• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
דעות

תשובה לפרופ' דונחין: רגע המבחן הגיע - עלינו להתחסן

היה וה-FDA יאשר היום את החיסון, נצטרך אנחנו, כל צוותי הרפואה במדינת ישראל, להביט נכוחה אל המראה ולשאול את עצמנו – מהו תפקידנו כרופאים בעת הקריטית הזו? התשובה שלי ברורה: להתחסן

חיסון צוותים רפואיים. אילוסטרציה

פרופ' יואל דונחין הנכבד מעלה במאמרו ל"דוקטורס אונלי" שתי סוגיות כבדות משקל שראוי להתייחס אליהן כאן.

הסוגיה הראשונה - ההתלהבות המופרזת להתחסן כאשר בפנינו ניצבים רק הנתונים המסופקים על ידי החברות מבלי שעברו בקרה על ידי אף גוף מדעי בלתי תלוי.

ייתכן שמאמרו של פרופ' דונחין נכתב עוד טרם היו בידנו המלצות הגוף הבריטי – medicine and healthcare products regulatory agency. המלצות אלו, אשר ניתנו בתאריך 2 בדצמבר, אישרו את מתן החיסון לכלל אזרחי הממלכה המאוחדת ועל פיהן החליטה ממשלת בריטניה לתת אור ירוק לחיסון. אני מקווה מאד שפרופ' דונחין נותן אמון בגוף הזה ואינו חושש שהוא מוטה לטובת חברת פייזר.

מתוך היכרות את נתוני הבטיחות של חיסונים מוכרים וידועים, פרופיל תופעות הלוואי שנצפה תוך פרק זמן קצר הוא גם הפרופיל שלא השתנה גם אחרי שנים רבות של מעקב

היום (ה') תתכנס ועדה של ה-FDA להחליט האם לאשר אישור חירום את החיסון לגילאי 16 ומעלה. מהנתונים הראשונים שהונחו בפנינו שלשום ושעברו בקרה על ידי ה-FDA, נראה שרוח הדברים בקרב אנשי ה-FDA זהה לזו של הבריטים, ואם לא תהיינה הפתעות של ממש, נוכל לשמוע כולנו הלילה את הודעת ההחלטה של ה-FDA המאשרת אישור חירום את החיסון הזה.

הסוגיה השנייה שמעלה פרופ' דונחין היא סוגיית החשש מהלא ידוע. נכון, זמן המעקב מאז קבלת נתוני החיסון אינו ארוך, אך מתוך היכרות את נתוני הבטיחות של חיסונים מוכרים וידועים, פרופיל תופעות הלוואי שנצפה תוך פרק זמן קצר הוא גם הפרופיל שלא השתנה גם אחרי שנים רבות של מעקב.

תמיד תיתכנה תופעות לוואי נדירות מאוד. אתה מציין, פרופ' דונחין, שהתחסנת דרך שגרה כנגד שפעת תוך הכרה בחשיבות החיסון. האם אין מקום לשתף את הקוראים בכך שנטלת סיכון לא מבוטל בכל פעם שעשית זאת? הרי הספרות קובעת באופן ברור שיש סיכון של אחד עד שניים למיליון מחוסנים לחלות בתסמונת guillain barre אחרי מתן חיסון שפעת. אני מאחל לך בריאות שלמה עד 120, אך האם לא חששת להתעורר בוקר אחד אחרי לקיחת החיסון ולהרגיש שיתוק מתקדם? הרי באופן הסתברותי היית אתה יכול להיות אחד מתוך מיליון המחוסנים שיחלו בתסמונת זו.

