• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
קורונה בישראל

ביקורת קשה של ועדת הקורונה בכנסת: כשלים בניהול המשבר והסתמכות על תרחישי קיצון שסיכוייהם נמוכים

הוועדה ממליצה להקים גוף ייעודי לניהול משברים לאומיים ועל שחרור הדרגתי של המשק בהקדם וטוענת: התקבלו החלטות מדיניות כבדות משקל בפורום מצומצם, לצד פערי מידע גדולים לגבי יכולות וביצוע בפועל ורמת איסוף נתונים נמוכה

"החנק הכלכלי, על השלכותיו החברתיות ואף הבריאותיות הנוכחיות והעתידיות, הפך לאיום ממשי וגדול לא פחות מן המגיפה עצמה". מתוך דו"ח הוועדה. צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

הוועדה המיוחדת של הכנסת להתמודדות עם משבר הקורונה פרסמה הבוקר (ג') דו"ח ביניים שבו נמתחת ביקורת קשה על החלטת הדרג המדיני להטיל על המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) את ניהול המשבר. הוועדה קראה להטיל את המשימה על גוף ייעודי חדש לניהול משברים לאומיים. כן מותחת הוועדה ביקורת על מערכת הבריאות "המסתמכת על תרחישי קיצון שסיכוייהם להתממש נמוכים". הוועדה קראה לספק מסיכות וציוד מיגון בחינם לאוכלוסיות שבסיכון ולהרחיב באופן מיידי את מגוון הבדיקות ואת מספרן.

הוועדה, בראשות ח"כ עפר שלח, קבעה עוד במסקנות הביניים שפרסמה: "הוועדה התרשמה שקיימים כשל מחשבתי וארגוני בקבלת ההחלטות. נחשפו ליקויים במדיניות הבדיקות. חלק משמעותי מהמדיניות שננקטה בטיפול במשבר גובש על פי החוסרים במערכת. קשה לדעת אם ההתנגדות לביצוע בדיקות המוניות נבעה מתורה סדורה או מהעובדה הפשוטה שלא היו ערכות בדיקה במספר מספיק או מוכנות מספקת של המעבדות".

עוד הצביעה הוועדה על כך שביחס ליעילות השימוש במסיכות, ניתנו הצהרות סותרות - מה שתואם את העובדה שרק בסוף חודש מארס היו בישראל מסיכות במספר מספיק.

כן מצאה הוועדה: "החלטות מדיניות כבדות משקל התקבלו בפורום מצומצם, שכלל פרט לראש הממשלה את מנכ"לי משרד הבריאות ולאחר זמן גם את מנכ"ל משרד האוצר. חברי הוועדה סבורים כי עצם התפיסה הזו מעידה על כשל מחשבתי וארגוני. למל"ל אין כלים ארגוניים עדיפים של שום מטה אחר, אפילו לא מטה שיוקם באופן ארעי למשימה הספציפית של התמודדות עם משבר הקורונה. הדרג המדיני לא אמור לקבל, במשבר רב מימדי ועמוק כמו זה, 'החלטות מהירות תוך כדי תנועה'".

עוד ציינה הוועדה כי "למרות זמן ההתראה הלא קצר וקיומן של מערכות חירום מוכרות בתוך משרד הביטחון (רח"ל, מל"ח ועוד), לא הוקם טרם הגעת המגיפה לכאן מטה דומה. לא מונה אופרטור שיתפקד כ'רמטכ"ל' האירוע, מתחת לדרג המדיני ובראש שולחן שסביבו יושבים נציגי מערכות הבריאות, הרכש, ביטחון הפנים, ההסברה ועוד. לא הוקם 'קבינט קורונה' בממשלה, בראשות ראש הממשלה ובהשתתפות השרים הרלוונטיים - כדוגמת הקבינט המדיני-בטחוני הפועל בשגרה ובחירום כדרג העל לקבלת החלטות".

הוועדה המליצה כאמור "להקים בהקדם גוף אופרטיבי-ניהולי לניהול משברים לאומיים שבראשו יעמוד אדם בעל ניסיון בניהול מערכות ציבוריות גדולות,  שיוביל צוות שבו נציגים מכל המערכות שהמשבר משפיע עליהן, בדומה ל'שולחן המטכ"ל'. גוף זה יוביל את קבלת ההחלטות היומיומית וגם את החשיבה קדימה, באמצעות צוות המקביל לתפקידו של אגף התכנון בצה"ל. יש לגייס מערכים צבאיים כמו דובר צה"ל , פיקוד העורף וגם יועצי תקשורת חיצוניים".

