• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
מגזין

מגיפה קטלנית? תלוי את מי שואלים

מהו שיעור התמותה האמיתי מקורונה? ארגון הבריאות העולמי מעריך ששיעור הקטלניות של הנגיף הוא 0.6% - אדם אחד מכל 200 שיחלו ימות, אך מודלים מתמטיים אחרים מציגים נתונים שונים לגמרי

קבורה של קורבנות המגיפה בבית עלמין בריו דה ז'נרו, ברזיל. צילום: Photocarioca/ שאטרסטוק

כמה אנשים שנדבקו בנגיף הקורונה באמת מתים מסיבוכי המחלה ומהו שיעור התמותה האמיתי (IFR) מהמגיפה? ויכוח עז ניטש בין מדענים ורופאים בסוגיה זו. הוא לא פסק מאז שהחלה פנדמיית ה-Covid-19  בדצמבר שעבר והוא מתלקח מחדש כאשר מופיע מחקר חדש בנושא הזה שמציג מודל חישוב שונה מהאחרים.

IFR - infection fatality rate – הוא מדד מטרי המחשב כמה קטלנית היא מחלה חדשה לפי היחס שבין מספר האנשים שנדבקו וימותו מהמחלה, כולל אלה שלא נבדקו לאבחונה או לא הראו תסמינים. מדד זה לצד הערכת "חסינות עדר" מציג את חומרת המגיפה ועד כמה יש לקחת אותה ברצינות במיוחד כשמדובר במחלה חדשה, הסביר האפידמיולוג ד"ר רוברט וריטי (Verity) מ"אימפריאל קולג'" בלונדון ל-nature.

לפי מודל חישוב איטלקי, שהוא הטרי ביותר בנושא הזה, עשוי שיעור התמותה מקורונה להגיע אפילו עד כדי 7.4%. הערכה זאת נחשבת לקיצונית ביותר בחומרתה מבין כל אלו שפורסמו עד כה - חלקן התפרסם ללא ביקורת עמיתים ב-MedRxiv, ולפי הערכה זאת אחד מכל 13 חולים ימות. מחקר שנעשה בסניף של אוניברסיטת קורנל בקטאר וגם הוא פורסם בשבוע שעבר ב-MedRxiv, טוען ששיעור התמותה הוא רק 0.01% - כלומר פטאליות של 1 ל-10,000. חישוב זה הוא מתמטי.

שיעור הפטאליות של שפעת מוערך ב-0.1%, של פוליו ב-0.38%, של קורונה ב-0.6%, של חצבת 1.45% ושל אבולה 50%. מגיפת ה-SARS גבתה חיי 10% מהחולים. אם הערכת ה-WHO נכונה, הרי שמחלת הקורונה קטלנית פי שישה יותר משפעת וכמעט פי שניים פטאלית מפוליו

ארגון הבריאות העולמי שינה באחרונה את החישוב שלו ועתה הוא מעריך ששיעור הקטלניות של הנגיף הזה 0.6%. כלומר, אדם אחד מכל 200 שיחלו ימות. בתחילת המגפה היתה הערכת ה-WHO שה-IFR יהיה 3.4%. את ההערכה העדכנית סיפקה בשבוע שעבר ד"ר מריה ואן-קרהובה, ראש תכנית ההיערכות לחירום של הארגון, שהסבירה שהתבססה על כמה מחקרים, הגם שלא רבים.

לשם השוואה: שיעור הפטאליות של שפעת מוערך ב-0.1%, של פוליו ב-0.38%, של קורונה לפי ארגון הבריאות העולמי - 0.6%, של חצבת 1.45% ושל אבולה 50%. מגיפת ה-SARS ב-2004-2003 גבתה חיי 10% מהחולים. אם הערכת ה-WHO נכונה, הרי שגם אם היא נראית ונשמעת מינימלית, עדיין מחלת הקורונה קטלנית פי שישה יותר משפעת וכמעט פי שניים פטאלית מפוליו.

