• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
קורונה בישראל

הסטטיסטיקן הלאומי: "ככה לא מבצעים סקר - שיטת הסקר הסרולוגי הארצי של משרד הבריאות שגויה"

רגע לפני שהסקר הארצי יוצא לדרך, טוען מנהל הלמ"ס פרופ' דני פפרמן שמשרד הבריאות מתעלם מהתרעותיו: "המתווה המתוכנן לסקר נעשה מטעמי נוחות ויוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות". צפו:

פרופ' דני פפרמן, מנהל הלמ"ס. "אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות"

בעוד משרד הבריאות החליט לבצע סקר סרולוגי ארצי בהשתתפות עשרות אלפי ישראלים שיגיעו לקופות החולים, הודיע מנהל הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), שמתווה הסקר שגוי ועלול לספק תוצאות מוטעות. הסקר הסרולוגי אמור להתחיל היום (א').

מנהל הלמ"ס, פרופ' דני פפרמן, מסר בסוף השבוע בהודעה שהופצה לתקשורת כי "יש לבנות מדגם ייעודי והוא ידרוש מאמץ וכלים אחרים ממה שמציע לעשות משרד הבריאות". פרופ' פפרמן מסר כי התריע על כך בפני בכירים במשרד הבריאות אך לא קיבל מענה להערותיו: "אני דורש ממקבלי ההחלטות לקיים על כך דיון מעמיק".

פרופ' פפרמן הסביר: "המתווה המתוכנן של משרד הבריאות יוביל לתוצאות מוטות ולא מייצגות. אלה שיבואו לבצע את בדיקות הדם (בקופות החולים) ועל הדרך גם ייבדקו סרולוגית, לא מהווים מדגם מייצג של אוכלוסיית ישראל מבחינה רפואית. על כן, לא ניתן  להסיק מסקנות מדעיות נכונות לגבי שיעורי טעות אפשריים".

לפי תכנית משרד הבריאות, אמורים ליטול חלק בסקר הסרולוגי 75-70 אלף איש והוא נועד לבחון את שיעור הישראלים שפיתחו נוגדנים לקורונה כתוצאה מחשיפה לנגיף.

פרופ' פפרמן מסר כי הדרך הנכונה יותר לבצע את סקר בדיקות סרולוגיות הוא על ידי בחירת "מדגם הסתברותי", שבו לכל פרט באוכלוסיה יש הסתברות חיובית - לאו דווקא שווה - להיכלל במדגם.

את הסקר הסרולוגי הנכון יש לבצע בשיטה שונה, הוסיף פרופ' פפרמן: "יש לתכנן מדגם שידגום פרטים המתגוררים באותה הדירה למשל, אבל במתווה הנוכחי זה לא אפשרי. בנוסף, יש לבצע חישוב אומדנים על פי פילוחים שונים כמו גיל ומיקום גיאוגרפי - שיטה שבה משתמשת הלמ"ס ביותר מ-60 סקרים שהיא מבצעת מדי שנה.

"סקר כזה יחייב תיאום טלפוני מוקדם עם הנדגמים, שבו הם יתבקשו להגיע לקופות החולים או למתחמים ייעודיים לצורך הבדיקה. ככל שהנדגמים יימנעו מלהגיע, יהיה צורך להגיע לביתם. הרבה פחות נוח, אך כך יש לבצע סקר בעל מהימנות סטטיסטית. חשוב לי לומר כי לדעתי זו שותפים טובי הסטטיסטיקאים בארץ ובעולם וגם מומחים מתחום הבריאות".

פרופ' פפרמן ציין שפנה בנושא הזה כבר לפני שבועיים לגורמים בכירים ביותר במשרד הבריאות והתריע בפניהם על הבעיה שבמתווה הנוכחי, "אולם אלה התעלמו ממני לחלוטין. ביקשתי לקיים דיון מעמיק בנושא אך להפתעתי ואכזבתי, לא זכיתי לכל תגובה. על פי החוק, אחד מתפקידיי כסטטיסטיקן הלאומי הוא לייעץ למשרדי הממשלה ולהנחות אותם בביצוע פעולות סטטיסטיות. חובה על משרדי הממשלה להתייעץ עימי לגבי סטטיסטיקה רשמית שהם מפיקים ומפרסמים".

פרופ' פפרמן טען כי לדעתו בחירת מתווה המדגם שעליו החליט משרד הבריאות "נעשתה מטעמי נוחות ולא מטעמי מחקר שיובילו לתוצאות מהימנות. אין ספק שנוח מאוד לדגום בצורה שכזאת מאחר שהנדגמים ממילא מגיעים למתן דגימות דם. אך עם כל הכבוד, אי אפשר להחליף מהימנות בנוחות".

הסקר הסרולוגי אמור להתחיל היום (א') בכל רחבי הארץ. לכל אחת מארבע קופות החולים נקבעה מכסה בהתאם לגודלה היחסי: "כללית", בה מבוטחים מעל 50% מאוכלוסיית ישראל, אמורה לבצע כ-35 אלף בדיקות; ב"מכבי" כ-25%. נטילת הבדיקות תוצע למבוטחים שיגיעו למרפאות הקופות כדי לבצע בדיקות דם אחרות. לביצוע הבדיקות נרכשו כרבע מיליון ערכות. העיכוב בביצוע התעכב מאילוצים שונים, בין השאר עקב מחלוקת על נוסח טופס הסכמה שכל משתתף יתבקש לחתום עליו.

נושאים קשורים:  סקר סרולוגי,  סקר ארצי,  פרופ' דני פפרמן,  משרד הבריאות,  למ"ס,  חדשות,  קורונה,  בדיקות לקורונה
תגובות