• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
קורונה בישראל

מומחי בריאות הציבור: להחזיר ילדים עד גיל 10 ללימודים לאחר הסגר

"ילדים עד גיל עשר אינם מהווים מניע למגיפה", טוען צוות מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ו"הדסה" ומציג מתווה קפסולות הרמטי לחזרה ללימודים

פעילות בגן ילדים. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

צוות  משותף של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית ו"הדסה" העביר לממשלה דו"ח שבו מוצע לחדש את הלימודים במעונות היום, גני הילדים ובכיתות א'-ג' עם סיום הסגר הנוכחי. לפי הדו"ח, ילדים עד גיל עשר "אינם מהווים מניע למגיפה"

לפי מחקרים שבוצעו, נאמר בדו"ח, ילדים מעל גיל עשר "נדבקים באופן דומה למבוגרים, אף כי התחלואה נמוכה יותר בקרבם. ילדים עד גיל עשר חולים באופן קל יותר מאשר מבוגרים, וילדים מתחת לגיל עשר נדבקים בשיעור נמוך יותר מילדים גדולים יותר".

עוד מצביע הדו"ח כי הזינוק שחל בתחלואה בישראל החודש (ספטמבר) "נובע בעיקר מפתיחת מערכת החינוך החרדית ב-20 באוגוסט ולא בהכרח מפתיחת מערכת החינוך לשאר התלמידים ב-1 בספטמבר. ייתכן שהדבר נבע גם מחופשות משפחתיות בשבועיים האחרונים של אוגוסט. כאשר בתי הספר הכלליים נפתחו ב-1 בספטמבר, הם לא פעלו במתכונת של קפסולות הרמטיות. ילדים מכיתות שונות התערבבו בצהרונים. בכיתות הגבוהות התאפשר לערבב ילדים בחמש קפסולות שונות".

עוד הדגישו חברי הצוות ש"יש חשיבות רבה לקיים לימודים בכיתות הגן ובכיתות א'-ג' וכי על הממשלה לקדם את הנושא. יש לפתוח את הלימודים רק בקפסולות של עד 20 ילדים לאורך כל היום, עם מורים קבועים וללא אפשרות לערבב את הקפסולות, בצהרונים או בהפסקות". כן ממליץ הצוות לערוך ניטור שוטף של התפרצות הנגיף בקרב מורים.

עוד מציע הצוות לפתוח את הלימודים באופן הדרגתי בשאר שכבות הגיל ובינתיים לשפר את מערך הלמידה מרחוק ולספק מחשבים לתלמידים. רק בשלב מאוחר יותר יהיה ניתן לפתוח את בתי הספר לשכבות הגיל הגבוהות, בהתאם לרמת התחלואה בכל יישוב.

"אנו מפצירים בשרי הממשלה להבין את חומרת המצב: דור שלם עלול לאבד הזדמנות חשובה ללמוד, להתקדם ולתרום לחברה. לצד השקעה ודאגה לתפקוד ראוי של מערכת הבריאות, יש חשיבות רבה בהשקעה בתלמידי ישראל״.

הדו"ח חובר על ידי ד״ר אלכס גיללס-הלל, ד״ר חגית הוכנר, ד״ר קטיה יז׳מסקי, פרופ׳ אמנון להד, פרופ׳ אורלי מנור, פרופ׳ רן ניר-פז, פרופ׳ אורה פלטיאל, ארי פלטיאל ופרופ׳ רונית קלדרון-מרגלית.

נושאים קשורים:  פרופ׳ אמנון להד,  סגר,  קורונה,  כיתות נמוכות,  מערכת החינוך,  חדשות,  קפסולות,  בריאות הציבור
תגובות
אנונימי/ת
30.09.2020, 22:45

די!!!!! מספיק לעשות ניסויים בבני אדם. שהילדים ישארו בבית. כן זום לא זום זה לא משנה. בתי בי

אינני מווכחת עם נכונות הטענה כי ילדים צעירים אינם מהווים גורם מניע להתפשטות המחלה, אך כדאי לקחת בחשבון שכדי להפעיל מערך לימודים כזה, נחוצים מבוגרים.... צוותי חינוך, צוותי אחזקת מוסדות, מינהל וכולי. כך שהסידור אינו מתייחס רק לילדים. הם לא נמצאים שם לבד...
ניתן לראות איך המודל הזה ״עובד״, או למעשה נכשל(!!) ממש בימים אלו כשמערך החינוך המיוחד ממשיך לעבוד. גם שם יש קפסולות, טבעיות, כי יש מס׳ מצומצם של תלמידים בכיתה, אך עדיין מסגרות רבות נסגרות בשל איש צוות/ תלמיד חולה וכל שאר אנשי הצוות והילדים נכנסים לבידוד.
המצב הזה מאוד בעייתי ובפועל כל הצמדות לכללי הריחוק והשמירה על ההגיינה לא יכולה באמת למנוע הדבקה כאשר יש תלמיד עם צרכים מיוחדים שזקוק לסיוע פיזי או קירבה פיזית.