רופאי מחלקת מיון ילדים במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה – ד"ר אורן פלדמן, ד"ר מיכל מאיר, ד"ר רוית אידלמן ופרופ' איתי שביט וסטודנטית לרפואה בטכניון דניאל שביט - פרסמו השבוע ב-JAMA מאמר שבו הראו כי המיגון הרגיל של הצוותים הרפואיים איננו מספק אם יש אירוע המחייב צנרור (אינטובציה) או אירוע חירום אחר הגורם לרסס רב.
עוד בעניין דומה
הנושא נבחן בסימולציה על בובות בעקבות תרחיש של חולה קורונה בגיל 74 שתסמיני הקורונה שלו היו קוצר נשימה, חום גבוה וירידה ברווית חמצן (סטורציה), מצב שחייב צנרור ופעולות נוספות.
על בסיס זה בוצעה סימולציה (בובות של בגירים וילדים) שנמשכה 20 דקות בהשתתפות שמונה אנשי צוות רפואי, ביניהם שני רופאים ושתי אחיות. הדיווח מפרט את המיגון האישי שבו התמגנו ואמצעי זהירות נוספים.
במסקנות נאמר כי מה שעלה מסימולציה איננו בהכרח מה שהיה קורה במציאות אילו היה מדובר בחולים אמיתיים, אבל מה שהוברר הוא שהמיגון הרגיל איננו מספק כשמדובר במצב חירום נרחב שבו יש סביב החולה המטופל רסס רב.
הצוות ברמב"ם, בסיוע רופאי סיירת מטכ"ל, הלך צעד נוסף ופיתח כיסוי מיוחד המתלבש מתחת לבגדי המיגון הקיים ובולם את הרסס. פרופ' שביט, מנהל מיון הילדים בבית החולים שאחראי על מעבדת הסימולציה בפקולטה לרפואה בטכניון, הוביל את הפיתוח.
השימוש ב"בובות החכמות" אפשר ליצור את התרחיש שמדמה חולה. הבגדים שלובש הצוות מצולמים באולטרה-סגול כדי לראות אם הבובה הפרישה את הרסס. הבדיקות הראו שאזור הצוואר, הפנים, האוזניים והשיער חשופים במיוחד להדבקה. המיגון הנוסף שמתלבש על הכתפיים, הצוואר והראש ממגן באופן מלא את הצוות הרפואי.