משרד הבריאות החליט לקצר בפרק הזמן לצורך שליחת אנשים לבידוד לאחר מגע עם חולה מאומת. המטרה: להתמקד מעתה במגעים עם הסיכון הגבוה ביותר ולצמצם את משך זמן הבידודים ומספרם. על אף השינוי בקריטריונים, משך זמן הבידוד לא משתנה ונותר כשהיה, 14 יום.
עוד בעניין דומה
עד היום נשלחו לבידוד כל מי שבא במגע עם חולה מאומת 14 יום לפני קבלת התוצאה החיובית. בנוהל שפרסמה שלשום (ו') ראש שירותי בריאות הציבור היוצאת, פרופ' סיגל סדצקי, נקבע כי מעתה והלאה אלה יהיו זמני הבידוד הנדרשים:
- חולה סימפטומטי שתאריך תחילת תסמיניו ידוע: יאותר כל מי שבא איתו במגע במהלך ארבעה הימים בטרם הופעת תסמיניו.
- חולה סימפטומטי שלא ידוע מתי הופיעו התסמינים שלו: יאותרו כל מי שנחשפו אליו במהלך עשרה הימים שלפני קבלת התוצאה החיובית מהבדיקה.
- לגבי חולה א-סימפטומטי: יאותרו כל מי שבאו עימו במגע שבוע לפני קבלת התוצאה החיובית.
- הודעות איתור של השב"כ יישלחו לאנשים שיזוהו כמי שבאו במגע עם חולה מאומת במהלך עשרת הימים שלפני קבלת התוצאה החיובית.
במסמך בחתימת פרופ' סדצקי, תחת הכותרת "נוהל איתור מגעים של חולי 19-COVID במסגרת חקירה אפידמיולוגית - הנחיות להתמודדות עם תחלואה מנגיף קורונה החדש", נאמר: "מתחילת פנדמיית הקורונה, הנחיית משרד הבריאות היתה לאתר מגעים של חולים מאומתים ב-14 הימים שלפני קבלת התוצאה החיובית מהבדיקה. מדיניות זו ננקטה על בסיס הידוע לגבי תקופת הדגירה, ובהעדר מידע על משך הזמן שבו חולה קורונה מידבק לפני הופעת התסמינים. פרק זמן זה מתחשב בכך שעובר זמן בין תחילת הסימפטומים לבין ביצוע הבדיקה וקבלת התשובה החיובית והכנסה לבידוד של החולה.
"הנחיות משרד הבריאות נבחנות מעת לעת, בהתאם ליידע והניסיון המצטברים בארץ ובעולם. לנוכח המידע שהצטבר עד כה, המצביע על כך שתקופת ההדבקה היא כ-48 שעות לפני הופעת תסמינים וכן שהתסמינים אינם ספציפיים ומועד הופעתם קשה לקביעה, ובהתאם להמלצת הצט"מ (צוות טיפול במגיפות במשרד הבריאות), הוחלט לקצר את פרק הזמן שבו נדרש לאתר מגעים של חולי 19-COVID מאומתים. קיצור פרק זמן זה, המקובל במדינות אחרות, עשוי לפטור מבידוד אנשים רבים שכיום נדרשים לכך.
עוד צוין כי "קיצוץ מספר המגעים הנבדקים יאפשר לצוותי החקירות האפידמיולוגיות להתמקד במגעים בעלי הסיכון הגבוה יותר להימצא חיוביים לקורונה".
במשרד הבריאות ציינו כי להחלטה זו יש גם מחיר בוויתור על הכנסת מגעים אשר חלקם עלולים להפוך לחולים לאחר מכן, "אך הנתונים מראים כי מחיר זה הוא סביר לעומת התועלת".
במסמך מפורטים ההגדרות הבאות: חולה תסמיני הוא אדם מאומת לקורונה, שפיתח תסמיני 19-COVID; חולה א-תסמיני הוא אדם מאומת לקורונה, שעד למועד החקירה לא פיתח תסמיני 19-COVID.
הנוהל העדכני מתייחס לשלושת המצבים הבאים: מגע הדוק עם חולה תסמיני; מגע הדוק עם חולה א-תסמיני וכן איתור השב"כ, שבו לא ניתן לדעת אם החולה היה תסמיני או א-תסמיני. לפיכך ההנחיות הן עתה:
- חולה תסמיני שתאריך תחילת תסמיניו ידוע: יש לאתר את האנשים שבאו עמו במגעים ונחשפו אליו במהלך ארבעת הימים בטרם הופעת תסמיניו, ועד למועד החקירה האפידמיולוגית.
- חולה תסמיני שאין מידע או שקיים ספק לגבי תאריך הופעת התסמינים - כלומר החולה לא זוכר או שלא ניתן לשחזר פרט זה – יש לאתר את המגעים שנחשפו לחולה במהלך עשרת הימים שלפני קבלת התוצאה החיובית, ועד למועד החקירה האפידמיולוגית.
- חולה מאומת א-תסמיני: יש לאתר את המגעים שנחשפו לחולה במהלך שבעת הימים שלפני קבלת התוצאה החיובית ועד למועד החקירה האפידמיולוגית.
הודעות איתור של השב"כ יישלחו לאנשים שיזוהו כמגע של חולה מאומת במהלך עשרת ימים לפני קבלת התוצאה החיובית.