ההיסטוריה של המגיפות, מאז עשר המכות שלקו המצרים ועד הימים האחרונים, היא מלחמה מתמדת בין הרציונלי לפוליטי; בין אלה המחזיקים בידע כיצד למנוע מגיפה וכיצד לשלוט בה לאחר ההתפרצות, לבין מנהיגים פוליטיים השוקלים שיקולי תועלת אישית ואנשי עסקים החרדים להשקעתם הכספית.
מצעד גדול שתוכנן בפילדלפיה, שמטרתו איסוף תרומות למען המאמץ המלחמתי בעת מלחמת העולם הראשונה, לא בוטל מהנימוק ש"כבר הושקע כסף רב במצעד ואי אפשר לבטלו". את המחיר שילמו תושבי העיר ימים אחדים לאחר מכן בשיעורי תמותה אדירים בקרב החוזים במצעד.
מרתון בתל אביב לא נדחה כאשר כבר היה ברור כי המגיפה הנוכחית כבר בשער מסיבות דומות, שלא הביאו בחשבון את בריאות הציבור. מה שכן ננקט היה אחיזת עיניים, אזהרות מומחי בריאות הציבור לא נשמעו והמרוץ יצא לדרכו. אווירת הכל מותר שררה בארץ.
בארצות הברית, המנוהלת על ידי פגוע נפש, בלשון המעטה, מכחישים את מימדי המגפה ומספר החולים והמתים הולך ועולה וכך, בכל מקום שבו אין מביאים בחשבון את הבריאות, או יותר נכון את החולי, מטעמים של צורך כלכלי או החרבת התרבות או כל סיבה נוגעת ללב אחרת, הוירוס מנצל את הדרך הסלולה עבורו להפיל קורבנות.
כאן, בישראל, המתהדרת בשירותי רפואה מתקדמים, בביטוח בריאות שאין רבים כמותו בעולם, שבה השפעת אנשי בריאות הציבור ניכרה בעבר עם גישת ארגון הדסה לפני יותר מ-100 שנה, החלו לבצע פעולות מניעה וכך מוגרה הגרענת, מחלת העיניים שגרמה למרבית תושבי ירושלים לסבול מעיוורון חלקי או מלא, הוקמו טיפות חלב שהביאו לירידת תמותת תינוקות בפלשתינה בשיעור שלא היה כדוגמתו ומרפאות עם הפנים לקהילה שעסקו בקידום בריאות. מי שעשה את הדברים הללו היו רופאים ואחיות ולא ראשי התנועה הציונית, שקבעו בשעתו כי לא יתערבו בשיקולים הרפואיים ומינו את נשות "הדסה" שרצו בכך, לבנות רשת מרפאות ובתי חולים בישראל. הפוליטיזציה הביאה מאוחר יותר להקמת קופות חולים על בסיס מפלגתי.
עם תחושת הכישלון בהתגברות ובחסימת התפשטות הקורונה, שיוועו הפוליטיקאים לעזרה מקצועית והחלו להקשיב למומחי בריאות הציבור, להתייעץ עם מומחים לבינה מלאכותית ואף הביאו מומחה רציני ביותר, בעל עבר מפואר בבריאות הציבור ובניהול, אדם חסר כל זיקה פוליטית שמחויבותו לאמת, כדי לנהל את המשבר, להיות האורים והתומים ולקבוע, ללא פניות, את דרך המלחמה. מצביא בשער.

ח"כ מיקי זוהר. "'מומחה' ו'בר סמכא' ברצון העם, באיזון בין בריאות הציבור לבין מספר הקולות המביאים מנדט או שניים". צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90
אלא שפרופ' רוני גמזו, הממונה על ניהול משבר הקורונה, נאלץ להתמודד עתה עם ביקורת, עם כינויים כמו "פקיד", עוצרים אותו מלעמוד בשער ומבקרים אותו על כך ששלח מכתב לראש ממשלת אוקראינה כדי לחסום נהירה של תושבים ממדינה אדומה אחת לשנייה.
ה"פקיד" הזה, גם אם הוא מומחה, אינו יכול לשקול שיקולים הרי גורל כי אלה ניתנים אך ורק לשליח הציבור, אדם חסר השכלה רפואית, חסר הבנה במהות הסכנה הנגרמת על ידי וירוס אלים אך "מומחה" ו"בר סמכא" ברצון העם, באיזון בין בריאות הציבור לבין מספר הקולות המביאים מנדט או שניים.
דבריו הנוראיים של יו"ר הקואליציה מיקי זוהר נגד פרופ' גמזו מעידים יותר מכל על חוסר הבנה לא רק ברפואה אלא גם בהגדרת טובת הציבור ועל היחס הנלוז לרופא ולמדען בעל שיעור קומה שיש להאזין לדבריו. הגדיל לעשות מי ששימש עד לא מזמן כשר הבריאות, יעקב ליצמן, כאשר ביטא בתקיפות דאגה מופרזת לבוחריו ולא לעקרונות מניעת מגיפה.
גם מערכת "הארץ" נתנה ביטוי בשם חופש הדיבור לכותרת הקוראת להסיר ידיים מהחסיד המשתוקק לחבור לקבר הרחק מכאן לעבוד את בוראו, גם אם הבורא ינקום נקמה אכזרית בו ובשאר תושבי המדינה.
ארגוני הרופאים חייבים לצאת כנגד האלימות המילולית והאשמות הכזב כנגד פרופ' גמזו של מר ח"כ זוהר, שהעז לכפור בנתונים ולסכן לא רק את בוחריו אלא את שלום הציבור כולו. אסור שהכפשת אחד מבכירי הרפואה בישראל תעבור בשתיקה של ארגוני הרופאים.