אסור לנו לשכוח שכאשר אנחנו לובשים את החלוק הלבן, אנו הופכים במידה מסוימת מאנשים פרטיים עם אוטונומיה פרטית מוחלטת לאנשים שיש להם גם אחריות על מטופליהם

רופאים הם אנשים אינטליגנטים כדבריך, ואני משוכנע שיבחנו את כל החומר המדעי שיובא בפניהם, חומר שמגיע ממקורות בלתי תלויים ושניתן לסמוך על אמינותם. אולם, עדיין תישאר חלקה קטנה של ספק מהבלתי ידוע. ברגע הזה בדיוק, אסור לנו לשכוח שכאשר אנחנו לובשים את החלוק הלבן, אנו הופכים במידה מסוימת מאנשים פרטיים עם אוטונומיה פרטית מוחלטת לאנשים שיש להם גם אחריות על מטופליהם. הביטחון שלנו והאמונה במדע החיסונים הם אלה שבדיוק ברגע הזה באורח קסם יקרינו וישרו עליהם ביטחון ורוגע כשילכו הם להתחסן.

כן, יואל היקר, בחרנו מקצוע קשה. היה וה-FDA יאשר היום את החיסון, נצטרך אנחנו, כל צוותי הרפואה במדינת ישראל, להביט נכוחה אל המראה ולשאול את עצמנו – מהו תפקידנו כרופאים בעת הקריטית הזו?

התשובה שלי ברורה: להתחסן.

פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר איגוד רופאי הילדים בישראל; רופא ילדים, מכבי שירותי בריאות; חבר סגל בכיר בבית הספר לרפואה ע"ש אדלסון, אוניברסיטת אריאל

נושאים קשורים:  פרופ' צחי גרוסמן,  חיסון לקורונה,  דעות,  חדשות,  פרופ' יאל דונחין,  אישור ה-FDA,  תופעות לוואי,  צוותים רפואיים,  מגיפת הקורונה,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
10.12.2020, 08:08

בראש ובראשונה, שני הכותבים הבהירו בצורה רהוטה את עמדתם. אני אישית, מוצא כשל לוגי בעמדת פר\' גרוסמן.
מוסכם שלאיש מערכת הבריאות, לא כל שכן רופא, יש אחריות נוספת להוות דוגמה. בהחלט מקבל הצורך בדוגמה אישית לביטחון במדע. אבל אם פר\' דונחין ורבים וטובים אחרים, מודאגים ממה שהמדע עוד לא יודע לענות עליו בינתיים (ההשפעות לטווח ארוך של החיסון בטכנולוגיה חדישה), אז איזה מסר הוא מעביר למטופליו, אם לא ביטחון מזוייף? זה חטא גדול ביותר ובלתי נסלח לדעתי לרופא.

אנונימי/ת
10.12.2020, 09:23

כמה זמן זה טווח ארוך? שנה? שנתיים ? עשר שנים?

אנונימי/ת
15.12.2020, 08:26

מה עם השפעות ארוכות טווח של קורונה??????????? הנגיף!

המאמר נכתב לפני האישור החפוז של הfda . אם בנתבג המשלוח היה מתקבל על ידי ההסתדרות הרפואית ואפידמיולוגים בכירים הייתי מקבל זאת כהכרה מסוימת באישורים שניתנו. אבל מצלמות עם ראש הממשלה והשר ודבריהם הלא מבוססים משאירים אותי בבקשה להתחסן אחרון. ההשואה לסיכון השפעת אינה רצינית .

אנונימי/ת
10.12.2020, 10:35

דווקא זה נשמע שלשפעת יש הרבה פחות הגיון שתתחסן.
זו מחלה שמסתובבת עשרות שנים באוכלוסיה, גם אם עוברת מוטציות כאלה או אחרות. יש סיכוי טוב שגם אתה בעצמך חלית ונושא נוגדנים והחיסון מיותר עבורך.
העדיות לגבי יתרון של חיסון הצוות בהגנה על חולים במקרה של שפעת - לא מי יודע מה חזקות.
שפעת זו מחלה פחות מדבקת, ולפחות ממה שידוע כרגע (אולי זה ישתנה) עם תמותה נמוכה יותר.