המודל האיטלקי לעיל מבוסס על אנליזת הנתונים שנאספו בעיר קטנה באיטליה במחוז לומברדיה. אלא שאחד האפידמיולוגים שבחנו את הממצאים הללו, ד"ר גדעון מאירוביץ-כץ מאוניברסיטת וולונגונג, יחד עם עמיתתו ד"ר לאה מרון מהאוניברסיטה ע"ש ג'יימס קוק באוסטרליה, טען שהערכה זאת היא לדעתו "הגבוהה ביותר בכמה סדרי גודל שראה מעולם", בעוד שההערכה של אוניברסיטת קורנל, שמבוססת על נתונים בקטאר, "היא הנמוכה ביותר שראיתי מימי".

יתכן שההבדלים בין הערכות נובעים מצורת חישוב שונה: לפי גישה אחת שיעור הקטלניות הוא היחס שבין מספר החולים שחלו לבין מניין המתים, בעוד שיש שמודדים את ה-IFR בהתבסס רק על מספר המקרים המאומתים של ההידבקות בנגיף.

מעניין במיוחד הוא המודל שבנה צוות בראשות ד"ר גבריאלה פאגאני מאוניברסיטת מילנו, שסרק את אוכלוסיית העיר הקטנה קסטיליונה ד'אדה ((Castiglione d'Adda במחוז לומברדיה בצפון איטליה שהוכתה קשה במגיפה. אצל  22.6% מתושבי העיר, כמעט רבע מהאוכלוסיה, 1,028 מבין 4,550, נמצאו נוגדנים למחלה ב-21 ביוני, בעוד מניין החולים הרשמי נכון לאותו מועד היה 184, כלומר פי חמישה יותר נמוך.

מחקר זה התבסס על דגימות דם שנלקחו מאלפים מתושבי העיר. 20% מתושבי עיר זו הם בני 65 ומעלה לעומת 13% מקרב אוכלוסיית בריטניה. נכון לסוף השבוע חלו בבריטניה בקורונה 307,184 בני אדם ונפטרו 46,364. אבל מניין המתים באותה עיר איטלקית היה 76 בהתאם לדיווח הרשמי ב-21 ביוני – כך שמתוך 1,028 מקרי הקורונה שיעור התמותה היה 7.39%.

בבריטניה נעשתה הערכה שה-CFR הוא 15% - כלומר קורונה קטלנית כדי פי 30 מהערכת ה-WHO, בעוד ה-IFR מעריך כמה אנשים מכלל האוכלוסיה ימותו מהמחלה, כולל חולים שלא הציגו תסמינים וגם לא נבדקו כלל

מחקר אחר שנעשה באוניברסיטת קיימברידג' הבריטית וניתח נתונים בזמן אמת מציג תמונת עכשווית של המגיפה ומחפש תחזית להערכת תחלואה ותמותה. ד"ר פול בירל (Paul Birell) יחד עם גוף בשם Public Health England   (PHE), שהמידע שלו מוזן ישירות לגורמי הממשלה הבריטית, הציג מודל שלפיו שיעור התמותה הכללי מהזיהום הוא 1.4% אבל ציין כי ייתכן שהוא בין 0.98% ל-1.8%. עוד ציין המודל שהטווח הוא בין 0.0046 בקרב בני 24-15 ועד 18% בקרב בני 75 ומעלה.

לפי מודל של אימפריאל קולג' בלונדון, פורסמה בשבוע שעבר גם האזהרה שעד חצי מיליון בריטים עלולים למות אם לא יוטלו על ידי הממשלה הגבלות מחמירות, כולל סגר. מודל זה מעריך ששיעור התמותה הוא סביב 1%.

האפידמיולוג ד"ר מאירוביץ-כץ מסר כי אסף נתונים מ-13 מחקרים גלובליים שבהם נעשה ניסיון לחשב את שיעור התמותה האמיתי מקורונה והוא הגיע למסקנה שבממוצע מדובר ב-0.75%. הוא הסביר כי "לא מן הנמנע שהשיעור נע בין 0.49% ל-1.01% ויהיה גבוה בקרב חולים מבוגרים-קשישים או כאלו שהם גם חולים במחלות רקע כרוניות, בעוד שה-IFR יהיה נמוך בקרב צעירים.

בין השאר ביסס המומחה את הערכותיו על נתונים מניו יורק, שם בוצעה באפריל בדיקה אקראית של נוגדנים, ובהתאם נעשתה הערכה שכרבע משמונה מיליון תושבי ניו יורק נדבקו במחלה, כך שהפטאליות תהיה של 16 אלף מקרים עם שיעור תמותה של 0.79%.

