• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
קורונה בישראל

טכנולוגיה לאיתור נגיף הקורונה במערכת הביוב תופעל בטכניון

ניטור RNA של נגיפי קורונה במי הביוב מספק נתונים על שיעור ההתפרצויות ופיזורן במרחב הגאוגרפי ומאפשר מיפוי מהיר ומוקדם של אוכלוסיה גדולה, לרבות חולים א-סימפטומטיים

התקנת הדוגמים לניטור נגיף הקורונה בטכניון. צילום: דוברות הטכניון

טכנולוגיות שפיתחו חוקרי הטכניון יאפשרו להשיב לקמפוס בבטחה את הסטודנטים, חברי הסגל והעובדים. בפרויקט "יוצרים קמפוס פתוח ובטוח" שייצא לדרך השבוע, החליטה הנהלת הטכניון להשתמש באחת הטכנולוגיות האלו כדי לדגום את מערכת הביוב בקמפוס. כך, במקרה של התפרצות קורונה בקמפוס, תאותר ההתפרצות בשלב מוקדם ותטופל בהתאם.

השיטה החדשנית פותחה על ידי קבוצת המחקר של פרופ' ערן פרידלר מהיחידה להנדסת סביבה ומים בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית עם חוקרים ממשרד הבריאות, מאוניברסיטת בן גוריון בנגב וחברת קנדו. היא מאפשרת ניטור RNA של נגיפי קורונה במי הביוב ומספקת נתונים על שיעור ההתפרצויות ופיזורן במרחב הגאוגרפי בקמפוס - מידע החיוני להתראה מוקדמת על התפרצויות ולאימות בלימת ההדבקה.

אחד היתרונות הגדולים של ניטור קורונה באמצעות מערכת הביוב הוא מיפוי מהיר ומוקדם של אוכלוסיה גדולה, לרבות חולים א-סימפטומטיים. מיפוי זה מבוסס על העובדה שהנגיף מגיע דרך הצואה למערכת הביוב. בעולם כבר קיימות טכנולוגיות של אפידמיולוגיה מבוססת שופכין המשמשת לניטור חיידקים ונגיפים, ובישראל אותרו נגיפי פוליו במערכת הביוב בשנת 2013 - איתור שהוביל למבצע חיסונים שמנע מגיפה ובלם את ההתפרצות.

"מערכת הביוב בנויה בצורה היררכית כך שניתן לחלק כל אזור לתתי אזורים", מסביר פרופ' פרידלר, "מבנה זה יאפשר לנו לנטר את השפכים בנקודות מסוימות וכך לזהות את שיעור החיוביים לקורונה ברמת האזור. כך נוכל להתמקד באזורים שבהם יש הדבקה גבוהה בלי בדיקות של האוכלוסיה עצמה ובלי צורך להגיע לאנשים רבים, לפחות עד זיהוי מוקד ההתפרצות".

הפרויקט בקמפוס הטכניון מבוסס על דיגום מושכל בעשר שוחות בקרה באמצעות דוגמים אוטומטיים חכמים של חברת קנדו ועל זיהוי מוקדי התפרצות לפי הריכוז של RNA הנגיף בשפכים. הבדיקה מבוססת על אנליזה כימית ומיקרוביאלית-מולקולרית של דגימות השפכים. דגימות אלו יועברו למעבדה ייעודית, שם יעבור ה-RNA של הנגיף תהליך של ריכוז ולאחר מכן זיהוי וכימות באמצעות qPCR. הבדיקות ייעשו בסופו של כל יום דיגום והממצאים יהוו בסיס להערכת סיכונים מתמשכת ולקביעת סדרי עדיפויות בביצוע בדיקות סקר נרחבות שיעמדו לרשות באי הקמפוס.

בחודש מאי האחרון היתה קבוצת המחקר של פרופ' פרידלר שותפה למחקר פיילוט ראשון מסוגו בישראל באשקלון – עיר בת 150,000 תושבים. העיר אשקלון חולקה לתת אזורים והדיגום בוצע בשוחות ביוב נבחרות. הנגיף זוהה בשפכי העיר והחוקרים הצליחו לאתר שונות מרחבית של הנגיף בשפכים, עובדה המעידה על רמת הדבקה שונה בשכונות שונות. יתר על כן, הם הצליחו לאתר התפרצות של גל שני בעיר לפני גילויו בבדיקות הקורונה השגרתיות.

במחקר ארצי מקיף המתנהל בימים אלה בשיתוף עם משרד הבריאות, דוגמים החוקרים מערכות ביוב של 14 ערים בישראל כדי לקבל תמונה מדויקת שתמחיש באילו ערים ושכונות יש חולי קורונה ובכדי לשפר את המתודולוגיה. הפיתוח יאפשר בעתיד לקבל תמונת מצב ברורה יותר ויאפשר לזהות את התפרצות המחלה בשלבים מוקדמים ולהימנע מהטלת סגרים כלליים.

לדברי פרופ’ פרידלר "בניסויים הראינו שהשיטה שפיתחנו אפקטיבית בזיהוי מוקדי ההתפרצות של נגיף הקורונה, ובעתיד נוכל ליישמה גם באיתור מוקדם של מחלות אחרות".

כדי להשלים את מערך הניטור של התפרצויות מגיפת הקורונה בטכניון, לשמור על בריאות דרי המעונות ולצמצם את התפשטות מגיפת הקורונה ככל האפשר העמיד הטכניון לרשות הסטודנטים עמדת בדיקות PCR לקורונה בשיתוף עם המרכז הרפואי רמב"ם. הבדיקות המתבצעות תוך שמירה קפדנית ומרבית על פרטיות הנבדק ישלימו את תמונת המצב הכוללת בקמפוס. קמפוס הטכניון הוא אחד המקומות הראשונים שבהם תיושם הטכנולוגיה החדשנית לניטור קורונה באופן קבוע.

נושאים קשורים:  הטכניון,  ניטור,  נגיף הקורונה,  פרופ' ערן פרידלר,  ביוב,  חדשות,  קורונה
תגובות