• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
קורונה עולמי

מומחים בארה"ב: טעינו בחיזוי התנהגות הנגיף, לעונות השנה אין משמעות

"המגיפה היא גל אחד גדול ומתמשך כמו שריפה משתוללת המחפשת עוד עץ אנושי לכלותו", אומרים מי שצפו כי התפשטות הנגיף תדעך בקיץ | דוברת ה-WHO: "הנגיף מתנהג אחרת מנגיפים אחרים, אין לו דפוס עונתי"

חוף הים בתל אביב. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

קבוצת מומחים בארה"ב שניסו באפריל לחזות תרחישים סבירים לאופן שבו יתנהג נגיף הקורונה ובין השאר העלו חבריה את האפשרות שכמו בשפעת העונתית, הנגיף "ייסוג לאחור" בקיץ וישוב ויכה מחדש בסתיו בגל תחלואה חמור יותר, מודים עתה כי טעו. כך דיווח אתמול (ד') Business Insider.

אחד מאותם מומחים, מייקל אוסטרהולם, ראש המרכז למחקר ומדיניות של מחלות מידבקות באוניברסיטת מינסוטה, הודה: "לצערי שגינו, אין שום ראיה לירידה בתחלואה. המגיפה מתנהגת כמו שריפת יער משתוללת המחפשת עוד עץ אנושי כדי לכלותו".

אוסטרהולם העריך באפריל שהגל השני של מגיפת הקורונה בקיץ ידעך ובסתיו יתחדש וטען כי משלושה תרחישים אפשריים שהוא וחבריו הציגו בתחזיותיהם, הסביר ביותר הוא שהנגיף יתנהג בגלים, אבל עתה רואים שאין זה כך. מרגרט האריס, דוברת ה-WHO אמרה: "המגיפה ככל הנראה תהיה גל אחד גדול ומתמשך".

התחזית של אוסטרהולם ועמיתיו באפריל התבססה בחלקה על מסלול התקדמות מגיפת השפעת הספרדית ב-1918 ומגיפת שפעת העופות (H1N1) בשנת 2009. תרחיש נוסף שתואר בדו"ח שלהם חזה שלאחר גל התחלואה הראשון ב-Covid-19, תתקבע מחזוריות של תקופות שיא ושפל בתחלואה, שתאפיין את כל עונת הקיץ. התרחיש השלישי תיאר מצב של "בעירה איטית", שבו ההדבקה נמשכת כל העת לאחר ההגעה לשיא במספר ההדבקות באביב.

אלא שעתה נאמר כי המציאות יצרה תרחיש רביעי, שלא מתיישר עם אף אחת מהתיאוריות הנ"ל.

"באפריל ציפינו שזו תהיה מגיפה שיש בה גלים: עלייה משמעותית וזמנית במספר המקרים ואז ירידה, ואז גל שני גדול וחזק יותר – וכל זאת מסיבות שהן מעבר להתנהגות האנושית. חשבנו שכך יהיה בהתאם למה שקרה לאורך ההיסטוריה במגיפות השפעת", הסביר אוסטרהולם. "אבל עתה מתברר שהמגיפה הזאת מתנהגת יותר כמו דליקה שבוערת באופן ממושך. אנחנו עתה בעיצומו של תרחיש שניתן לתארו כהתלקחות מהירה שלאחריה מגיעים שיאים ושפלים בהדבקה אבל במיקומים גיאוגרפיים שונים ובמועדים שונים".

לא הוכח בינתיים שהקורונה נוהגת כמו שאר הנגיפים הנשימתיים העונתיים כמו השפעת, המושפעים בין השאר משינויי בטמפרטורות ובמזג האוויר. טמפרטורות נמוכות מסייעות להתפשטות הנגיף כיוון ששכבת ההגנה החיצונית שלו שומרת עליו, היא עמידה יותר ומבטיחה את הישרדותו למשך זמן ארוך יותר – מה שמאפשר לנגיף לעבור מאדם אחד לשני. כשמזג האוויר מתחמם, שכבה זאת נעשית פגיעה יותר, וכך גם הנגיף.

דוברת ה-WHO אמרה: "אנשים עדיין עסוקים במחשבה על עונות השנה. מה שכולנו צריכים להבין זה שיש פה נגיף נשימתי חדש שמתנהג אחרת מהאחרים".

רייצ'ל בייקר, מהמכון למחקרי סביבה באוניברסיטת פרינסטון, הוסיפה: "יש הסבר טוב לכך שעונות השנה לא משפיעות בשלב זה על נגיף הקורונה. אנחנו למעשה רק בתחילת המגיפה, כאשר הנגיף החדש פוגש אוכלוסיה שמעולם לא חלתה בו בעבר. היעדר חיסוניות באוכלוסיה זו הוא אחד מגורמי המפתח להתפשטות המגיפה. לשינויים במזג האוויר כמעט שאין חשיבות, לפחות עתה".

במחקר של ד"ר בייקר שהתפרסם בחודש שעבר נטען שמזג אוויר חם ממתן את התפשטות הנגיף רק לאחר ששיעור ניכר באוכלוסיה כבר נחשף אליו ומפתח עמידות או חסינות נגדו. "בהחלט ייתכן שמתישהו גם נגיף הקורונה ייכנס לדפוס עונתי כזה ויחמיר בעונות הקרות, אבל זה יכול לקחת עוד שנתיים-שלוש. סביר שעד אז כבר יהיה גם חיסון זמין נגדו".

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  מחלה עונתית,  מגיפת הקורונה,  חדשות,  ארגון הבריאות העולמי,  קורונה,  שפעת
תגובות