• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
COVID-19 בישראל

עצירה בירידת התחלואה ועלייה במקדם ההדבקה ברמה הארצית

באמ"ן צופים עלייה מחודשת בתחלואה כבר בתקופה הקרובה | בתל אביב מקדם ההדבקה עבר את ה-R1

138 נדבקים חדשים בשבוע האחרון בתל אביב. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

אמנם אתמול (ד') אובחנו בישראל 754 מאומתי-קורונה חדשים לעומת 841 שלשום ו-784 ביום הקודם. על פי הערכות שנמסרו לקבינט הקורונה מקדם ההדבקה כעת הוא 0.88 ובכמה ישובים אף עבר את ה-R1, מה שמעיד על מגמת עלייה מסוימת בתחלואה.

התנאי שנקבע בדיוני הקבינט הוא שרק כאשר ה-R יהיה מתחת ל-0.8, לאחר שכבר הגיע אפילו ל-0.65, יינתנו ההיתרים להפעלת השלב הבא ביציאה ההדרגתית מהסגר ולחידוש פעילויות נוספות במשק, לרבות במערכת החינוך והמסחר.
אתמול בחדשות ערוץ 12 מסר פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן כי זיהה שבתל אביב למשל, מקדם ההדבקה עבר בימים האחרונים מעט את ה-R1 .

על פי דו"ח משרד הבריאות שפורסם הבוקר (ה', 10:45), במצב פעיל הבוקר 9,407 חולי קורונה. אתמול אובחנו  755. מחצות ועוד מועד הדיווח הבוקר עוד 160. בבתי חולים נמצאים 607, מהם במצב קשה 357 ומונשמים 157. עד כה מספר המתים עומד על 2,638. החלימו 305,623. אתמול נעשו 39,767 בדיקות ומחצות ועד שעת הדיווח הבוקר עוד 13,756. שיעור התוצאות החיוביות לנגיף אתמול עמד על 2% ומבין הבדיקות שנעשו מאז חצות אמש על 1.1%.

במקביל נמשכת הירידה במספר המבודדים מקרב עובדי בתי החולים – 630 הבוקר. מהם 96 רופאות ורופאים ו-177 אחיות ואחים.

למעט "הדסה עין כרם" עם שיעור תפוסה של 109.85% ובית החולים הסקוטי בנצרת (110.53%), אין עוד בית חולים שיש בו תפוסה של 100% ומעלה. קרובים לתפוסה כזאת: "שערי צדק" 99.88%, "איכילוב" 97.27% ו"רבין-בילינסון" 95.57% .
דו"ח מרכז המידע למאבק בקורונה המשותף לאמ"ן ומשרד הבריאות מדגיש הבוקר: "הנתונים מהימים האחרונים מעידים באופן ברור על עצירה בירידת התחלואה וכן על עלייה במקדם ההדבקה ברמה הארצית. אם תימשך המגמה הנוכחית, לאור ההקלות שבוצעו ואלו אשר עומדות על הפרק, צפויה עלייה מחודשת בתחלואה כבר בתקופה הקרובה".

לפי שעה, נמסר, הממוצע השבועי של מספר החולים החדשים במצב קשה ושל מספר המתים - במדדים המגיבים מאוחר ממדד המאומתים (הנדבקים) החדשים - נמוכים מאשר בשבוע שעבר.

בשבעה הימים האחרונים אובחנו בתל אביב 138 נדבקים חדשים, בירושלים 529, בבני ברק 104, בנצרת 110, בבאר שבע 101 ובנתניה 99. במג'דל שמס, לפי נתוני משרד הבריאות, שיעור החולים הפעילים ל-10,000 נפש עומד הבוקר על 118, בבוקעתא 132, במסעדה 145 - השיעורים הגבוהים ביותר בהשוואה לכל שאר היישובים.

נושאים קשורים:  קורונה,  תחלואה ותמותה,  19-COVID,  חדשות
תגובות

תובנות קליניות
מיהו \'נשא\' ומיהו \'חולה\'?
גם \'נשא\' ללא תסמנים, וגם \'חולה\' עם תסמיני מחלה, מאומתים באותה בדיקת פי-סי-אר של החומר הגנטי, אבל ההבחנה ביניהם היא קרדינלית כדי להבין מי משפיע על רמת התחלואה הקשה והתמותה.
נשא הוא אדם שבא במגע עם הנגיף, נדבק, אבל איננו חולה ואין לו תסמיני מחלה. הסיכון שלו לחלות ולפתח תסמינים קטן מאד. תוך שבוע-עד שבועיים יפתח נוגדנים כנגד הנגיף וכל סכוייו הם להשאר בריא ולא לחלות.

