מסמך שהועלה בסוף השבוע לאתר מרכז המידע הלאומי למערכה בקורונה של אמ"ן מזהיר מפני ההשלכות של היציאה מהסגר ששלב ראשון בה נכנס לתוקף הבוקר (א'). מחבר המסמך, המוצג באופן בלתי רגיל כ"עמדה אישית" אבל יש להניח כי עבר בדיקה על ידי הצוות הבכיר שעוסק בנושא הזה באמ"ן, מדגיש בהערכתו את החשש מפני קצב הסרת המגבלות השונות. אזהרה דומה השמיע הבוקר גם פרופ' מוטי רביד באולפן תכנית הבוקר בערוץ 13.
עוד בעניין דומה
"מרבית המומחים", מודגש במסמך אמ"ן, "מסכימים על קווי המדיניות העקרוניים: הסרת מגבלות בכפוף לנתוני תחלואה מוסכמים מראש ונכונות לעצירת ההקלות ואף להשתת מגבלות נוספות במידה שנתוני התחלואה יורעו". ראש הממשלה בנימין נתניהו ציין זאת אבל ב"חצי פה" בתדרוך שקיים אמש לתקשורת.
"האתגר העומד לפתחנו נאמר במסמך אמ"ן: האם נצליח לעמוד בכללים שקבענו לעצמנו, או שבדומה ליציאה מהסגר הראשון, הלחצים הגוברים יגרמו ליציאה לא מבוקרת שאינה תואמת למצב התחלואה". על הלחצים – של גורמים פוליטיים כמו עסקני המפלגות החרדיות וגם אחרים – עמד גם פרופ' רביד.
"נזכיר", נכתב במסמך אמ"ן, "כי בתום הסגר הראשון זוהו בארץ כ-20 מאומתים חדשים מדי יום ואילו כיום מזוהים עד כ-2,000 (כלומר פי 100, נכון ליום ו') ובהתאם, ההשלכות של פתיחה לא מבוקרת חמורות בהרבה ביחס לגל הראשון. ככל שמקדימים בהסרת מגבלה מסוימת, ייקח זמן ארוך יותר להגעה להסרת המגבלה הבאה. הסיבה לכך פשוטה: הסרת מגבלה גורמת לעליית בקצב התחלואה, המבוטא על ידי מקדם ההדבקה R ובהתאם ייקח לנתוני התחלואה זמן רב יותר, לרדת עד למדרגה לשם הסרת המגבלות הבאה. לכן, דווקא המצדדים בהגעה לפתיחה מהירה ככל הניתן ובאחריות של כל המשק, צריכים להיות הראשונים המתעקשים על פתיחה איטית בשלבים הראשונים".
מחברי המסמך מציינים: "אנו חוזים בימים אלה בהתגברות הלחץ להסרת המגבלות, בדומה למה שחווינו ביציאה מהסגר הראשון. יש המצדדים בהסרת המגבלות על חתונות, יש המתמקדים באירועי ספורט ותרבות, יש המתעקשים על הצימרים והמלונות ויש המתעקשים על התיכוניים או הישיבות. הדינמיקה בפועל היא ש'מי שהצליח לפתוח מוקדם ניצח, ומי שימתין בסבלנות – הפסיד'. זוהי דינמיקה מסוכנת מאוד, שתוביל אותנו במהרה לעלייה חוזרת בתחלואה, כשכאמור, נתוני הפתיחה גרועים ביותר".
פרופ' רביד היה מפורש יותר. הוא הזהיר שבמצב כזה הכניסה לסגר שלישי תהיה מהירה הרבה יותר מכפי שמעריכים רבים.
"כיום, נאמר במסמך אמ"ן, "מאומתים מדי יום סדר גודל של 2,000-1,500 נדבקים. נניח, כהנחה אופטימית ביותר, שפתיחת המשק תעלה את R ל-1 ולא מעבר לכך. דהיינו, שמדי יום יתגלו 'רק' 2,000-1,500 מאומתים חדשים. הסטטיסטיקה מראה שכ-50 מתוכם יהפכו לחולים קשים וישרדו וכ-20 מתוכם ימותו בתוך כחודש.
"נניח שמדינת ישראל תתמיד במצב זה למשך כחצי שנה, וזו הנחה אופטימית, שבעוד כחצי שנה יהיו בישראל מנות חיסון בכמות מספקת לדיכוי המגיפה. בחישוב פשוט ותחת ההנחות האופטימיות הללו, מספר הנפטרים מקורונה בחצי השנה הקרובה יהיה קרוב ל-5,000 וזאת לצד העומס העצום שיושת על מערכת הבריאות בעיצומה של עונת החורף הקשה ממילא. מה יקרה בתרחיש הסביר יותר, דהיינו אם ההקלות יביאו אותנו ל-R גדול מאחד? במצב עניינים כזה התחלואה תעלה ונדרש להחזרת ההגבלות".
מומחי אמ"ן טוענים כי היות שממילא נקודת הפתיחה שלנו תהיה אז גרועה, משמעות העניין תהיה סגר נוסף, בטווח זמן של חודשים ספורים מהיום. השלכותיה של החלטה כזו על המשק, כמו גם על האמון הציבורי, יהיו כמובן כבדות ביותר.
"לכן, למיטב שיפוטנו", הם כותבים, "יש חלופה בת קיימא יחידה שלא תגרום לתמותה רחבת היקף ולעומס עצום על בתי החולים ושאינה כוללת סגר נוסף. חלופה זו כוללת עמידה על העקרונות הבאים: יציאה איטית אף יותר מהסגר מהקצב המתוכנן כרגע, סגרים דיפרנציאליים, השארת תחומי עיסוק מסוימים סגורים לזמן רב תוך פיצוי הולם וכו', ועמידה איתנה בפרץ למול לחץ ההקלות. זוהי ההחלטה הנדרשת לישראל בימים קשים אלה".