• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
קורונה בישראל

האיגוד לרפואה תעסוקתית מפרט: אלה הם העובדים בסיכון להידבקות בקורונה

הנחיות חדשות שפרסם האיגוד לרפואה תעסוקתית מגדירות את רמות הסיכון להידבקות בקורונה על פי סקטורים שונים בשוק העבודה ובאילו מצבים רפואיים יש למנוע חשיפה של עובד להדבקה

נהגים בתחבורה הציבורית נמצאים בסיכון בינוני להידבקות בנגיף. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

האיגוד הישראלי לרפואה תעסוקתית, המשתייך להסתדרות הרפואית, יחד עם איגודי מומחים למחלות השונות, גיבש מסמך המלצות עדכני המפרט אילו הם העובדים הנמצאים בסיכון גבוה להידבק בנגיף קורונה.

המסמך מציין בין השאר אילו אנשים אינם יכולים עתה לעבוד במערכת הבריאות כשעבודתם מחייבת מגע עם חולים ונשאי הנגיף ומהי המדיניות לגבי מורות וגננות הרות. ההנחיות נועדו בעיקר עבור רופאי משפחה וכן לרופאים בתחומים האחרים.

ד"ר רז דקל, יו"ר האיגוד לרפואה תעסוקתית, אמר: "גל התחלואה מציג בפני הרופאים התעסוקתיים שאלות רבות בדבר כשירותם לעבודה של עובדים מסקטורים שונים - עובדים שעלולים לבוא במגע עם חולים שנדבקו בנגיף. מבין כלל העיסוקים הרלבנטיים, האוכלוסיה העיקרית החשופה באופן משמעותי לאנשים שנדבקו בנגיף הנדרשת גם למגע קרוב והדוק אליהם, מסיבות תעסוקתיות, הם כמובן הצוותים הרפואיים והפרה-רפואיים".

ההנחיות גובשו מתוך רצון לשמור על בריאות העובדים בסקטורים השונים ותוך הימנעות ככל שניתן מיצירת עומסים נוספים ומיותרים על מערכת הבריאות, הנמצאת ממילא תחת עומס כבד ומתמשך.

המסמך נועד להנחות את הרופאים התעסוקתיים לאור המידע שנאסף עד כה ובהתייעצות עם מומחים מהאיגודים המקצועיים השונים ועם מומחים למיגון. "תעסוקה ושיקום תעסוקתי הם ערך עליון ולכן שיטה שעובדת על 'נקודות' ובמסגרתה כל אדם עם מחלת רקע או נכות איננו כשיר לעבוד, ללא התחשבות באמצעי המיגון שבהם משתמשים, היא פשטנית להחריד", ציין ד"ר דקל. "המסמך מפרט עבודות בסיכון גבוה מאוד, בסיכון גבוה, בסיכון בינוני וכן בסיכון נמוך.

עבודה בסיכון גבוה מאוד או גבוה היא במערכת הבריאות בכל מקצועות הבריאות, או במעבדות; כאלה שעיסוקם בטיפול ישיר בחולי קורונה וגם בחשודים שנדבקו בנגיף; עבודה בחדרי המיון, במד"א וגם אלה שעבודתם מחייבת טיפול בגופות של נפטרים.

העבודות שהוגדרו כבסיכון בינוני הן אלו שיש בהן חשיפה למספר רב של אנשים כמו צוותי חינוך, קופאים במרכולים, נהגים בתחבורה הציבורית, צוותי אוויר, עובדי תברואה, עובדי מעברי גבול, עובדי אדמיניסטרציה רפואית. בקבוצה זו נכללים גם כלל אנשי מערכת הבריאות המטפלים באנשים שלא ידוע אם הם חולים או חשודים לקורונה. הם צריכים להתמגן בעת העבודה בהתאם להנחיות משרד הבריאות.

בסיכון נמוך לחשיפה הם עובדים במקצועות שלא נדרשים בהם חשיפה מרובה לציבור ואינם באים במגע עם חולים ידועים או חשודים. לפי המלצה זאת, נשים הרות יבצעו עבודה בדרגת סיכון לחשיפה בינונית ומטה, כאשר נשים בשבוע 28 ומעלה או כאלו שיש להן מחלות רקע רלוונטיות - תישקל אפשרות לשבץ אותן בדרגת חשיפה נמוכה. לפי מדיניות המוסד לביטוח לאומי, ציין המסמך, "סיכון להידבקות בקורונה איננו מוגדר כשמירת הריון".

