• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
דעות

חיסון ביום הבחירות: רווח כפול וחיסכון אדיר במשאבים

בהנחה שישראל הולכת לקראת בחירות, כדאי לקיים אותן בחודש מרץ או מאי. לא בגלל הפוליטיקה אלא בגלל הקורונה

"כדי להשיג חיסון עדר מפני הקורונה, נדרשת התחסנות של כ-70% מהאוכלוסיה. בבחירות האחרונות שיעור המצביעים בקלפי היה 71%". צילום ארכיון: תומר נויברג/ פלאש 90

בהנחה שישראל הולכת לקראת בחירות, אני מאוד בעד קיום בחירות בחודש מרץ או מאי. ממש לא בגלל הפוליטיקה אלא בגלל הקורונה. יהיה כאן רווח כפול – כאזרחים אחראים נוכל להשפיע דרמטית פעמיים ביום אחד: גם על מי שימשול בנו וגם על מי שיחייה לצידנו – אחרי הבחירות.

הקלפי היא מקום אידיאלי להצבת שני פרגודים בבחירות לכנסת ה-24: מאחורי זה מקרטון, בצבעי הדגל, נקיים את חובתנו האזרחית הראשונה במעלה ונצביע כדי להשפיע. מאחורי השני, מבד לבן, נקיים את חובתנו האזרחית השנייה ונתחסן כנגד נגיף הקורונה, כדי להציל חיים ואת המשק.

ראוי להסביר לאנשים כי אין חשיבות למתי יגיעו החיסונים הראשונים לישראל, אלא למתי יתחסנו אחרוני הישראלים, שיַקְנוּ לכולנו "חסינות עדר"

עמדת חיסון בכל קלפי יכולה לתת מענה מצוין לצורך לחסן במהירות וביעילות את מרבית האוכלוסיה הבוגרת, גם אם לא יחולו בשל מגיפת הקורונה שינויים בלוגיסטיקה של ההצבעה (למשל, הארכת יום הבחירות ליומיים).

בבחירות האחרונות הצביעו ב-10,891 קלפיות ברחבי הארץ, 593 אנשים בממוצע. כלומר, 40 מצביעים לשעה. בישראל כ-9,000 רופאים בפנסיה וכ-50,000 אחיות פעילות, שברובם יהיו בשבתון וניתן לגייס מהם פי כמה מן הנדרש למאמץ הלאומי. פעולת החיסון (זריקה לשריר בזרוע) לוקחת (כולל תיעוד, צמר גפן ופלסטר) פחות מדקה.

וישנם יתרונות נוספים: כמעט כל הקלפיות ממוקמות בבתי ספר, במרכזים קהילתיים או במוסדות שיש בהם מקרר, בו ניתן לשמר בתנאים ראויים את החיסונים; הקלפיות מאובטחות; זיהוי המצביע יעיל (ראו ערך מיעוט זעום של זיופים) ומתקיים בכל מקרה, מה שיחסוך זמן בהשוואה לכל מערך אחר. החיסכון הכספי של התחסנות ביום שבתון הבחירות ובדרך המוצעת יהיה אדיר, בכל קנה מידה.

רק 47% מעובדי מערכת הבריאות הסכימו להתחסן כנגד שפעת אשתקד. באוכלוסיה הכללית שיעור ההתחסנות היה 17%. המסר ברור: יש להכין היטב ולדרבן את הציבור לקראת מבצע ההתחסנות נגד קורונה

והחשוב מכל: כדי להשיג הגנה קהילתית מפני הקורונה, הנקראת "חיסון עדר", נדרשת התחסנות של כ-70% מהאוכלוסיה. בבחירות האחרונות שיעור המצביעים בקלפי היה 71%. בינגו! וזה עוד לפני שחוסנו – בנפרד – התלמידים בני פחות מגיל 18 ו... הימאים.

אז להקפיא הכל עד הבחירות? ממש לא. רק את מבצע ההתחסנות ההמוני. עד לחודש מרץ לפנינו עוד עבודה עצומה: את 270,000 (3% מהאוכלוסיה) מנות החיסון הראשונות אפשר ליעד על פי המלצת ארגון הבריאות העולמי לחיסון עובדי מערכת הבריאות ועובדי מערכות תמיכה קהילתיות. האתגר כאן גדול ואינו לוגיסטי: רק 47% מעובדי מערכת הבריאות הסכימו להתחסן כנגד שפעת אשתקד. באוכלוסיה הכללית שיעור ההתחסנות היה 17%. המסר ברור: יש להכין היטב ולדרבן את הציבור לקראת מבצע ההתחסנות נגד קורונה.

