פרטים נוספים ממסמך ההמלצות שאמור להגיש היום (ב') פרופ' רוני גמזו, מנהל "איכילוב", לראש הממשלה על הטיפול הנדרש בבתי אבות: שליש מכלל הבדיקות היומיות שייעשו בישראל יתבצעו בבתי האבות, בדיור מוגן ובמוסדות גריאטריים.
עוד בעניין דומה
להערכתו של פרופ' גמזו, היקף הבדיקות יעלה בהדרגה אבל יש להניח שרק בעוד כחודשיים, אולי שלושה, יבוצעו כ-30 אלף בדיקות ביום. בשבועיים הקרובים מספרן אכן יגיע ל-15 אלף, כך ש-5,000 יתמקדו בבתי האבות וככל שמספרן יעלה – שליש מסך הבדיקות יוקדש לבתי האבות. כל זאת לצורך שלילת חשד להתפרצות כאשר באזורים מסוימים, בהתאם להיקף התחלואה, תהיה עדיפות גם למטפלים העובדים באותם מוסדות.
פרופ' רוני גמזו, מנהל "איכילוב". יש לדאוג לגב הצלה פיננסי למוסדות הגריאטריים". צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90
עם זאת, מתן הקדימות לבתי האבות יהיה תלוי גם ביכולות הספיקה של המעבדות לקלוט בדיקות דיגום כה רבות. גמזו מסר פרטים אלה אתמול בשיחת וידיאו עם פורום מנהלי בתי האבות.
כפי שכבר דווח, בהמלצות גם הקמת יחידות ומחלקות ייעודיות לקורונה בתוך בתי האבות, במוסדות דיור מוגן ובמוסדות סיעודיים – ובסך הכל בין 700 ל-1,000 מיטות. כמו כן הבטיח פרופ' גמזו שמשרד הבריאות יספק מסיכות לבתי האבות שבהם אין מספיק מציוד מיגון זה.
בנוסף, הוכן פק"ל התערבות במקרה של איתור חולה קורונה במוסד סיעודי או בבית אבות. החמ"ל המיוחד שהוקם לטיפול ממוקד בקשישים יספק את ציוד המיגון הדרוש שיועבר למוסד בעת ההתפרצות על ידי פיקוד העורף. נוהלי הפק"ל יתפרסמו ובהם תפורט "תורת לחימה סדורה" וכיצד צריך לפעול בהתפרצויות הבאות.
פרופ' גמזו גם מסר כי "המדינה תידרש למצוא פתרון כדי שיהיה גב הצלה פיננסי למוסדות הגריאטריים", כדי שאם יעלה חשש שיגיעו למצב של קריסה כלכלית, יהיה מענה לנושא זה.
משימות פיקוד העורף בפרויקט זה יהיו הצבת שומרים בשערי בתי האבות, עבודות ניקוי וחיטוי בעת התפרצות, שינוע ציוד, הדרכה ועזרה בפינוי חולים. כמו כן המליץ גמזו לאפשר כניסה מבוקרת של בן משפחה אחד של מטופל בבית אבות לפי שיקול דעת של מנהלי המוסדות ועל פי נהלים מסודרים שייקבעו, בעיקר במקרים של קשישים הזקוקים לעזרה וכן שימוש במתנדבים. כתובת חמ"ל פרויקט בתי האבות תפורסם עבור המשפחות.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