מדוע התגובה היא אנוננימית? מוזר

אנונימי/ת
10.12.2020, 13:55

זה מה שיש לך להגיד? מדוע התגובה אנונימית? ואם לצורך הענין קוראים לי פרופסור סבא אליעזר זה משנה משהו?
מה לגבי התייחסות עניינית?

10.12.2020, 15:15

פרופ\' דונחין הנכבד, אני לא אנונימי. אבל כרופא ותיק, בן גילך, מומחה לאימונולוגיה, אני קורא לך לחזור בך מקלות הדעת הבלתי נסבלת של של הדברים המופיעים במאמרך (אשר בוודאי יצוטט עכשיו באמצעי התקשורת כדעתו של הפרופסור המומחה).
אני מסכים עם דעתו השקולה של פרופ\' גרוסמן, אשר מייצג קונצנזוס של מומחים שבדקו את הנושא באחריות וביסודיות.
אני שואל שוב- באיזו סמכות מוסרית ועל סמך איזה מקורות מידע אתה אתה בא לזרוע ספקות ולחזק את מכחישי החיסונים?

לא קראת את אשר כתבתי . הסמכות המוסרית שלי אינה נופלת מזו של מומחה לאימונולוגיה , אמרתי רק שאינני רוצה להתחסן ראשון . ואני מחכה לאיזו סמכות רפואית, קצת יותר בעלת סמכות משלך - ואכן היא הופיעה היום NEJM לפני מספר שעות ועל סמך מאמר זה ניתן לקבל מושג על כל ההבטים . אין שום בעיה לזרוע ספקות , כשם שאין לך בעיה לזרוע הבטחות . לקרוא לי מכחיש חיסונים ? לא יפה !

אנונימי/ת
10.12.2020, 17:31

דעתו של סבא אליעזר חשובה בנושא גזר, אבל מי שמביע דעה מבוססת אינו צריך לפחד מהופעה בשמו וברקע המקצועי שלו .

אנונימי/ת
10.12.2020, 18:16

מי שמסוגל להתמודד עם דיעה מבוססת יצליח לעשות את זה ללא קשר לזהות הכותב. מי שלא מצליח , יחפש תירוצים ויתייחס לגופו של אדם ולא לגופו של עניין.

10.12.2020, 20:44

שלום ליואל דונחין.הואל לשלוח את הקישור למאמר מהNEJM אודות החיסונים.תודה

אנונימי/ת
11.12.2020, 10:44

פרופ\' דונחין זרעת ספקות גם זרעת. על סמך היעדר מוחלט של היגיון אימונולוגי. ברור שסיכונים בחיסון הם בעיקר מההיבט האוטואימוני. אם COVID19 עצמו הוא וירוס \"פושר\" מבחינת תופעות אוטואימוניות (יש את הסינדרום דמוי קוואסקי בילדים, אבל לא רואים יותר מדי תופעות אצל מבוגרים, ואת זה אני אומר כמומחה בתחום שבו רואים הרבה תופעות אוטואימוניות), אז קל וחומר שהצגת אנטיגן בודד, גם לא תהיה עם יותר מדי תופעות אוטואימוניות, בודאי לאחר חודשיים מעקב אחרי כל המטופלים.
הצגת דוגמאות איזוטריות וסופר נדירות כמו SSPE היא מאוד לא רצינית. נתת רוח גבית לאלה שמעוניינים להמשיך בהכחשת המדע

אנונימי/ת
12.12.2020, 10:47

תודה פרופ\' דונחין ומזל שיש עוד רופאים כמוך שלא שרויים באפקט העדר .
ראיתי את המאמר של NEJM וכשראיתי שהוא ממומן על ידי אותם חברות שיצרו את התרופות , ישר זרקתי לפח .
השנה הזו עוד תזכר כשנה בה שועבד עולם הרופאה והעוסקים בו במודע ולא במודע לקידום אג\'נדות כלכליות הזויות ביותר .
הימים עוד יגידו .

