• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
COVID-19 בישראל

התיקון בחוק שיאפשר העברת מידע מחקירה אפידמיולוגית למשטרה

בכירי המומחים לבריאות הציבור ולאתיקה רפואית בישראל פנו ליועמ"ש: "שימוש במידע רפואי לצרכים משטרתיים פוגע בזכויות אדם ועלול לפגוע בשיתוף הפעולה של הציבור עם החקירות האפידמיולוגיות"

שוטרים אוכפים הנחיות לציבור. צילום: תומר נויברג/ פלאש 90

שישה מבכירי המומחים לבריאות הציבור ואתיקה רפואית בישראל שיגרו בסוף השבוע (ו') פנייה דחופה  ליועץ המשפטי לממשלה ד"ר אביחי מנדלבליט ובה הביעו התנגדות להצעה לשנות חקיקה שתאפשר העברת מידע אישי שנאסף בחקירה אפידמיולוגית לידי המשטרה.

על הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה חתומים פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהר"י; ד"ר תמי קרני, יו"ר הלשכה לאתיקה בהר"י; פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע;  פרופ' יהודה נוימרק, ראש בית הספר לבריאות הציבור של האוניברסיטה העברית ו"הדסה" בירושלים; פרופ' שירה זלבר-שגיא, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה ופרופ' יריב גרבר, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת תל אביב.

"שימוש במידע רפואי לצרכים משטרתיים הוא צעד לא מידתי שעלול לפגוע באמון הציבור ובשיתוף הפעולה החיוני בחקירות האפידמיולוגיות", הדגישו המומחים. הם קראו ליועץ המשפטי "לגנוז הצעה זאת לאלתר משיקולי בריאות הציבור ולטובת ההתמודדות עם המגיפה, אך גם לטובת המשך שימור מערך החקירות האפידמיולוגיות הדורש ראייה רחבה הרבה יותר מאשר רק בענייני הקורונה ומהווה תשתית יסוד להתמודדות עם תחלואה זיהומית".

ב-24 באוקטובר פרסם משרד ראש הממשלה תזכיר חוק שבו מוצע להכניס תיקון בסעיף 20ח לפקודת בריאות העם. סעיף זה קובע כי מידע שהתקבל במהלך חקירה אפידמיולוגית יישמר במערכות המידע של משרד הבריאות בלבד ולא ייעשה בו שימוש אלא כדי לסייע באיתור מקום או זמן שבו שהה חולה ובאיתור מי שבא במגע קרוב עם חולה לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה. אלא שעל פי התזכיר, הוצע להכניס תיקון בסעיף זה כדי שהמשטרה תוכל לבקש מידע שהתקבל מחקירה אפידמיולוגית, אם הדבר דרוש לה לצורך חקירה פלילית כלשהי – בין שהיא קשורה לקורונה או בין שלא.

כמו כן הוצע תיקון בסעיף המבקש להוסיף כי חוקר אפידמיולוגי, אשר הגיע אליו מידע במסגרת חקירה אפידמיולוגית, יוכל בעצמו ליזום העברת מידע זה אם סבר כי המידע דרוש לצורך חקירה פלילית הקשורה להפרות חוק שנחקקו בעקבות הקורונה.

בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה מודגש כי "בהצעת התיקון לסעיף יש משום פגיעה בעקרונות אתיים וזכויות האדם. העיקרון המוביל בבריאות הציבור הוא נקיטת צעדים אפקטיביים ומידתיים ככל האפשר, תוך כדי מזעור הפגיעה בזכויות האדם הטבעיות, האזרחיות והחברתיות".

בחוק הקיים נקבע כי מוטל חיסיון רפואי על כל הנתונים שאליהם נחשף החוקר האפידמיולוגי. עובדה זו היא אחד ממרכיבי האמון השורר בין נותני שירות רפואי במערכת הבריאות לבין הפונים אליה. אם אדם נדרש למסור מידע אישי ואיננו יודע אם מידע זה יישאר חסוי או לא, או האם המידע שמסר יכול להפליל אותו או את מכריו - הוא עלול להימנע מלחשוף את כל המידע שברשותו, מזהירים מחברי הפנייה.

המומחים טוענים כי הפגיעה הצפויה היא כפולה: ראשית, פגיעה באמון הציבור בשמירה על חסיון המידע שהוא מוסר למערכת הבריאות, ושנית - פגיעה ביכולת לקטוע את שרשראות ההדבקה בדרכים דמוקרטיות, פגיעה אשר עלולה להביא להגברת השימוש באמצעים דרקוניים כמו איכוני השב"כ.

עוד ציינו המומחים בפנייתם כי "המדינה מבקשת עתה להעביר למשטרה סמכויות חדשות, ולהרחיב את מעגל האנשים בעלי הגישה למידע שהוא גם בעל משמעות רפואית.  נכון להיום, אין למשטרה גישה למידע שנמסר באופן וולונטרי ומרצון על ידי הציבור והוא מונע מהרצון לסייע בהאטת התפשטות המגיפה.

בנוסף להשלכות של המהלך המוצע על יכולת תשאול ואיתור המגעים באירוע זיהומי מתפרץ וחריף כמו במגיפת הקורונה, טוענים המומחים כי התיקון המוצע בחוק ירתיע אנשים מלמסור מידע פרטי לטובת בריאות הציבור מחשש שמידע זה ישמש כנגדם, בייחוד כאשר לא הוגדרו בחוק הקריטריונים וההצדקה לשימוש במידע הזה. "חוק כזה יקטין את אמון הציבור ויפגע בשיתוף הפעולה שהוא מרכיב מהותי בהתמודדות עם המגיפה שמנהלים מומחים בבריאות הציבור ואפידמיולוגיה.

"מדינת ישראל נמצאת אמנם במצב חירום, ודיווח למשטרה על הפרת בידוד יעזור לכאורה להתמודדות עם התפשטות הנגיף, אולם בפועל, תיקון הסעיף בחוק עלול להוביל לפגיעה בשיתוף הפעולה ולרתיעה מצד הציבור מפני מסירת מידע  - כך שיצא שכרנו בהפסדנו. הדבר יביא לעלייה במקרים שלא ידווחו ולא יגיעו לידיעת גורמי הבריאות", מזהירים מחברי הפנייה הדחופה.

עוד הדגישו: "הסתרת מידע אפידמיולוגי על ידי הציבור מחשש להפללה עלולה להביא להגברת אמצעים לא וולונטריים לאיתור מגעים ולהגברת השימוש באיכוני השב"כ - אמצעי אשר טענו מלכתחילה כי הוא אמצעי לא מידתי ולא ראוי.

"אנו מאמינים כי הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המגיפה היא באמצעות שיתוף הפעולה של הציבור, שיתוף פעולה אשר נובע מאמון. הצעדים שהתיקון המדובר לחוק מציע יפגעו באמון זה. יש לכן לבטל את התיקון בחוק ולהשאיר את סעיף 20ח בפקודת בריאות העם כלשונו".

נושאים קשורים:  חקירה אפידימיולוגית,  משטרת ישראל,  חקירה פלילית,  אביחי מנדלבליט,  היועץ המשפטי לממשלה,  חדשות,  19-COVID,  ד"ר תמי קרני,  פרופ' חגי לוין,  פרופ' נדב דוידוביץ',  פרופ' יהודה נוימרק,  פרופ' שירה זלבר שגיא,  הצעת חוק,  פרופ' יריב גרבר
תגובות