לפי המודל של ה-WHO, כאמור, ה-IFR של קורונה הוא 0.6%, כלומר אחד מכל 200 חולים ימות. לצד זאת, מחקר אחר שנעשה באוניברסיטת הרווארד קבע כי שיעור התמותה בקרב נוסעי ספינת הנופש Diamond Princess שחלו בקורונה בתחילת התפשטות המגפה היה 0.5% ולדעת החוקרים שניתחו את הנתונים "היא היתה מקום אידיאלי למחקר כזה, שכן בה הצטבר מאגר נתונים מלא וזמין לגבי אלה שנמצאו על סיפונה מרגע תחילת התפרצות המחלה".

תחילה קבע צוות חוקרים זה כי שיעור הפטאליות היה 1.8% - 13 מקרי מוות בקרב 712 מהנוסעים שחלו ואחר כך תוקנה ההערכה, תוך השוואה לכלל האוכלוסיה, ונקבע שה-IFR הוא 0.5%.

במחקר אקראי אחר שמבוסס על נתונים שנאספו עוד באפריל בעיר הקטנה גנגלט בגרמניה, שם נעשו בדיקות לאיתור נוגדנים בקרב 919 בני אדם מקרב 405 בתי אב בעיר, נמצא כי 15% מכלל התושבים נדבקו בנגיף. היו שבעה מקרי מוות בקרב 1,800 מקרים מאומתים, כלומר לערך 0.37%.

מחקרים אחרים שגם מבוססים על סקירת נוגדנים טוען ששיעור התמותה מקורונה הוא בכלל 0.25% - כלומר אחד מכל 400 שחלו. מודל זה מבוסס על 23 בדיקות שונות שנעשו במקומות שונים בעולם והטווח לגבי שיעור התמותה נע בין 0.02% ל-0.78%. מדידת רמת הנוגדנים בגוף היא סימן להידבקות-עבר בנגיף ונחשבת לאמינה יותר לעומת הערכת התמותה ביחס למניין האנשים שנדבקו.

הערכה המינימליסטית ביותר – זו שנעשתה בקטאר – מבוססת על מודל מתמטי על מנת לברר כמה אנשים במדינה זאת חלו לאורך תקופת הפנדמיה. נלקחו נתונים שמציגים כיצד התפשט הנגיף באופן טבעי באוכלוסיה ולמדד זה נלקחו נתונים מבדיקת סקר ובדיקות לנוגדנים שנעשו סביב 10 ביולי. אלא שקיימת הערכה שהממצאים הללו פחות אמינים משום שכנראה רבים שנדבקו כלל לא הגיעו לבדיקות. נכון לסוף השבוע שעבר, מבין 2.8 מיליון תושבי קטאר, היו בה רק 111,538 מקרי קורונה ו-177 מתים.

גישת חישוב אחרת היא ה-CFR - Case fatality rate - שיעור קטלניות המשמש מדד לחומרת המחלה. אלא שמדד זה משמש להערכת הפרופורציה של המתים ממחלה בקרב חולים מאומתים בלבד. בבריטניה נעשתה הערכה שה-CFR הוא 15% - כלומר קורונה קטלנית כדי פי 30 מהערכת ה-WHO, בעוד ה-IFR מעריך כמה אנשים מכלל האוכלוסיה ימותו מהמחלה כולל חולים שלא הציגו תסמינים וכאמור גם לא נבדקו כלל.

יש להביא בחשבון שלא כל אדם שחלה ב-Covid19  פיתח נוגדנים אם חלקים אחרים במערכת החיסונית שלו סילקו את הנגיף מהגוף. יש מחקרים שהראו כי עם הזמן ייתכן שקיימת דעיכה ברמת הנוגדנים כך שלא ניתן יהיה לאתרם בבדיקות.

נושאים קשורים:  קורונה,  תחלואה ותמותה,  מגיפת הקורונה,  מודל מתמטי,  ארגון הבריאות העולמי,  מגזין,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
13.08.2020, 14:24

שיעור התמותה כנראה לא כזה גבוה, ופחות מטריד.
מה שיותר מטריד אלו הנזקים ארוכי הטווח גם בקרב אלה שנשארו בחיים.

אנונימי/ת
13.08.2020, 15:50

איזה נזקים?
עוד לא עברו 6 חודשים והוחלט שיהיו נזקים?
על סמך מה?
איפה הוכחות לנזקים עתידיים.
מדוע הכל זה פאניקה?