אנונימי/ת
12.12.2020, 12:26

ללא קשר לחיסון הספציפי הזה מה שאתה אומר עכשיו הוא מגוחך. זה מחקר פאזה שלישית במוצר שפותח על ידי חברת תרופות, אז ברור שהמחקר ממומן על ידי החברה. הם אלה שפתחו את המוצר!
מה שאתה בעצם אומר שלא אמורים לרכוש אף מוצר של חברת תרופות.
דרך אגב, את התגובה שלך אתה כתבת במחשב או טלפון, שפותח גם הוא על ידי חברות למטרות רווח. אז ברור שצריך להיזהר היכן שקיימים אינטרסים, אבל מצד שני אי אפשר לומר שם מוצר שפותח על ידי חברה כדי ליצור רווח כלכלי זה הופך אותו אוטומטית למוצר גרוע.

אנונימי/ת
12.12.2020, 14:19

תודה רבה פרופ דונחין, כרופא שעוד לא הביא ילדים לעולם מה שלא רלוונטי לרבים מכם, האישור המזורז מבלי לבדוק דברים קריטים אשר עלולים לפגוע קשות בחייהם של מתחסנים היא לא פחות מביזיונית.
יתרה מכך לכל המתחכמים הסיכון בתופעת לוואי הוא לא רק בריאותי אלא מערכתי, הנזק שיכול להיות לתופעת לוואי בחיסון מהיר כל כך ובכמות גדולה כל כך של אנשים יכולה לגרום לגישה שלילית כלפי כל החיסונים בעשורים הקרובים. לא חסר דוגמאות של רופאים חכמולוגים בהיסטוריה שחשבו שהם מבינים הכל. גם כאן יש מספר רב של רופאים שבקושי מבינים בסטטיסטיקה וזוכרים בכלל כיצד מחושב ttest. קצת צניעות.
ישר כוח פרופ דולחין ושוב תודה לך אתה מייצג רבים מיתנו!

אנונימי/ת
12.12.2020, 14:21

הכוונה ברופאים שלא יודעים סטטיסטיקה היא לכלל אוכלוסיית הרופאים המביעה עמדה נחרצת בעד ובוודאי שלא לאפידמיולוגים ולחוקרים שביננו.

אנונימי/ת
11.12.2020, 01:23

האם יכולה להיות אפשרות שה-FDA יקל בתהליך מתן האישור לאור העובדה שמדינות רבות כבר רכשו את החיסונים (לפחות על הנייר) ולאור ״יחסי הציבור״ של המגיפה?

אנונימי/ת
11.12.2020, 02:22

לדעתי, אין פסול בהבעת ספק מאי ידיעה לגבי סיבוכים ארוכי טווח אפשריים, מחיסון שמיוצר בטכנולוגיה חדשה, במקרה שלנו חיסון מבוסס RNA שליח. עד היום, אין כל חיסון המבוסס על טכנולוגיה זו. גם אני אעדיף לקבל חיסון המבוסס על טכנולוגיה ותיקה, כגון זו של אסטראזניקה, החיסון הרוסי ספוטניק 5 (כאשר יאושר) או הישראלי (כאשר יאושר). השתכנעתי שחיסוני קורונה מבוססי RNA שליח הם אכן יעילים באחוזים גבוהים מאוד ביצירת התחסנות, ויש להם תופעות לואי נסבלות בטווח הקצר. אך אף לא אחד מהמומחים הנכבדים, וגם לא ה FDA , אין להם שום מושג, אם, למשל, בטווח הארוך, החיסון הזה עלול לגרום, למשל, לשכיחות יתר של דמנציה או מחלת מוח ניוונית אחרת. (שהרי במחלות אלה קיימת הצטברות לא תקינה של חלבונים בתוך תאי המוח וגם מחוץ לתאי המוח).

