• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
קורונה בישראל

קבינט הקורונה יכריע היום: עוצר בחג, תכנית הרמזור או סגר כלל ארצי מלא

משרד הבריאות ופרופ' רוני גמזו יציגו לשרי קבינט הקורונה את המתווים השונים לעצירת התחלואה | פרופ' שוקי שמר: "אם לא נצליח למנוע התקהלויות ולהגן על בני 65 ומעלה, כלום לא יעזור"

מגיפת הקורונה בישראל. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

לקבינט הקורונה, שאמור להתכנס היום (ה'), תוגש המלצה של משרד הבריאות ושל פרופ' רוני גמזו להחמיר בהגבלות הכלליות שיחלו לקראת ערב ראש השנה ויימשכו כחודש.

המתווה שיציג פרופ' גמזו לשרים גמזו, המוגדר על ידו "ריסון מהודק", הוצג כבר לפני כשבועיים. המתווה כולל מעבר ללמידה מרחוק, החל מכיתות ד' ומעלה; סגירת קניונים ומסעדות; איסור התקהלות, כאשר פעילויות פנאי ונופש יותרו רק במרחב הפתוח בחופי הים ובפארקים; הפעלת קווי האוטובוסים ב-40% מהתפוסה; עידוד עבודה מהבית והגבלת נוכחות אנשים בחנויות ובמשרדים שמקיימים קבלת קהל. המטרה המוצהרת היא: להביא לירידה בתחלואה בטווח המיידי כדי לאפשר חזרה לשגרה ופתיחת המשק לפעילות בתקופת החורף, "בנוכחות הנגיף ולאורך זמן", הגם שבתקופת החורף קיים חשש מסוים לעלייה מחודשת בתחלואה.

אלא שהפעלת התכנית הזאת, שעליה גם המליץ דו"ח של המל"ל, תחייב מסע הסברה נרחב שבו יהיה צורך להציג את היתרונות שיהיו למהלך הזה עם סיום תקופת הריסון ההדוק: יכולת האוכלוסיה שבסיכון להתראות בשגרה עם הילדים והנכדים, היכולת לקיים אירועים משפחתיים וחתונות בהיקף אורחים סביר והאפשרות לטוס ליעדים רבים בחו"ל.

לשרים גם יוצגו מתווים אחרים בנוסף לסגר מלא: עוצר רק בימי החג לאורך כל החודש הקרוב, ובעיקר עוצר לילי שמאפשר הקטנת פעילויות שונות, או הפעלת תכנית הרמזור של פרופ' גמזו בגירסה מחמירה יותר שבה הארץ תחולק לשני אזורים בלבד, "אדומים" ו"כתומים" ובהתאם יידרש הציבור להתנהגויות ולהגבלות שונות.

אם תתקבל ההמלצה על סגר ארצי מלא בחגים משמעותו תהיה צמצום הפעילות במשק ב-70%. יתרונה הבולט: הקלה בעומסים המוטלים על בתי החולים והיחידות לטיפול נמרץ וכן על קופות החולים.

אלא שעל המתווה הזה יש גם ביקורת והתנגדויות מגורמים כלכליים ומשקיים שונים, שגם מצביעים על "המחיר החברתי הכבד שעלול להוביל לנזק בריאותי עקיף". כך למשל פרופ' אייל לשם מ"שיבא", אמר ל"הארץ" כי "סגר מלא הוא האפשרות הגרועה ביותר ועלותו תהיה עד מיליארדי שקלים. התועלת היחידה שבו היא דחייה בהמשך ההדבקה".

פרופ' שוקי שמר מצוות המומחים-היועצים המלווים את פרופ' גמזו אמר ל"הארץ": "שום תכנית לא תצלח אם לא נבין שיש פה מצב חירום ואם לא נגביר את האמון של הציבור והמשמעת שלו. בגירסה כזו או אחרת, התקהלויות הן אלו שמביאות בסופו של דבר את המספרים הגבוהים של הנדבקים. כשעושים פעולות כאלו ואחרות מצליחים להנמיך את הלהבות אבל רק באופן זמני. אם לא נצליח למנוע התקהלויות ולהגן על בני ה-65 ומעלה, כלום לא יעזור לאורך זמן. יהיה צורך ללמוד לחיות עם הקורונה כל השנה".

נושאים קשורים:  קבינט הקורונה,  חדשות,  פרופ' רוני גמזו,  פרופ' שוקי שמר,  סגר,  ערים אדומות,  קורונה
תגובות