לפי הנחיות האיגוד, קביעת כושר העבודה מתייחס לעובד בפועל ולא ניתן לקבוע מגבלות בכושר העבודה על רקע תעסוקתי עקב מחלות של קרובי משפחה. עוד צוין כי "קביעת חופשת מחלה רק על בסיס חשש של העובד איננה קבילה מבחינה מקצועית ואף עומדת בניגוד לאתיקה המקצועית".

על פי ההנחיות, כל עובד המוגדר בסיכון מוגבר לסיבוכי קורונה לא יכול לעבוד עם חולי קורונה בעבודה שהיא בסיכון גבוה מאוד או בסיכון גבוה. עם זאת ניתן במצבי חירום לעבוד לתקופה של חודש. כמו כן, עובד בסיכון גבוה שעובד בעבודה בסיכון בינוני - למשל מורים, או עובדים עם קהל - לא יעבוד או יטפל באנשים החשודים או שהם בסבירות גבוהה חולים בקורונה.

קבוצות בסיכון גבוה לפתח סיבוכי קורונה

כל אדם מגיל 70 ומעלה גם ללא מחלות רקע ייחשב בסיכון יתר לפתח סיבוכי קורונה. "לאור העדות העקבית לשיעורי תמותה גבוהים יותר בגילאים מבוגרים יש להתייחס לגיל המבוגר כאל גורם סיכון גם ללא תחלואת רקע נלווית", נאמר במסמך ההנחיות. גם בגילאי 70-60 מומלץ להתייעץ עם רופא ובהתאם למחלות הרקע.

כמו כן נמצאים בסיכון גבוה חולים הסובלים מדיכוי חיסוני - בהם חולים בסרטן או סרטן הדם, עד שלושה חודשים לאחר הטיפול או טיפול בהקרנות בשלושת החודשים הקודמים; מושתלי איברים או מח עצם עד שנתיים מההשתלה (אלא אם הופיעו סיבוכים) וכן חולים במחלות נוספות כמו נויטרופניה בדרגה בינונית ומעלה, לימפופניה (ספירת לימפוציטים נמוכה) ועוד.

חולים הנוטלים תרופות המדכאות את המערכת החיסונית - סטרואידים בבליעה למשך שבועיים או יותר (למעט טיפול בזריקות או משאפים), מטופלים בתרופות המשפיעות על המערכת החיסונית (תרופות אימונו-מודולטוריות. לרוב למחלות אוטואימוניות), מטופלים בתרופות ביולוגיות.

חולים במחלות הכרוניות שעלולות לגרום לפגיעה חיסונית ביניהם חסרי טחול, מחלת כליות כרונית ואי ספיקת כליות, מחלת כבד כרונית. לגבי חולים המחלות אוטואימוניות מוצעת התייעצות עם הגורם המטפל.

מחלות רקע הגורמות לסיכון גבוה לתחלואה משמעותית: מחלות לב וכלי דם. לאחר אירוע לב בששת השבועות האחרונים, ניתוח מעקפים או מסתמים בשלושת החודשים האחרונים, אי ספיקת לב בינונית ומעלה. מומי לב, הפרעות קצב שאינן מאוזנות ואנשים משותלי קוצבי לב.

חולים במחלות דרכי הנשימה: אסטמה קשה המטופלים בסטרואידים בבליעה או בטיפול ביולוגי; חולים במחלת ריאות חסימתית (COPD), חולי סיסטיק פיברוזיס חולים הנזקקים לטיפול קבוע בחמצן במנוחה וכן חולים במחלות ריאה אחרות.

חולי סוכרת המוגדרים בסיכון גבוה הם אלה שאינם מאוזנים ואינם מטופלים באינסולין וכן חולי סוכרת עם פגיעה בכליות או באיברים נוספים. חולים עם יתר לחץ דם בדרגה 2 שאינם מאוזנים וחולים עם השמנת יתר - BMI 40 ומעלה, או BMI 35 ומעלה עם אחת ממחלות הרקע הנ"ל.

אנשים עם הפרעות במערכת הקרישה; אנשים המעשנים  20 שנה או עשר שנים, יחד עם מחלה נוספת; אנשים עם הפרעות נוירולוגיות הגורמות לנכות משמעותית ולחולשה בשרירי הנשימה.

כל אלה אינם יכולים לעבוד בעבודות שיש בהן חשיפה גבוהה לחולים – כמו עיסוקים במערכת הבריאות או במד"א, וכן בעבודה שיש בה חשיפה בינונית לחולי קורונה, או עולה חשד שהאנשים שאיתם הם באים במגע הם חולים או חשודים.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  חדשות,  רפואה תעסוקתית,  ד"ר רז דקל,  מגיפת הקורונה,  הידבקות בנגיף
תגובות