• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
קורונה בישראל

מתווה איגוד בריאות הציבור לפתיחת השמיים הוגש לוועדת הקורונה

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור פרופ' חגי לוין מציע תכנית שיטתית ואמצעי בטיחות שימנעו הדבקה בנתב"ג ובטיסות: "לא מספיק להחליט על תאריך יעד - יש צורך לנקוט בפעולות שיטתיות לצמצום הסיכון"

נוסעים בנתב"ג. צילום: אבשלום ששוני/ פלאש 90

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית, פרופ' חגי לוין, מציע תכנית שיטתית להפחתת הסיכון להדבקה בכל נקודה במעבר בין מדינות, בדגש על נתב"ג. פרופ' לוין מסר כי לשם כך הקים האיגוד צוות רב מקצועי שגם נועץ באנשי מקצוע ומומחים נוספים. "אנו חייבים להתריע על הסכנה הפוטנציאלית לבריאות הציבור אם פותחים את השמיים ללא הפעלת כל הצעדים הנחוצים להפחית למינימום את פוטנציאל ההדבקה בנגיף הקורונה בתוך נמל התעופה, בטיסה או בארץ היעד", נאמר במסמך.

"כל עוד קיימת תחלואה בישראל או בארץ היעד, קיים סיכון להדבקה. קיום הסיכון מחייב פעילות מתמדת להערכתו וצמצומו תוך מענה לשאלה איך פותחים את השמיים בצורה בטוחה ככל האפשר ולא האם לפתוח או לא", כתב לוין.

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "נדרשת בדחיפות הקמת יחידה אפידמיולוגית ייעודית בתוך מתחם נתב"ג"

פרופ' לוין ציין שטרם פורסם התו הכחול שאמור לפרט את כל אמצעי הבטיחות שימנעו הדבקה מנגיף הקורונה בנתב"ג ובמטוס. כמו כן, טרם פורסמו הקריטריונים לפתיחת השמיים למדינות "ירוקות" ללא צורך בבידוד, או בדיקות כפי שהוגדרו על ידי המשנה למנכ"ל משרד הבריאות.

"יש צורך בתכנית שיטתית, מקצועית מתוכננת ומתעדכנת להפחתת הסיכון להדבקה בכל נקודה במעבר בין מדינות בדגש על נתב"ג, שהוא שער הכניסה והיציאה העיקרי בישראל. לצורך כך נדרש צוות היגוי קבוע וכן הערכה מתמדת", כתב לוין.

"כדאי שהוועדה ומקבלי ההחלטות יביאו בחשבון שבדומה ליחידות אפידמיולוגיות הקיימות במקומות אחרים בעולם, נדרשת בדחיפות הקמת יחידה אפידמיולוגית ייעודית בתוך מתחם נתב"ג, בפיקוח משרד הבריאות. יחידה זו תוכל לייעץ, לתכנן, לבקר ולפקח על הפעולות לצמצום ההדבקה של יוצאים ונכנסים לישראל ועל יישום התו הכחול".

לוין מציע כי היחידה תפעל עתה בחירום אבל בהמשך גם בשגרה ותהיה מוקד מקצועי המרכז את כל הדיווחים על תחלואה מידבקת בקרב יוצאים, נכנסים ועובדים ומתאם את פעילויות המניעה והמוכנות עם כל הגורמים הרלוונטיים. יחידה זו תוכל גם לבצע איתור מגעים ולהוות בסיס ידע מקצועי קבוע לחקירה אפידמיולוגית מיידית, בתיאום עם לשכות הבריאות כאשר יש מידע על נוסע או איש צוות חולה ב-19-COVID. היחידה גם תדאג להתאמות סביבתיות ולהדרכת הצוותים והנוסעים בכללי קידום בריאות למניעת הדבקה ותפעל בשיתוף פעולה עם המעבדה שתוקם בנתב"ג לצורך תיעדוף ושימוש מושכל ביכולת המעבדתית, הובלת סקרים ומחקרים ייעודיים שיתמכו במדיניות, לרבות ביצוע ניטור בקרב עובדים בנתב"ג. "יחידה כזו צריכה להיות מתוקצבת ויש להקצות לה משאבים וכוח אדם", ציין לוין והאיגוד הציע לסייע בייעוץ לגבי תקינת והקמת היחידה.

עוד מתייחס האיגוד לנושא בדיקות המעבדה ש"יכולות לסייע בהפחתת הסיכון להגעת נוסעים חולים לנמל התעופה, אך הן אינן יכולות לתת מענה מוחלט ונדרשת מקצועיות רבה בשימוש מושכל בהן. חשוב שהציבור וקובעי המדיניות יידעו כי תשובה שלילית בבדיקת PCR לנגיף הקורונה איננה הוכחה חותכת שאותו אדם לא נדבק. פרשנות נכונה של בדיקת המעבדה מחייבת גם מידע על ה-pre-test-probability, כלומר אדם יכול להיות חולה בקורונה אך לקבל תשובה שאינו חולה (תשובה שלילית בשגגה).

לדבריו, קיים אחוז לא מבוטל של תשובות שליליות בשגגה, בעיקר בחמישה הימים הראשונים למחלה כאשר אין סימפטומים והאדם מרגיש מצוין, ללא שום סימן למחלה. המשמעות היא, בין היתר, שאין אפשרות מעשית לאתר נוסעים שנדבקו בימים האחרונים לפני מועד המראתם או במהלך הטיסה.

"לכן", מציין לוין, "יש חשיבות יתרה להקפדה על כל כללי הבטיחות למניעת הדבקה בנגיף בשדה התעופה ובמטוס, מתוך הנחת עבודה שכל נוסע הוא נשא פוטנציאלי. אם כולם יקפידו על שמירת על הכללים, אפשר להוריד את הסיכוי שנוסע חולה 19-COVID יהיה מקור להדבקה של אחרים.

"בדיקות PCR חוזרות מורידות את הסיכון שנוסע שחולה ייכנס לנתב"ג ולמטוס ויהווה פוטנציאל להדבקת נוסעים אחרים, צוות הקרקע וצוות המטוס. מומלץ לבצע באופן עתי סיקור בעזרת בדיקות PCR לנוכחות נגיף קורונה בקרב עובדים שנמצאים במגע הדוק עם נוסעים.

"אפשר להוריד את הסיכון שנוסע חולה יעלה למטוס לא רק על ידי בדיקות מעבדה אלא גם על ידי תשאול נוסעים לגבי תסמינים, יחד עם מידע על השתתפות באירוע בעל סיכון הדבקה גבוה ב-14 הימים שקודמים למועד נסיעתו ומדידת חום גופו".

לוין מסכם כי "בצד תמיכתנו האיתנה בפתיחת השמיים, חשוב להדגיש כי אין זה מספיק להחליט על תאריך יעד אלא יש צורך במקביל לנקוט בפעולות שיטתיות לצמצום הסיכון כך שתתאפשר פתיחת נמל התעופה לטווח ארוך ובכל רמת תחלואה".

נושאים קשורים:  פרופ' חגי לוין,  חדשות,  קורונה,  פתיחת השמיים,  תעופה,  נתב"ג,  ועדת הקורונה
תגובות