אנונימי/ת
11.12.2020, 10:49

גם אין שום מושג אם קריאת ההודעות שלך עלולה לגרום לשכיחות יתר של דמנציה בטווח הארוך. אין שום קשר גם לא הקלוש ביותר בין נושא החיסון לקורונה למחלות ניווניות, זה מגוחך. אכן יש הצטברות של כל מיני דברים - חלבונים, לפעמים RNA אברנטי וכו\' במחלות ניווניות. אבל מה זה קשור לחיסון לקורונה? בגוף יש RNA שנוצר כל הזמן ומתפנה ומתפרק כל הזמן, בכל התאים, גם בנוירונים. אין שום דבר מיוחד ב-mRNA של החיסון שיגרום למחלות ניווניות.
אגב אם היית קצת מעמיק בנושא היית מגלה שהרבה מהחלבונים המצטברים הם כאלה שקריטיים לתחזוקת התא (למשל TDP43) וקשורים למנגנון של היזון חוזר של מצוקה תאית->ייצור חלבונים לתחזוקת התא->הצטרפות שלהם למאגר החומרים הרעילים בתא->מצוקה תאית .ושהרעילות שלהם בכלל קשורה לפעולה שלהם כאוליגומרים כנראה ולא כאגרגטים.
אבל כשלא יודעים. הכי קל לקשקש שטויות.

אנונימי/ת
11.12.2020, 09:30

הצלחת החיסון אינה הופכת את קבלת ההחלטות לנכונה. ראה אירוע PANDEMRIX, בשנת 2009 עם למעלה מ-1000 צעירים שלקו בנרקולפסיה ומגיפה שלא היתה. ראה תרכיב דאנגי של חברת סאנופי, אושר ע\"י ה-WHO, מול אזהרה מפורשת של Dr Halstead, מהמומחים הגדולים בעולם במחלה זו. כולנו תקוה שהתרכיב יהיה בטוח (תחילה) ויעיל, אך לראייתו המפוכחחת של פרופ\' דונחין - יש גם מקום וגם נסיון עבר. ואגב, דונחין לא כיוון נגד כלל התרכיבים או נגד תרכיב השפעת כך שהדוגמה בתחום זה לדעתי לא היתה במקומה.

11.12.2020, 09:51

לפרופ\' גרוסמן וחבריו, הטלת ספק היא נשמת אפה של הרפואה. והספק בדבר בטיחותו של החיסון הוא רק נספח לספק הגדול בדבר אמצעי הסגר והבידוד שגרמו וגורמים לקטסטרופה רפואית, אותם חיבקתם בהתלהבות.

אנונימי/ת
11.12.2020, 10:50

אני מטיל ספק בכך שפסיכיאטריה זהו מקצוע רפואי אמיתי

אנונימי/ת
11.12.2020, 18:54

השאלה העיקרית אינה מה מידת הסיכון בחיסון. השאלה הסיכון בחיסון לעומת הסיכון לחלות במחלה, עם סיכונים מהמחלה, וסיבוכי הפוסט קורונה. וכן התועלת לחברה מהחיסון לעומת כמות החולים המתים והסיבוכים לאורך זמן אם לא נתחסן, והנזק החברתי והכלכלי. לדעתי התשובה ברורה וחד משמעית. יש מידע סביר לגבי סיבוכי הטווח הקצר מהחיסון. לא יהיו לנו עבודות על תופעות אפשריות בעוד 10 שנים ויותר. אך מיטב המומחים הקשורים לחברות והלא קשורים, חושבים שהסיכון מאד נמוך למרות שזו טכנולוגיה חדשה (למרות שיש עבודות מ 1970). גיורא

