• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
דעות

חיסון בהתאמה אישית: פוטנציאל החיסונים האמיתי טמון בביג-דאטה

כאשר גל החיסונים הראשון והדחוף יסתיים, נעמוד כולנו בפני השאלה לגבי המשך החיסונים והתשובה לגבי פרטניות והתאמת הטיפול תהיה תלויה בראש וראשונה ביישום מאגרי נתוני העתק

מתן חיסון לקורונה בישראל. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

תחום נתוני העתק (BIG DATA) הוא מרכיב מרכזי במידע ברפואי של המאה ה-21. המונח מתייחס למאגרי מידע בכמויות גדולות מאוד, לרוב ממגוון של מקורות ובאיכויות שונות. איכות המידע תלויה בחמישה מאפיינים שונים (חמשת ה-V): נפח, מהירות, גיוון, אי יציבות ואי אמינות. ניהול נתוני עתק אלה הוא אתגר גדול ומרכזי בעיבודה ובאכסונו. יש הכרח בפרדיגמות השונות מהכלים המוכרים לשם עיבוד הנתונים ויישומם בתחום הרפואי. משמעותו אדירה בתחום זה, אך טכניקת היישום היא אתגר מרכזי.

דוגמאות למשמעות המרכזית שבשימוש נתוני העתק בתחומי הרפואה הן התאמת טיפולים רפואיים ותרופות בצורה פרטנית לכל חולה וחולה, מתאמים למחלות גנטיות מולדות או למחלות נרכשות, מיפוי הגנום האנושי והתמודדות עם מחלות המופיעות בשכיחות גבוהה, דוגמת מחלות זיהומיות, בעיקר מחלות אפידמיות ואנדמיות.

הצורך בניצול מאגרי עתק בולט בתקופה זו של מגיפת הקורונה ואחד האתגרים שעולים הוא הצורך והיכולת לנתב חיסונים ספציפיים לתת קבוצות של חולים ולהתאים את החיסון בצורה פרטנית לכל אדם ואדם

הצורך בניצול מאגרי עתק אלה בולט בתקופה זו של מגיפת הקורונה. אחד האתגרים שעולים, בין השאר, הוא הצורך והיכולת לנתב חיסונים ספציפיים לתת קבוצות של חולים ולהתאים את החיסון בצורה פרטנית לכל אדם ואדם.

כולם מודעים למספר חיסונים המוצעים כעת כנגד COVID-19. הידועים יותר בתקשורת הם החיסונים של חברת פייזר-ביונטק, זה של חברת מודרנה, ספוטניק הרוסי והחיסונים הסיניים וגם זה הישראלי. עם זאת, כרגע נמצאים בדרגות שונות של פיתוח (דצמבר 2020) 52 תכשירים בשלבים של מחקר קליני ו-162 מחקרים בשלב הפרא-קליני. מבין התכשירים, שישה פועלים על RNA, שישה תלויי DNA, תשעה מכוונים לתת-שלושה חלבונים, שלושה מובילי וקטור ויראלי לא פעיל והשאר מבוססים על אמצעים שונים ומגוונים אחרים.

אין ספק שבמגוון כה נרחב של דרכי פעולה ואפיון תרופות יימצא שדרך חיסון אחד תהיה מתאימה יותר לאדם אחד ואילו חיסון אחר יתאים יותר לאדם אחר. כאשר גל החיסונים הראשון והדחוף יסתיים, נעמוד כולנו בפני השאלה לגבי המשכי החיסונים, והתשובה לגבי פרטניות הטיפול תהיה תלויה בראש וראשונה ביישום מאגרי נתוני העתק.

היעדר היכולת למקד חיסון לחולה הספציפי נובעת מחוסר הידע של הרופא הממוצע להתמודד עם נתונים סטטיסטיים של מאגרי ענק וממגבלות הרופאים האמונים על טכניקה זו

כפי שאנו רואים היום, ההחלטה הפרטנית לגבי סוג חיסון זה או אחר נקבעה כקווים מנחים מהמומחים. עם זאת ברור שדרך זו אינה עונה לדרישות הפרטנות במגיפה מסיבית כזו. היעדר היכולת למקד חיסון לחולה הספציפי נובעת מחוסר הידע של הרופא הממוצע להתמודד עם נתונים סטטיסטיים של מאגרי ענק וממגבלות הרופאים האמונים על טכניקה זו.

יש להקים מערך לאומי שינתח את נתוני החיסונים כדי להתאים חיסון של כל יצרן לאוכלוסיה המתאימה ביותר, וכפי שנעשה כבר במחלקה לרפואה דיגיטלית במסגרת המכון הטכנולוגי HIT, לחנך דור חדש של רופאים האמונים על טכניקה זו והאמורים לסייע בעזרתה להנגיש בצורה מירבית ומטיבה טיפול אישי לכל חולה וחולה.

פרופ' יאיר למפל, ראש התכנית לטכנולוגיות דיגיטליות ברפואה ב-HIT, מכון טכנולוגי חולון ולשעבר ראש המחלקה הנוירולוגית בבית החולים וולפסון

נושאים קשורים:  פרופ' יאיר למפל,  חיסונים,  חיסון לקורונה,  ביג דאטה,  דעות,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
29.12.2020, 11:50

יפה שיש טכנולוגיות דיגיטליות, אבל אין שום אינדיקציה ששיטות חיסון מסוימות יתאימו דווקא לאנשים מסוימים. זאת ספקולציה פראית של אנשים מחוץ לתחומים הרלבנטיים לחיסון