מנכ"ל משרד הבריאות הודה: עד 26 במרץ לא נוספו מכונות הנשמה

בדו"ח צוין כי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "הודה בהופעתו בוועדה כי מ-20 בינואר, היום שבו הכריזה סין על ההתפרצות של הנגיף כמצב חירום, ועד ל-26 במארס, היום שבו הופיע לפנינו, כמעט שלא נוספו מכונות הנשמה. מנכ"ל משרד הבריאות לא ידע, בהופעתו בוועדה, לתת הערכה כלשהי לגבי קצב התפשטות המחלה והפרמטר העיקרי שלה".

בנוגע למכונות ההנשמה נמסרו לוועדה נתונים סותרים. מאז 20 בינואר עלה מספר מכונות ההנשמה בישראל בשיעור נמוך, הרחוק ממה שנזדקק לו בתרחישים מחמירים. מדיוני הוועדה ומשיחות לא רשמיות עולה כי ההתמקדות במספרן של מכונות ההנשמה מטעה. ליכולת להנשים חולה יש מרכיבים נוספים ובהם הימצאם של צוותים שמוכשרים לעשות זאת, או מערכות חמצן היכולות לשאת במעמסה.

"לפחות במוסד רפואי אחד (שמו לא נמסר) התבקשו מנהלי המחלקות לייצר רשימות של אנשי צוות שאפשר יהיה לפטר עם תום המשבר. רופאים ואחיות שהוכנסו לבידוד למדו שימי הבידוד ייחשבו להם כימי מחלה והם לא יקבלו עליהם שכר רגיל - למרות שעל פי כל הגיון אין הבדל בינם לבין חיילים שנפגעו במהלך שירותם".

הוועדה התרשמה לרעה, ציינה בדו"ח, מרמת איסוף וניתוח הנתונים הנוגעים לקורונה, כפי שהוצגו על ידי "הדוברים השונים" שהופיעו לפניה.

צורכי המשק מחייבים בהקדם שינויים בהגבלות התנועה והעבודה

הוועדה סבורה כי צורכי המשק והחברה מחייבים, מיד לאחר הפסח, "שינויים במדיניות איסורי התנועה והעבודה. גם בהיעדרה של 'אסטרטגית יציאה' כוללת, המשך המדיניות הנוכחית עלול להביא למצב שבו מספרי החולים הקשים והמתים ימשיכו להיות נמוכים ברמה עולמית, אבל הנזק לכלכלה ולחברה יהיה לאו בר-תיקון, ויוביל בטווח הארוך אפילו לאובדן חיי אדם.

"מדיניות הבידוד הדיפרנציאלי צריכה לתפוס לא רק לגבי אוכלוסיות שבסיכון, אלא גם לגבי מוקדי סיכון גיאוגרפיים, דוגמת בני ברק ויישובים אחרים שבהם יש התפרצויות חריגות של המחלה.

"הנזק המשני מעצירה מוחלטת וחסרת אבחנה של פעילות שאיננה קשורה לקורונה עלול, בסופו של דבר, לעלות אפילו על זה של המגיפה עצמה".

הוועדה המליצה על "שחרור הדרגתי של המשק החייב להתחיל בהקדם - לכל המאוחר עם תום ימי הפסח. לקראת הפעלת הצעדים הנדרשים להסרת חלק מהמגבלות על הגילאים הצעירים יותר, יש לגבש מדיניות ולרכז אמצעים כדי להתמודד עם ההשלכות של מגבלות קשות וממושכות על האוכלוסיה המבוגרת. יש להקים צוות מיוחד שבו נציגי משרד הבריאות, מומחים לבריאות הנפש וגרונטולוגים, כדי לעצב מדיניות זו ולהקדיש לה אמצעים רבים מבדיקות ועד למערכות רווחה, חלוקת מזון ועזרה פסיכולוגית".

הוועדה קראה :להיערך לאפשרות של גל שני לקורונה בחורף הקרוב: "ההערכות הן שגל שני יפרוץ בחורף הקרוב וייתכן שאף בשעה שהמשבר הנוכחי טרם חלף. יש להיערך לכך ובכל המישורים, במיוחד במישור הטיפול הממשלי".

יש להציב את בני ברק במרכזו של מאמץ לאומי

"פרט למאבק הסיזיפי והראוי לשבח לכשעצמו על כל חולה וזקוק לבידוד, והפעלת מאמצי רווחה אדירים בעזרת צה"ל והמשטרה, אין כרגע למערכת שום תכנית איך מונעים את הפיכתה של בני ברק לספינת קורונה ענקית. יש להציב את בני ברק 'במרכזו של מאמץ לאומי, מרוכז על ידי פרויקטור מיוחד ברמה הלאומית, שיעמוד בקשר רציף עם גורמי העירייה".