חד משמעי. להתחסן. ראשונים ובפרהסיה

אנונימי/ת
12.12.2020, 10:36

לכל המגיבים, שתי נקודות : 1. התגובה האנונימית נובעת מנסיון ידוע רב שנים ועתיר מקרים של תקיפת המגיב/המבקר באופן אישי וכן פגיעה אישית על ידי סימונו כטרבלמיקר וכו׳, ולא התייחסות עיניינית. בדומה לחושפי שחיתויות. לכן התגובה האנונימית נותנת פיתרון טוב למגיב החושש בצדק לשלומו. 2. צודק פרופ׳ דונחין בדבריו. החיסון הוא אכן חדש ואינו דומה במנגנון פעולתו לחיסונים קודמים מוכרים ולכן אין מקום להשוואה עם הנסיון עם חיסונים קודמים. אנו מכירים הרבה מקרים בהם לחיסונים היו ויש תופעות לואי קשות, חלקן זמניות וחלקן קבועות, המופיעות לאחר זמן, לעיתים הרבה זמן עד לזיהוין ככאלה. גם אז הן מוכחשות על ידי חברות התרופות ואף הגופים הרפואיים. והדבר המטריד אותי ביותר הוא תופעת הצייתנות העיוורת של רבים מהרופאים, ללא בסיס עובדתי, ללא הטלת ספק, למרות כל מה שאנו יודעים מהעבר של דוגמאות קשות. גילוי נאות : חוסנתי בעבר כאיש צוות רפואי על ידי משרד הבריאות שסיפק חומר הסברה ותיעוד שקריים על החיסון. (מוכח). לקיתי בתופעת לואי אוטואימונית קשה. רבים נוספים לקו בסיבוכים דומים באחוזים גבוהים (מספר מחוסנים נמוך).

אנונימי/ת
13.12.2020, 08:08

באיזה תרכיב מדובר? (\"חוסנתי בעבר כאיש צוות רפואי על ידי משרד הבריאות\")

אנונימי/ת
12.12.2020, 14:26

גם אם היה שמפו חדש לא הייתי ממליץ לכל מדינת ישראל להשתמש בו תוך זמן קצר... לקדם הליך כזה פשוט הזוי.

אנונימי/ת
12.12.2020, 15:58

כל הרעיון של הפיתוח המהיר היה שיהיה לנו חיסון כבר במהלך המגיפה. יש כאן סיטואציה פרדוקסלית. אם נמתין 5 שנים אז ממילא החיסון לא יהיה רלוונטי, ואם אנו רוצים כדי להתמודד עם המגיפה הנוכחית, אז הפיתוח צריך להיות מהיר.
אז מה בדיוק רוצים?

אנונימי/ת
12.12.2020, 17:28

רוצים איזון, אולי חיסון על פי איזורים, מחקר מעמיק ומהיר על תופעות לוואי חשובות מעבר לתגובות מיידות מסכנות חיים, הכי חשוב רוצים לוודא שיאפשרו לכל אדם להחליט על גופו מתי הזמן הנכון בעיניו לקחת את החיסון, כן אפילו אם מדובר ברופאים..
בטח שרוצים לוודא שההחלטות הן מקצועיות בלבד בלי קשר עם הדרג הפוליטי מאחר וההחלטה על ההתוויות המתן לא אמורות להיות מבוססות פוליטיקה בניגוד לרכישת החיסונים שהגיוני שכן...

אנונימי/ת
12.12.2020, 21:13

הוירוס לא מבדיל בין אזורים, בטח לא במדינה כזו קטנה וצפופה ובטח ובטח לא כשיש טרנספורטציה כזו. אנחנו לא מתניידים בסוס ועגלה.
מה זה מחקר מעמיק על תופעות לוואי? לא תוכל לדעת מעבר לתופעות לוואי קצרות טווח. בשביל לקבל מידע על תופעות לוואי ארוכות טווח, כמו שנאמר קודם תצטרך לחכות שנים.
מאפשרים לכל אדם להחליט על גופו. אין חיסון בכפיה ולא יהיה. גם כשמדובר ברופאים.

15.12.2020, 18:46

אתה צודק!
עדיין זה לא פוסל את אותם אלה המעלים שאלות מדעיות בקשר לבטיחותו של התרכיב.

