• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
קורונה בישראל

הקורונמטר של ה"כללית": הכלי שמנבא סיכון למחלה ומאתר חולי קורונה

מערכת בינה מלאכותית, שפותחה במכון כללית למחקר כדי לסייע בקטיעת שרשרת ההדבקה, מאתרת באופן יזום מי שעלול להידבק בקורונה ומכווינה אותו לבדיקה ולטיפול

בדיקות לקורונה בקופת חולים כללית. צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

שירותי בריאות כללית מפעילים בשבועות האחרונים ובהיקף נרחב "קורנמטר" – כלי חיזוי המבוססת על אלגוריתם וטכנולוגיית בינה מלאכותית, המסוגל לנבא ברמה אישית ואזורית מהי ההסתברות שאדם מסוים יידבק בנגיף הקורונה וכך גם לנבא את מידת הסיכון להתפשטות המחלה הצפוי באזור מסוים.

על הפעלת "כלי הניבוי והאיתור החכם" שפותח במכון כללית למחקר ומיועד גם להכוונת בדיקות לחולים שיאותרו באמצעות מערכת זו, נמסר אתמול (א') על ידי הקופה, לאחר שזו השלימה סידרת ניסויים ומבחנים בהפעלתו.

הקורונמטר מתעדכן מדי יום ומחשב לכל מבוטח את הסיכון שלו להידבקות על בסיס הצלבת מקורות מידע נרחבים המשקללים נתונים אישיים, סקרי תסמינים, נתונים התנהגותיים של האוכלוסיה, נתוני תחלואה, בידוד ובדיקות בפילוח גיאוגרפי ממוקד הרלוונטי לאדם באופן פרטני.

מודלים מתקדמים נוספים של בינה מלאכותית פותחו במכון ומופעלים כבר באופן יומיומי כדי לרכז ולבצע שילוב של מאות מיליוני פיסות מידע פרטניות לצורך עדכון שוטף ויומיומי של מודל הניבוי.

על פי הנחיות משרד הבריאות, 5,000 בדיקות שמבוצעות כיום בישראל הן לפי שיקול הדעת של הרופא המטפל. הקורונמטר מאפשר לרופא להמליץ על ביצוע הבדיקה למטופלים הזקוקים לכך במיוחד.

עוד נמסר כי זה שבועות אחדים מתבצעות כמה התערבויות רפואיות בשירותי בריאות כללית על בסיס כלי הניבוי הייחודי החדיש. ברמה הפרטנית, מזוהים מדי יום כמעט חצי מיליון מבוטחים בסיכון הגבוה ביותר להיותם חיוביים לקורונה. על פי מחקר שנעשה ב"כללית", הסיכון של מטופל כזה להיות חיובי לקורונה הוא פי 3.5 גבוה יותר מהסיכוי לאיתור מחלה בקרב כלל הנבדקים של מבוטחי הקופה כיום.

כאשר מטופל בסיכון להדבקה נכנס למרפאה, או יוצר קשר עם הרופא מכל סיבה שהיא, הרופא מקבל התראה על סטטוס הסיכון של המטופל ומונחה פרו-אקטיבית לתשאל אותו. אם הוא סובל מתסמינים אופייניים למחלה, הוא מקבל הפניה לבדיקת קורונה. "כללית" הודיעה כי היא מתכננת פניות יזומות לאותם מטופלים כדי לזהות מוקדם ככל האפשר את הנדבקים ולסייע באופן יזום  בקטיעת שרשראות ההדבקה.

בנוסף, מידע גיאוגרפי, על בסיס אותו כלי ניבוי, מסופק מדי יום להנהלת הקופה, במטה ובשטח, לשם איתור התפרצות תחלואה עתידית ותיעדוף בהפעלת עמדות בדיקה.

"למיטב ידיעתנו", מסרה הנהלת "כללית", "מדובר ביכולת חדשנית גם ברמה עולמית לזיהוי סיכון אישי להדבקה בנגיף, ודרך קבלת החלטות חכמה לתיעדוף הערכה מצב רפואית ובדיקות לאיתור הנגיף. עבור קובעי המדיניות, החל מהרופא הבודד ועד לרמת הנהלת הקופה, זה פתרון חדשני המספק תמונת מצב עדכנית בדבר הסיכון לתחלואה ברמה האזורית".

כאמור, כל המידע המעובד והמופק באמצעות מערכת זאת מונגש דרך מערכות המידע של ה"כללית", להנהלה, למרפאות ולרופא המטפל - מה שמאפשר זיהוי מיידי של צורך בשינוי מדיניות על פי אזור, לצד תיעדוף ביצוע הבדיקות למקרי הדבקה חדשים וטיפול בהתאם לסיכון של המטופל.

ד"ר דורון נצר, ראש אגף הרפואה בחטיבת הקהילה ב"כללית", מסר כי רופאי הקופה היו הראשונים בארץ לפנות באופן יזום, בשיחת טלפון אישית למטופלים שזוהו כבעלי סיכון גבוה לתחלואה קשה והנחו אוכלוסיה זו כיצד לנהוג בתקופת התפרצות הנגיף במטרה לצמצם את התחלואה והתמותה בגל הראשון וגם בגל הנוכחי".

פרופ' רן בליצר, ראש מערך החדשנות ב"כללית" ומנהל מכון כללית למחקר, הוסיף:  "להבנתי, אנו אחד מארגוני הבריאות הבודדים בעולם המפעיל באופן שיטתי כלי בינה מלאכותית לזיהוי חשודים בקורונה ובדיקתם ובכך תורמים למאמץ הלאומי לקטיעת שרשראות ההדבקה ולעצירת התפשטות המחלה.

"בעשור האחרון פותחו במכון אלגוריתמים מבוססי בינה מלאכותית, לשם קידום העקרון המנחה של 'רפואה יוזמת, מונעת ומנבאת' למניעת חולי כרוני. כלי המחשוב החדיש יאפשר לנו איתור מוקדם של חולים בשלב המידבק, בטרם הם עצמם הבינו שעליהם לפנות לבקש בדיקה. יש בכך שנוי פרדיגמה באופן שבו מתמודדים עם קטיעת שרשראות ההדבקה ומניעת התפשטות המחלה. אני מקווה שגם יסייע למאמץ הכולל לבלום ולהשתלט על הגל השני".

נושאים קשורים:  שירותי בריאות כללית,  ד"ר דורון נצר,  פרופ' רן בליצר,  קורונמטר,  קורונה,  חדשות,  בדיקת קורונה
תגובות