עוד ציינה הוועדה כי "רמת הבקיאות, מערכי השליטה והאמינות בעיני התושבים של הרשויות המקומיות גבוהה בהרבה מזו של השלטון המרכזי. ככל שתחוזק הרשות המקומית ויועברו אליה סמכויות ומידע, כן יצלח יותר הטיפול במשבר". לפיכך המליצה הוועדה לחזק את הרשויות ברמה הכלכלית ולשפות אותן על הנזקים שנגרמו להן כתוצאה מעצירת הפעילות הכלכלית, בדגש על פיצוי מלא מאובדן ארנונה ולהעביר לידיהן מקסימום של סמכויות לניהול חיי תושביהן".

להרחיב את בדיקות דיגום הקורונה ולשנות את הקריטריונים הקיימים

עוד המליצה הוועדה ובאופן חד משמעי להרחיב את בדיקות דיגום הקורונה ולשנות את הקריטריונים הקיימים כיום לבדיקות.  "אין להגביל את עריכת הבדיקות לאנשים המגלים תסמיני מחלה, כפי שנוהגת המערכת עתה - למעט מספר קטן יחסית של בדיקות ניטור. יש לבדוק באופן סדיר, במחזורים של אחת לכמה ימים ותוך הקדשת אחוז מסוים וקבוע של הבדיקות לכך, שלוש קבוצות עיקריות: אוכלוסיות שבסיכון - קשישים, אנשים הסובלים ממחלות רקע, צוות רפואי וצוות המטפל באוכלוסיות בסיכון".

הוועדה ציינה כי בתחום הבדיקות באו לידי ביטוי הפערים במוכנות, חולשתו של משרד הבריאות כגוף מתפקד בחירום והיעדרו של מטה חירום לאומי מאורגן ומיומן: "תחילה נקבעה מדיניות בדיקות מצומצמת. לא ברור אם נבעה מניתוח מקצועי או מחוסר יכולת. משניתנה הוראה להרחיב אותה, התנהל תהליך רכש על ידי גופים שלא בכך מיומנותם, דוגמת המוסד. הובאו לארץ בנקודות זמן קריטיות שונות חומרים לא מתאימים. כל הזמן הזה היו פערי מידע גדולים לגבי היכולות והביצוע בפועל".

חברי הוועדה מאוחדים בדעה שלתפיסה של "השטחת העקומה" שנועדה למנוע מצב שבו לא נוכל לטפל בחולים קשים, יש מחיר בכך שהיא מאריכה מאוד את משך הזמן של ההגבלות הקשות. "החנק הכלכלי, על השלכותיו החברתיות ואף הבריאותיות הנוכחיות והעתידיות, הפך לאיום ממשי וגדול לא פחות מן המגיפה עצמה", ציינו.

נושאים קשורים:  נגיף הקורונה,  ועדת הקרונה,  עפר שלח,  מל"ל,  מערכת הבריאות,  בדיקות לקורונה,  קורונה,  בני ברק,  רשויות מקומיות
תגובות
 

הביקורת גרועה מהמדיניות המבוקרת, וזו גרועה דיה..... הבסיס לדו"ח ועדת שלח היא הנחת יסוד מופרכת, לפיה יש לאזן בין הצורך למגר את המגיפה לבין האינטרס הכלכלי. הנחה זו מופרכת לחלוטין, שכן מחקרים מלמדים שעיקר הנזק הכלכלי אינו נובע מהשפעה ישירה של המגפה או מעלות המלחמה בה, אלא מנזקים עקיפים הנובעים משינוי התנהגות המשקיעים, השווקים והאזרחים עצמם כתגובה למגיפה. זאת ועוד- הנזק הכלכלי קשור ישירות למשך המגפה. מכאן שהשקעה מסיבית במיגור המגיפה וקיצור משכה הינו גם אינטרס כלכלי ולא רק רפואי.

אנונימי/ת
08.04.2020, 07:50

אתה צודק לגמרי שהשקעה מסיבית במיגור המגיפה וקיצור משכה הינו גם אינטרס כלכלי, אבל לא כך התנהגו כאן.
ההתנהלות הייתה מאוד מגומגמת והססנית. ועורבה בה יותר מדי שיקולים סקטוריאליים עקב השתייכותו של שר הבריאות.
דוגמה להשקעה במיגור המגיפה ניתן לראות אצל סין. גם מדרום קוראה ניתן ללמוד.