אנונימי/ת
15.12.2020, 19:20

למה אתה קורא שאלה מדעית?
כי אם השאלה היא איך אפשר לדעת מה תהיה ההשפעה לטווח רחוק, ברור לך שזו לא שאלה שניתן להשיב עליה כרגע.
אם השאלה האם יש תופעת לוואי בשכיחות של 1:100000 זו גם לא שאלה שניתן להשיב עליה.
ואפשר בקלות למצוא שאלות מדעיות מהסוג הזה. אומרים שגם הטפש הכי גדול יוכל לשאול יותר שאלות ממה שהחכם הכי גדול יהיה מסוגל להשיב.
אז אני אשמח אם תציין שאלות מדעיות *עניניות*

פ\' דונחין, כל הכבוד על האומץ המיקצועי להביע דעה נוגדת לדעה הרווחת, ולעמוד על דעתך מול מיתקפה די אלימה. אני שב ומצרף קולי לחששות ההגיוניים והלגיטימיים ! שהעלית. החששות מפני מניפולציות וחוסר אמינות של ביג פארמה, שמוכרות לכולנו. וההשוואה בין סיכוני חיסון לשפעת של 1 למיליון, לבין סיכוני חיסון לא מוכר, מגוחכת. גם אני אחכה לראות תוצאות מעקב אחרי מחוסנים במשך מספר חודשים.

14.12.2020, 13:28

\"רופאים הם אנשים אינטליגנטים בדרך לל\" - ציטוט
מה הקשר בין חוות דעתו של גוף רגולטורי כלשהו לבין מסקנות מבוססות-נתונים ?
סיכון של 2 למיליון מול סיכון של 1 ל1000 ללקות בדלקת ריאות, כסיבוך של שפעת הוא ניהול סיכון מושכל ומבוסס
בחינת התוצאות והמסקנות של ניסוי היא נכונה, וכל הטלת-ספק היא מבורכת ורצוייה.
\"מדע\" ? כתבת. אז שאלותיו של דונחין הן מדע: שאלת שאלות נכונות.
ובדיוק היום התפרסמו הנתונים של מתי הקורונה בישראל.
לא אפרט. תקרא.
על אלה שבסיכון יש להגן. ובזה - נכשלנו. נכשלת.

אנונימי/ת
14.12.2020, 14:50

איך בתור פדיאטר הוא נכשל בלהגן על קשישים?

15.12.2020, 08:30

מסכים לחלוטין עם פרופסור צחי גרוסמן. הרופאים ככלל ורופאי הילדים בפרט חייבים לשמש דוגמא אך בתנאי. והתנאי הוא שחוק נפגעי חיסון יכלול גם חיסון זה. החוק נועד להגן על מי שעקב חיסון נפגע מתופעת לואי נדירה ולא צפויה. כרגע הממשלה מסרבת להכליל חיסון זה. מטריד ומחייב התגייסות רבתי.

אנונימי/ת
15.12.2020, 09:10

ומה גורם לך לחשוב שאם הממשלה תכליל את זה בחוק זה יעזור?
https://dev.hisunim.org.il/wp-content/uploads/2015/08/Cahanna_Compensation_Law_Not_Working.pdf

אנונימי/ת
15.12.2020, 18:48

הצחקת. חוק נפגעי חיסונים הגן על חיילי \"עומר 2\"?
חוק נפגעי חיסונים הגן על מפגעי Pandemrix במדינות שטענו ש\"אין קשר בין נרקולפסיה לחיסון?\"

אנונימי/ת
15.12.2020, 19:33

לאנונימי 18:48 , אם אתה רוצה לטעון טענה (שדווקא יש בה טעם) מן ההיגיון שתגבה את הטענה שלך בדוגמאות תומכות. מה שאתה עשית זה הבאת דוגמאות שדווקא מחלישות את הטענה שלך.
כי החיסון לאנתרקס לא כלול ברשימת החיסון בחוק נפגעי חיסון (ולכן הם תבעו אזרחית), וגם לא חיסון שפעת. ומן הסתם מדינות אחרות אינן כפופות לחוק הישראלי, אז קצת מגוחך לטעון שחוק ישראלי לא עזר להן.