אנונימי/ת
13.08.2020, 16:16

תחפש בכתבי העת המכובדים ותראה שיש דיווחים על כך. עדיין לא ניתן לדעת כמה זמן כל אחד מהם ישאר, כי כמו שאמרת עברו 6 חודשים. אבל אם אתה רופא, אתה אמור לדעת שגם טווח זמן של 6 חודשים ולפעמים גם 3 חודשים, יכול להכנס לקטגוריה של כרוני ולא אקוטי.

אנונימי/ת
13.08.2020, 15:48

היה עדיף לא לכתוב וגם לא לקרוא את המאמר הזה.
רק מוסיף לבלאגן.
ורק מוכיח שאף אחד לא באמת יודע משהו והכל זה הנחות מחוסרות בסיס
איך ידעו מהו אחוז התמותה אם לא יודעים איך להגדיר אותה ומיהו חולה (אם או בלי סימפטומים).
אבל הכי מטריד אותי זה המגמתיות של עורך המאמר.

הדגש
שיעור הפטאליות של שפעת מוערך ב-0.1%, של פוליו ב-0.38%, של קורונה ב-0.6%, של חצבת 1.45% ושל אבולה 50%. מגיפת ה-SARS גבתה חיי 10% מהחולים. אם הערכת ה-WHO נכונה, הרי שמחלת הקורונה קטלנית פי שישה יותר משפעת וכמעט פי שניים פטאלית מפוליו

נצא מנקודת הנחה שהמספרים הם נכונים (אני מטיל ספק במהימנותם)
מדוע הדגש רק על מה יותר? כלומר הקורונה יותר קטלני משפעת ופוליו אבל פחות מחצבת וSARS... מדוע לא ציין הדגיש זאת?
ואני אומר לכם מדוע.
כי הוא יודע שבתקופות של חצבת ובאפיזודה של SARS לא קרה יותר מדי ואנשים המשיכו כרגיל ולא סגר ולא מסכות.
והעורך משתף פעולה עם העצמת הקורונה והפניקה מסביב.

אנונימי/ת
13.08.2020, 16:14

נראה לי שדווקא להפך. זה מסוג הכתבות שגורמות לי להבין שאין דבר מוחלט במגיפה הזו ולכן לא רק שהיא אינה זורעת פאניקה אלא מעלה תהיות לנוכח ריבוי הנתונים. היא מאזנת בין הנתונים המפחידים כביכול לאלה שפחות. לא מוצאת פה כלל וכלל ניסיון לזרוע פחד או העצמת המגיפה אלא הצגת די הרבה נתונים לכאן ולכאן ושהקוראים יחליטו

אנונימי/ת
13.08.2020, 16:17

חצבת מדבקת הרבה יותר מקורונה, אבל נגד חצבת יש לנו חיסון מאוד יעיל כבר עשרות שנים.

אנונימי/ת
13.08.2020, 23:49

לומר שהפטאליות גבוהה יותר מפוליו זו דמגוגיה.
מהפוליו מתו ילדים, כאן מרבים המתים, עם כל הצער, הם קשישים.
כדאי לבנות מודל כמה שנות חיים \'שורפת\' כל מחלה, ולא בספירת אנשים סתמית ללא הבחנה.

אנונימי/ת
14.08.2020, 14:33

SARS לא מדבק באותו רמה אז התפוגגה בלי סגרים וכו...

אנונימי/ת
16.08.2020, 11:54

שלא לדבר על הנכים לכול חייהם והמשפחות שמבכות שנים רבות את יקיריהם שנפטרו בדמי ימיהם

אנונימי/ת
14.08.2020, 10:08

באה החלטת בריטניה מאתמול והופכת את כל המחקר ללא רלוונטית.

כיום, כל מי שיש לו קורונה (כנראה גם אם ימות בת.ד. בדרך לבית חולים), סיבת המוות היא \'קורונה\'

כעת הוחלט לשנות את סיבת המוות ופתאום נראה ירידה תלולה באחוזי המתים מקורונה.

מדינות שיילכו בעקבות בריטניה, יוכלו לצמצם סגרים והגבלות ומעתה מתחילים לחשב מסלול מחדש וכל מי שפיספס, יוכל לעלות על העגלה החדשה ולבצע מחקר חדש שגם הוא יבלבל את כולם ויהפוך ללא רלוונטי אחרי כמה חודשים....