כמות מספר ה\'נשאים\' באוכלוסייה, שבאו במגע עם הנגיף חשובה כנושא אפידמיולוגי-סטטיסטי ומבטאת את \'קלות ההדבקה\', שהיא המהירות שבה נפגעת האוכלוסיה כשילוב של תכונת הנגיף ושל העדר חסינות של האוכלוסיה. ואילו הכמות של מספר ה\'חולים\' חשובה כנושא קליני, שהוא התחלואה.
ארגון הבריאות העולמי שמייצג 215 מדינות שנפגעות במגיפה, שמשמשים בסיס להערכה של קלות הדבקה בנגיף ושל חומרת המגיפה, ומפרט כל יום שלושה מספרים עדכניים, של \'נשאים\', \'חולים\' ו\'מתים\'.
במספר ה\'נשאים\' שנחשב בעיני רבים כאילו מבטא את חומרת המגיפה טמונה הטעיה חמורה. אין במספר זה ביטוי של אלימות הנגיף ושל חומרת המגיפה, אלא של \'קלות ההדבקה\'.
בגלל קלות ההדבקה של האוכלוסייה בזמן המגיפה, חלק ניכר של האוכלוסיה כבר היו במגע עם הנגיף והיו \'נשאים\' בטרם נבדקו. לכן עקומת השכיחות של \'נשאים\' בבדיקות האימות עם פי-סי-אר מוטעית ואיננה מייצגת רק \'נשאים\' חדשים, אלא גם את אלו שכבר נשאו את הנגיף קודם לכן. אי לכך ברור שמספר \'הנשאים המאומתים\' גדל ככל שיבצעו יותר בדיקות.
\'נשאים\' של הנגיף הם מדביקים פוטנציאלים של הנגיף מאדם לאדם, אבל חשיבות שכיחותם אפידמיולוגית- סטטיסטית בלבד. אין קורילציה בין מספר ה\'נשאים\' לבין מספר ה\'מתים\' מהמגיפה.

חלק קטן מאד של ה\'נשאים\' יפתחו תסמינים ויהיו \'חולים\', שהם הביטוי הקליני לאלימות של הנגיף ומספרם מבטא את המצב הריאלי של המגיפה. עקומת שכיחותם מבטאת את אלימות המגיפה, ולזו יש קורילציה למספר ה\'מתים\'.

אי לכך, כדי לעקוב אחרי חומרת מגיפת הקורונה, ההיגיון מחייב לבצע את בדיקות הפי-סי-אר לאימות קורונה ב\'חולים\', שסובלים מתסמינים כדי לאמת שזו מחלתם, ולא ב\'נשאים\' שהם חלק מאוכלוסייה חסרת תסמינים שאיננה חולה.

במדינות שבהן נגזרת מדיניות ההנהגה ממעקב אחרי עקומה יומית של מספר ה\'נשאים\' שוגה המדיניות בגדול. זו מדיניות שגורמת מצד אחד לפניקה ומצד שני לחוסר אמון של האוכלוסייה.

מאותם נתונים בסטטיסטיקה עולמית מובהר שרוב רובם של ה\'חולים\' נגועים במחלה קלה ומרביתם ניתנים לטפול בביתם, וחלק קטן מאד נגועים במחלה קשה וזקוקים לאשפוז.

לסכום: מדיניות מושכלת יש לגבש על פי עקומת שכיחות של \'חולים\' ששכיחותם יחסית מעטה ולא של \'נשאים\'.

אנונימי/ת
08.11.2020, 14:31

מטרת בדיקת ה PCR אינה מעקב אחרי חומרת המחלה. לשם כך מספיק להסתכל בגרף החולים קשה/ מונשמים.
המטרה היא בהחלט גם איתור הנשאים על מנת לבודד אותם ולבלום את שרשרת ההדבקה. אפשר להתווכח עם היעילות של הקו הזה, אבל בהתחשב בעובדה שזה הקו המנחה, ברור לחלוטין שיש הגיון לבדוק את כל מי שחשוד ולא רק מי שחולה.
למעשה , אם הייתה ביידנו בדיקה מיידית שיכולה לבדוק את כל האוכלוסיה , היינו מריצים אותה במשך שבוע שבועיים ובולמים את המגיפה.
כך שלפני שאתה מתאהב במסקנה הגאונית של המגילה שכתבת - קח בחשבון שפספסת את כל הפואנטה כאן.