יהיה נחמד אם כל המפלגות שירוצו בבחירות יוסיפו וולונטרית לתעמולת הבחירות שלהן 30 שניות של מסר אפקטיבי המעודד התחסנות

ראוי להסביר לאנשים כי אין חשיבות למתי יגיעו החיסונים הראשונים לישראל, אלא למתי יתחסנו אחרוני הישראלים, שיַקְנוּ לכולנו "חסינות עדר". אין לי בעיה עם כך שהמסר הזה יאמר בבהירות רבה במעמד יחצני מצולם של קברניטי המדינה המתחסנים ראשונים בזה של "פייזר", "מודרנה", "ספוטניק" או כל חיסון קורונה אחר, אבל אסור להטעות. גם ככה אמון הציבור "על הפנים". יהיה נחמד אם כל המפלגות שירוצו בבחירות יוסיפו (וולונטרית) לתעמולת הבחירות שלהן 30 שניות של מסר אפקטיבי המעודד התחסנות.

מה יקרה עם אלה שלא יוכלו להגיע להתחסן בקלפי?

לפני ימים אחדים נכחתי בשני דיונים ראשוניים על אודות ההיתכנות של הפעלת "סיירת חיסונים", שתגיע לבתי אזרחים וותיקים. 35% מהם ענו בסקר שפורסם באחרונה כי הם אינם יוצאים מן הבית. הם לא באים, מפחד מפני הקורונה, להתחסן כיום בקופת החולים שלהם כנגד שפעת, או לטיפולים הכרחיים. הם גם לא יגיעו להצביע בבחירות. הם כן ישמחו להתחסן בביתם כנגד הקורונה יחד עם עובדת הסיעוד הזרה. זו יוזמה שמבקשת לחבר בין פיקוד העורף, קופות החולים, הרשות המקומית והמנהלים הקהילתיים בשכונות בירושלים והיא עשויה להמריא מהר לרמה הארצית, שכן המודל עושה שכל לגבי עשרות אלפי אזרחים ותיקים.

אני לא מתרשם שמובנת דיה המשמעות של "מנת חיסון שנייה", זו שחייבים להזריק בחלק מן החיסונים לקורונה כעבור כחודש. בישראל של 2021 זה יכול ליפול מצוין על "יום השבעת הממשלה" החדשה. הנה רעיון: שוב יוזמנו 6.5 מיליון אזרחים לאותן קלפיות, שיפעלו משעת סיום הלימודים ויהיו בהן עתה חמישה או עשרה פרגודים לבנים ואחיות נמרצות. כל מי שיגיע לקבל את מנת החיסון השנייה (שבלעדיה החיסון לא יעיל) יזוכה אוטומטית ב-180 שקל בחשבונות בבטוח לאומי. מי שיבוא גם עם כל חמשת ילדיו (בתקווה שעד אז יאושר מתן החיסון גם לילדים) יזוכה בסכום כפול ולמי שיש שישה ילדים ויותר- והם יחוסנו עימו – יקבל סכום משולש. העלות-תועלת לאוצר ודאית: הסכום יוחזר לקופת המדינה בפחות משבוע אחד של משק פעיל ומועיל ובהעדר תחלואה קשה, מוות ועומס במחלקות הקורונה.

החיסונים כבר החלו להגיע לכאן, אך עד שיחלו לחסן, כפי שממליצה רעייתי: פשוט לעטות מסיכה.

הכותב הוא מומחה בתכניות התערבות קהילתיות בבריאות הציבור ויועץ לאו"ם בנושא

(המאמר פורסם לראשונה ב"כלכליסט")

נושאים קשורים:  ד"ר ינון שנקר,  חיסון לקורונה,  בחירות 2021,  דעות,  חדשות,  19-COVID,  מבצע חיסונים,  קלפי
תגובות
אנונימי/ת
13.12.2020, 12:49

אם תהיינה או לא תהיינה בחירות , ברור לכול שלא הלוגיסטיקה בחיסון קורונה תקבע את זה. כך שהמאמר שלך מיותר לחלוטין