• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
קורונה בישראל

חוקרים מהאוניברסיטה העברית: לא היה צורך בסגר כללי בישראל

המודלים ששימשו לאזהרות מפני היקף התמותה במגיפת הקורונה כשלו, טוענים החוקרים וממליצים לתת דגש על טיפול בדיירי בתי אבות בגלי ההתפשטות הבאים

קורונה בישראל. צילום: אוליביה פיטוסי/ פלאש 90

שלושה חוקרים מהאוניברסיטה העברית כתבו דו"ח שפורסם באתר arxiv שבו מתפרסמים מאמרים של גופי מחקר באקדמיה בטרם עברו ביקורת עמיתים, ולפיו המודלים השונים שבעזרתם העריכו בישראל וגם בעולם את התפשטות מגיפת הקורונה "לא היו מדויקים והולידו תוצאות מוגזמות". לטענת החוקרים, ברוב המקומות בעולם כלל לא היה צורך בסגר כללי.

תזכורת: עם תחילת התפשטות הנגיף החלו להתפרסם אזהרות שהשמיעו מומחים שונים אבל בעיקר מנהיגי מדינות שצפו, כמו ראש הממשלה בנימין נתניהו, ש"אנו עלולים להגיע לעשרות אלפי ישראלים שימותו מקורונה". בארה"ב הושמעה אזהרה על לפחות שלושה מיליון מתים עד תום התפשטות הנגיף, בבריטניה על כחצי מיליון מתים.

בפועל, כל התחזיות כשלו ועתה נשמעת הטענה שהמספרים שבהם נקבו המזהירים התבססו על מודלים שסיפקו יועצים לממשלות השונות בתחילת המשבר ומתברר ש"היו פשטניים מדי עם טווח שגיאה עצום, בלי להביא בחשבון גורמים רבים אחרים המשפיעים על קצב התפשטות המחלה והשפעותיה על הנדבקים". במילים אחרות: המודלים היו שגויים, מוגזמים בכמה סדרי גודל ולא הסתמכו על נתונים אמיתיים אלא על השערות גורפות.

המאמר שפרסמו בנושא הזה פרופ' דודי גרשון, פרופ' אלכס ליפטון – שניהם מהפקולטה למינהל עסקים, ופרופ' חגי לוין מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית וב"הדסה", שהוא גם יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהר"י, מצביע על כשלי התחזיות.

הם טוענים בו שכתוצאה משימוש במודלים הפשטניים נתקבלו החלטות קשות ושגויות, בהן הטלת סגר כללי על אוכלוסיות שונות "תוך התעלמות ממחיר הטעות על האוכלוסיה שבסגר".

"הדרך הנכונה להתנהלות מול המגיפה היא עידוד האוכלוסיה להיזהר מהידבקות, נקיטת צעדים למניעת מוקדי התקהלות וקבלת החלטות שקולות על סמך הערכות המגובות בכמה שיותר נתונים נמדדים וכך ניתן להימנע מסגר ברוב המקרים", כתבו החוקרים.

המודל שהם מתארים במאמרם מפרט באופן מדוקדק את התפשטות המגיפה באוכלוסיה רב קבוצתית עם מאפיינים שונים בקבוצות ואת מסקנותיהם מתקופת הסגר ומשבר הקורונה שפקד את ישראל בחודשיים האחרונים והוביל, בין היתר, לפגיעה כלכלית וחברתית במשק הישראלי.

על פי המודל שלהם, המבוסס על נתונים שנאספו במדינות רבות, אם מדינה כמו ישראל שבה שיעור גבוה של אוכלוסיה צעירה היתה נוקטת בצעדים לצמצום ההתפשטות שאינם סגר כללי, כגון קביעת ריחוק פיזי סביר תוך המשך העבודה, בידוד חולים, הקפדה על שמירת היגיינה אישית, שימוש במסיכות וצעדים מחמירים יותר עבור האוכלוסיה בסיכון גבוה - לא היה צורך בסגר כללי.

המודל שהשלושה בחנו בדק ספציפית ארבע קבוצות אוכלוסיה שונות: ילדים (בסיכון נמוך מאוד), אוכלוסיה צעירה ובריאה, אוכלוסיה בסיכון גבוה (קשישים וצעירים עם מחלות רקע) ואוכלוסיה בסיכון גבוה מאוד (קשישים בבתי אבות).

"בתנאים מסוימים, בתלות בקיבולת מערכת הבריאות, ייתכן שיש צורך בהטלת מגבלות חמורות על האוכלוסיה בסיכון גבוה, אך על פי המודל, בשום שלב לא יהיה הכרח בסגר כללי על כלל האוכלוסיה, כל עוד ננקטים כללי ההיגיינה והריחוק הפיזי הסביר", ציינו החוקרים. המודל מתאר במדויק את התנהגות המגיפה בשוודיה, טייוואן, יפן, גרמניה וישראל ואת האחוז הגבוה של הנפטרים בבתי האבות מבין שאר הנפטרים.

החוקרים גם פירטו נתונים המסבירים עד כמה הסגר הכללי הסב נזקים: באנגליה דווח על יותר מ-20 אלף איש שמתו בביתם בזמן הסגר, אבל עקב חוסר בטיפול במחלות אחרות או כתוצאה מהזנחות רפואיות. בישראל, מספר התלונות על אלימות במשפחה קפץ פי יותר מארבעה בשבועיים הראשונים של הסגר ונרשמה עלייה של כ-16% במספר התיקים שנפתחו במשטרה על רקע אלימות במשפחה, רובם המוחלט מופנה כנגד נשים. "עם למעלה מ-1.1 מיליון מובטלים בישראל תהיה לכך גם משמעויות בריאותיות: השמנה, היעדר פעילות גופנית ופגיעה בטיפול הרפואי השגרתי במחלות אחרות", מציינים החוקרים.

בגלי התפשטות נוספים יהיה צורך לתת דגש לטיפול בבתי אבות. במרבית המדינות וגם בישראל, אחוז הדיירים בבתי האבות שנפטרו מכלל הנפטרים עלה על 20%. "על כן", מדגישים החוקרים, "יש להקפיד הקפדה יתרה על מנגנונים למניעת הידבקות בבתי האבות והגנה על הדרים בהם".

נושאים קשורים:  מגיפת הקורונה,  סגר,  אוניברסיטת תל אביב,  בידוד,  בתי אבות,  קורונה,  חדשות,  ד"ר חגי לוין,  פרופ' דודי גרשון,  פרופ' אלכס ליפטון
תגובות
אנונימי/ת
27.05.2020, 22:04

קל לומר לא היה צריך, כי לא ניתן לבדוק זאת. היו מודלים לכאן ולכאן.

29.05.2020, 18:06

הנתונים מהיום מוכיחים אחרת.