בוריאנט הדרום אפריקאי זוהתה מוטציה נוספת בחומצת האמינו שמספרה 484 ברצף, שגם היא חלק מה-RBD. מכיוון שה-RBD הוא האזור הנצמד ישירות לקולטן התא האנושי, הוא מהווה את אחד מיעדי המערכת החיסונית בייצור הנוגדנים כדי לנטרל את הנגיף.

יעילות החיסון של "פייזר" כנגד המוטציות החדשות

מחקר שנערך במעבדתו של פרופ' ג'סי בלום (Jesse Bloom), וירולוג, מומחה לאבולוציות של נגיפים במרכז לחקר הסרטן ע"ש פרד הצ'ינסון בסיאטל שבארה"ב, בחן את יעילותם של נוגדנים לנגיף שנמצאו בפלזמת הדם של מחלימים מהנגיף המקורי כנגד המוטנטים בחלבון הספייק. פלזמה כזו מכילה מגוון גדול של נוגדנים שהמערכת החיסונית מייצרת בתגובה לנגיף. המגוון הזה משתנה מאדם לאדם. המחקר, שטרם עבר ביקורת עמיתים, פורסם באתר BiorXiv תחת הכותרת:Comprehensive  mapping of mutations to the SARS-CoV-2 receptor-binding domain that affect recognition by polyclonal human serum antibodies.

במחקר של פרופ' בלום הוערך שהמוטציה שזוהתה בחומצת האמינו ה-484 (מסומנת E484K) בוריאנט הדרום אפריקאי – וגם בכמה דגימות שהגיעו ממקומות אחרים בעולם מקטינה כנראה את יכולת נטרול הנוגדנים בדמם של חלק קטן מהנבדקים ב-10%, אבל לא השפיעה על יעילות הנוגדנים מדגימות פלזמה שנלקחו מנבדקים אחרים. במקביל הוברר שגם כאשר יש שוני מסוים ביעילות הנוגדנים, נראה שהיא משתפרת עם הזמן.

משמעות הממצאים הללו: ייתכן כי הוריאנט הדרום אפריקאי, כמו גם הוריאנטים האחרים שיפתחו מוטציה באותו אזור ספציפי של הספייק, ה-RBD, יושפעו פחות מהנוגדנים שמפתחת המערכת החיסונית – אם זה בתגובה להידבקות בנגיף עצמו או בתגובה לתרכיב החיסון. כבר כיום קיימת הערכה שיש שונות בתגובה החיסונית שמפתחים אנשים שונים. לערך כ-5%, על פי הערכות אחדות, לא מפתחים תגובה מספקת שתמנע מהם הדבקה חוזרת.

ד"ר עדי שטרן מאוניברסיטת תל אביב, החוקרת את הגנום של נגיף הקורונה, מסכימה עם מסקנות פרופ' בלום, אולם הדגישה כי אלו "ראיות ראשוניות וכדי לקבל תשובה נחרצת יש צורך לבחון ישירות את יעילות הנוגדנים הנוצרים בתגובה לקבלת תרכיב החיסון על הוריאנט החדש ומחקרים שכאלה נעשים במעבדות יצרניות החיסונים".

חובה להדגיש: המחקר שהוביל פרופ' בלום פורסם עוד לפני הודעת "פייזר" מסוף השבוע בדבר יעילות תרכיב החיסון שלה כנגד שני הוריאנטים הזוכים בימים האחרונים לדיווחים רבים בתקשורת הבינלאומית.

ד"ר ג'ון ברוקס, הרופא הראשי של  יחידת ה-CDC לנושא הקורונה, מסר בתדרוך לתקשורת בעקבות הודעת פייזר": "זה ממצא מרגיע מאוד, לפחות בכל הנוגע לשתי המוטציות ובייחוד הדרום אפריקאית שאנשים הכי פחדו ממנה". חברת פייזר הודיעה עוד קודם לכן שיעילות התרכיב שלה נבחנה במהלך שלב-3 בניסוי הקליני על 15 מוטציות של הנגיף.

כל המומחים חוזרים ומדגישים שוב ושוב: יש לצפות שוריאנטים נוספים יופיעו בעתיד והם ידרשו מיצרניות תרכיבי החיסונים פיתוח של תרכיבים חדשים או למצער התאמת התרכיבים הקיימים לשינויים כדי שיהיו יעילים גם כנגדם. יש לזכור שגם נגיף השפעת עובר מוטציות ולקראת כל עונת חיסונים מתואמים תרכיבי החיסון כנגד השפעת לשינוי שזוהה.

עד כה אותר הוריאנט הבריטי בלפחות 45 מדינות בעולם והוריאנט הדרום אפריקאי, המסומן B.1.351, בעוד כעשר.

נושאים קשורים:  המוטציה הבריטית,  המוטציה הדרום אפריקאית,  וריאנטים,  חדשות,  19-COVID,  פרופ' גליה רהב,  חיסון לקורונה,  פייזר
תגובות
אנונימי/ת
12.01.2021, 10:52

למה אפשר לצאת ולהיכנס לארץ כל כך קל ??????????????????????