14.08.2020, 10:54

מכיוון ודיווחי התמותה אינם אמינים (וגם הגדרת התחלואה), ממילא כל החישובים הללו חסרי משמעות.

אנונימי/ת
14.08.2020, 12:57

מישהו באמת באמת הבין משהו מכל הסמטוחה שנכתבה במאמר? כולה לחשב תמותה ממחלה. קשה, קשה... מסקנה: הקורונה חכמה מכל העוסקים בה, רופאים ומדענים.

אנונימי/ת
14.08.2020, 13:43

אפשר לשחק עם סטטיסטיקות, מודלים,ומספרים כמה שרוצים. זו תעסוקה נהדרת להרבה אנשים אך לראות את הנולד איש לא יוכל.ומכיוון שבלאווהכי אין פיתרונות בכלל בכלל לקורונה כרגע, כדאי להתמקד ב\" רפואה המוכחת עובדתית\"
וכדי לראות מה יש לנו היום חייבים לראות את המספרים האמיתיים. כאן שורש הבעייה.
אי סדר נוראי, חוסר התאמה בין המספרים של משרד הבריאות ובתי החולים, טעויות ענקיות בדיווח,חוסר אחידות בקריטריונים להגדרת קבוצות חולים ועוד, כל אלו הם הסיבות לכך שלא ניתן להאמין לאף מספר.
ניקח לדוגמה את מספרי המתים אשר עולים יום יום בכ10.איש לא יאמין ,אבל מדובר בתמותה כוללת בבתי החולים אשר אינה משקפת את חומרת הקורונה אפילו במילימטר.
שמישהוא יקח 20 תיקים של חולים ויתחיל לחקור את ההשתלשלות של הארועים של חולה אשר ניפטר לבסוף, יהיה המום ממה שהוא יגלה.
לא אוכל להוסיף כאן מידע, אבל בכל מקרה אין היום תמותה עודפת בישראל, גם אם המספרים של תמותה מקורונה מסולפים, והם מסולפים בגדול. וזו רק דוגמה אחת של מספר.
אלו הדברים החשובים בניתוח ובהבנה של חומרת המחלה. העובדות. אבל כדי לדעת אותן צריל מספרים אמינים וכאלו אין בידינו.
כנראה לאיש .

14.08.2020, 16:27

נחמד להסתתר מאחורי אנונימיות ולצפות שמישהו יאמין שאתה יודע.

14.08.2020, 16:33

הכתבה מתארת שתי גישות אפידמיולוגיות לתאר את מידת הקטלניות של הקורונה.
זו שבעצם גוזרת מכל האוכלוסיה כולל אלה שלא נבדקו בכלל ולא חלו, IFR, וזו הסופרת כמה נפטרו מהמחלה מתוך מי שנמצא שחלה בקורונה, כולל מקרים בלי קליניקה שהתגלו בסקירת נוגדנים, CFR. דוגמה יפה לשיטה השניה אפשר לראות במחקר על סקר הנוגדנים בעיר קסטיליונה דאדא באיטליה.
הדרך הראשונה לטעמי עקלקלה ומתעלמת משיעורי הדבקה גבוהים. זוהי דרך מתמטית שמעודדת רשלנות ושוויון נפש מהאספקט הרפואי והאחריות האישית.
אני חושבת שנמדד הראוי והאחראי יותר הוא CFR הקליני, למרות אגב, שבשני הצדדים ברור שהמחלה קטלנית יותר מאשר שפעת, ורחוקה ממנה...

אנונימי/ת
14.08.2020, 16:55

סטטיסטיקה= סתם מיסטיקה

אנונימי/ת
16.08.2020, 11:35

הייתי מאוד מאוד שמח לקבל נתוני תמותה השנה בארץ (יותר נכון מ 14 במרץ - יום הכרזת הקורונה) על:
כמה מתו משפעת
כמה מתו מדלקת ריאות
כמה אנשים ללא מחלות רקע קשות נפטרו מקורונה

סתם לאיש מן השורה, נראה לי שמיום התחלת הקורונה, הפסיקו בארץ מקרי המוות משפעת עונתית ודלקת ריאות.
הלוואי שאני טועה