אנו מצויים כעת בתקופה קריטית על פרשת דרכים בהתמודדותנו עם מגיפת הקורונה. אנו עומדים בפני אירועים מרכזיים ואם לא נשכיל לנקוט עכשיו ומיד בצעדים נכונים ונבונים להסגר כללי, כך שהפגיעה בכלכלה תהיה מינימלית, התפשטות הקורונה עלולה להחמיר עד כדי איבוד שליטה וקריסת הצוותים הרפואיים.
כל זאת, בהנחה שאנו כעם היהודי שומרים על הערך הרב לחיי אדם כביטוי "כל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו", כולל האוכלוסיה המבוגרת/ הקשישה, הנפגעת העיקרית בתמותה מקורונה, שבעניינה נשמעים לא מעט "ידענים ופרשנים" שמסבירים: "קורונה פוגעת רק בגילאים גבוהים ולכן אפשר להרפות...".
אם ברצוננו להכות בהתפשטות הקורונה מכה קשה ולמנוע אי שליטה טוטלית על המגיפה וכדי להתכונן לבאות, אין מנוס מהפעלת סגר למשך שבועיים. לאחר הסגר נוכל ללמד בבטחה בבתי הספר ולחגוג את ראש השנה בשמחה וברוגע
התקופה הקרובה עלולה להשפיע לרעה על התפשטות הקורונה: התלמידים חזרו לבתי הספר והגנים, וכל תכנית, טובה ככל שתהיה, לא תוכל למנוע כליל הידבקויות של תלמידים ומורים. בעוד כשבועיים יחלו חגי תשרי וככל שנקפיד לא ניתן יהיה להימנע לחלוטין מחגיגות משפחתיות נרחבות, מעבר לגרעיניות. על הסף, סתיו וחורף עם תחלואת השפעת שתבלבל אותנו לחלוטין - כיצד נדע להבחין בבדיקה קלינית בילדים ובבוגרים אם זו שפעת או שמא קורונה.
שלושה אירועים מרכזיים אלה ונוספים עלולים להגביר את התפשטות הקורונה באופן קיצוני, אם לא נשכיל לנקוט עכשיו וכעת בצעדי סגר נבונים. עדיין מוצעים פתרונות חלקיים כמו תכנית הרמזור, שייתכן שהיתה יכולה להועיל במידה חלקית מאוד לו היינו מנסים אותה לפני חמישה-שישה שבועות, אולם איחרנו את המועד ועכשיו זו לא העת לנסיונות. בעת הזו, הברירה היא בין סגר כללי עכשיו לכאוס עתידי.
אם ברצוננו להכות בהתפשטות הקורונה מכה קשה ולמנוע אי שליטה טוטלית על המגיפה וכדי להתכונן לבאות, אין מנוס מהפעלת סגר למשך שבועיים. לאחר הסגר נוכל ללמד בבטחה בבתי הספר ולחגוג את ראש השנה בשמחה, ללא לחץ וברוגע. כך נהיה מוכנים טוב יותר לקראת השפעת והקורונה שיתקפו בחורף הקרוב. בסגר כללי כזה, לימודים יילמדו מרחוק, ניתן יהיה לנהוג בגמישות ולאפשר לאוכלוסיה צעירה לצאת לעבודה נדרשת, ולא רק לעבודות חיוניות הכרחיות. בסגר דומה התנסינו בהצלחה מרובה בגל הראשון של מגיפת הקורונה.
כיום פרויקטור-רופא מתנהל כשכל כובד האחריות מונח כביכול על כתפיו והוא נראה כמנסה לפעול כ"מתפקד-על" למשרד הבריאות ולא פעם מקבל החלטות עצמאיות. מצב זה אינו נכון, לא נבון ולא תקין. מלכתחילה הממשלה לא היתה אמורה להיגרר למצב מבולבל זה הגורם לאנדרלמוסיה
המצב כיום במאבק בקורונה אינו ברור ומבולבל, שגוי ולא תכליתי. אין תכנית סדורה ומפורטת המוסברת ומובנת לציבור הרחב, ולא בכדי יש כעסים מובנים בקרב אוכלוסיות ומגזרים שונים. אחת הסיבות למצב הכאוטי היא ריבוי מנהלים אחראים שכל אחד מושך לכיוון המועדף עליו ולעתים ממניעים לא ענייניים.
כבר בתחילת הדיונים על מינוי פרויקטור לקורונה, סברתי שאיש זה לא חייב להיות רופא, אלא למנות אדם מתחום הניהול והארגון שיפעל כ"מתאם-מקשר" בין הגופים המטפלים השונים כולל המל"ל (המועצה לבטחון לאומי) ובאחריותו יהיה גם נושא ההסברה לציבור.
לתחום הרפואי, הכתובת היא מנכ"ל משרד הבריאות עם רופאים מומחים יועצים, שהם אחראים ואמורים לתת מענה לכל הנושאים הרפואיים. במידה שלא יספקו מענה הולם, יש לתגבר אותם ו/או לרענן בעלי תפקידים. בראש הפירמידה עומד קבינט הקורונה הממשלתי שהאחריות שלו היא לקבל את ההחלטות הנכונות לאחר שמיעת כל הגורמים המטפלים ולדאוג ליישומן.
כיום פרויקטור-רופא מתנהל כשכל כובד האחריות מונח כביכול על כתפיו והוא נראה כמנסה לפעול כ"מתפקד-על" למשרד הבריאות ולא פעם מקבל החלטות עצמאיות. מצב זה אינו נכון, לא נבון ולא תקין. מלכתחילה הממשלה לא היתה אמורה להיגרר למצב מבולבל זה הגורם לאנדרלמוסיה.
לאור הסיטואציה הנוכחית שנקלענו אליה, אין מנוס מקבלת החלטה ממשלתית על הפעלת סגר כללי עם גמישות ליציאה לעבודה לצעירים ולתלמידים למידה מרחוק, לפני שנאחר את המועד. כל פתרון אחר לעת הזו לא ישפר את המצב ועלול להביא להחמרת המגיפה ולאיבוד שליטה מוחלט.