• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
קורונה בישראל

תוצאי הסקר הסרולוגי הלאומי: 3.8% מהאוכלוסיה נדבקה בקורונה

שיעור הימצאות נוגדנים לנגיף הקורונה ביישובים חרדיים גבוה פי חמישה משאר היישובים | משרד הבריאות: "התוצאות מראות שישראל רחוקה מחסינות עדר"

בדיקה מעבדה, נגיף הקורונה. אילוסטרציה

משרד הבריאות פרסם הבוקר (ה') את ממצאי הסיקור הסרולוגי הלאומי שנערך בחודשים יולי- ספטמבר ונועד להעריך את הימצאות הנוגדנים לנגיף הקורונה החדש באוכלוסיית ישראל.

השיטה הסרולוגית מאפשרת לאמוד את מספר האנשים שנחשפו לנגיף הקורונה באוכלוסיה ופיתחו כנגדו נוגדנים. יתרונה של שיטה זו: ניתן ללמוד באמצעותה על חשיפה קודמת של הנבדק לנגיף, גם בקרב מי שלא הראה תסמיני מחלה או בדיקות חיוביות בזמן שחלה.

הסיקור נערך בשיתוף פעולה עם ארבע קופות החולים והשתתפו בו כ-55 אלף נבדקים המתגוררים במאות יישובים בפריסה ארצית. נבחנו מדדים: מין, גיל ומאפייני יישוב לפי מחוז, גודל, לאום ודת.

על פי הסקר, שיעור ההימצאות של נוגדנים באוכלוסיית המדגם הוא 3.8% (5.5% לאחר השוואת משתנים לשיעורם באוכלוסיה הכללית בישראל).

בגברים היה שיעור ההימצאות גבוה ביחס לזה שנמצא בנשים (4.9% לעומת 3.1%). ילדים בקבוצת הגיל 18-10 הציגו את שיעור ההימצאות הגבוה ביותר (8.1%).

שיעור הבדיקות החיוביות במחוז ירושלים היה הגבוה ביותר - 9.5%, במחוז מרכז - 2.9%, במחוז תל אביב- 2.2%, במחוז הצפון - 1.9% ובמחוז חיפה  -1.1%.

ביישובים גדולים מעל 50 אלף תושבים היה שיעור ההימצאות 4.3%, גבוה מזה שביישובים בינוניים (3.2%) וקטנים (3.4%).

ביישובים לא יהודיים היה שיעור ההימצאות 2.1%, ביישובים היהודיים 3.6% וביישובים עם אוכלוסיה מעורבת 5.5%. שיעור ההימצאות ביישובים חרדיים היה גבוה פי חמישה לערך ביחס לזה שביישובים לא חרדיים. ביישובים שהוגדרו כאדומים בגל הראשון היה שיעור ההימצאות גבוה פי ארבעה מזה שביישובים שלא הוגדרו כאדומים.

משרד הבריאות הודיע שיערוך בעתיד סיקורים נוספים במטרה ללמוד על החשיפה של האוכלוסיה לנגיף במהלך הגל הנוכחי. "ממצאי הסיקור", נמסר, "מלמדים כי שיעור החשיפה בישראל רחוק ממה שיכול להיות מוגדר כחסינות עדר. יתר על כן, רמת נוגדנים גבוהה בדם איננה מעידה בהכרח על קיום חסינות לטווח הארוך. בהתאם לכך, משרד הבריאות חוזר ומדגיש את חשיבות עטיית המסיכות, שמירה על ריחוק חברתי ושמירה על היגיינת ידיים, גם בקרב מי שנמצאו נוגדנים בדמו".

סקר זה מצטרף לסקר נוסף ואקראי שבוצע במהלך הגל הראשון בבני ברק. הנהלת משרד הבריאות עדיין לומדת את תוצאותיו. ייתכן כי הבדיקה הסרולוגית תאומץ בזמן הקרוב כשיטה לזיהוי בני אדם שנדבקו בעבר במחלה והיא תסייע לזהות מחלימים וכן לשם קיצור או מניעת בידוד בבני אדם שחלו בעבר והחלימו.

שר הבריאות יולי אדלשטיין הודה למבצעי הסקר ולמשתתפים בו. "ישראל", אמר, "היא בין המדינות הראשונות בעולם בביצוע סיקור סרולוגי בקנה מידה לאומי ובהיקף נבדקים נרחב כל כך. הסקר הוא חלק מהמאמצים של משרד הבריאות למצוא עוד שיטות חדשניות לאבחון מחלת הקורונה והחולים בה".

נושאים קשורים:  קורונה,  סקר סרולוגי,  נוגדנים לנגיף,  מגזר חרדי,  חסינות עדר,  חדשות
תגובות
אנונימי/ת
10.10.2020, 20:28

עם סגרים נגיע לחסינות עדר בעוד כמה שנים. חכמי חלם.

אנונימי/ת
10.10.2020, 21:16

מי אמר שהמטרה היא להגיע לחסינות עדר? אם זו הייתה המטרה, המדיניות מראש הייתה שונה, ובוודאי שלא היו מטילים סגרים.
המטרה היא להוריד את רמת התחלואה לכזו שניתן להכיל אותה עד שימצא חיסון יעיל, בתקווה שיהיה כזה