• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
קורונה בישראל

דו"ח מבקר המדינה: מערכת הבריאות בישראל אינה ערוכה להתפרצות מגיפה

שורת ליקויים חמורים בהיערכות מערכת הבריאות להתפרצות מחלה נגיפית בישראל: מחסור במלאי תרופות, בחיסונים ובמיטות אשפוז וחקירות אפידמיולוגיות בלתי יעילות | הר"י: "התרענו על כך" | משרד ראש הממשלה: "הדו"ח אינו רלוונטי למגיפת הקורונה - לא היה אירוע כזה במאה האחרונה"

צילום: יוסי זמיר/ פלאש 90

בעוד התחלואה במגיפת הקורונה בישראל ממשיכה לעלות, פרסם היום (ג') מבקר המדינה דו"ח הקובע באופן נחרץ כי מערכת הבריאות לא ערוכה להתפרצות של מגיפה. מאז אתמול היתה דריכות לקראת פרסום הדו"ח הזה.

הדו"ח – ראשון שכתב המבקר הנוכחי מתניהו אנגלמן מאז שנכנס לתפקידו - היה מוכן לפרסום למעשה עוד בינואר אך רוכך במידה ניכרת לקראת פרסומו היום. גורמים שהכירו את מסמך עוד לפני העריכה הסופית היו מודעים לכך שיהיה שונה מהגירסה המלאה שהוכנה.

הדו"ח איננו מתייחס למהלכי המדינה עתה בהתמודדותה מול נגיף הקורונה, אבל מצביע במפורש – וניתן לראות בו למעשה מעין תחזית עגומה – כי מערכת הבריאות פשוט אינה מוכנה להתפרצות של מגיפה גדולה כמו הנוכחית.

עיקר הליקויים שמצא המבקר הם: מלאי תרופות לא מספק, מחסור במיטות אשפוז וחקירות אפידמיולוגיות בלתי יעילות. הדו"ח איננו נוקב בשמות האחראים. ההסתדרות הרפואית ואיגוד רופאי בריאות הציבור שהגיבו לדו"ח הבהירו: "התרענו מראש שכך יהיה".

מחסור במלאי התרופות ובחיסונים והיעדר פתרונות אשפוז מספקים

63 עמודים מהדו"ח השנתי של המבקר מוקדשים לחוסר ההיערכות לקראת התפרצות של מגיפה. המבקר הדגיש בו כי משרד הבריאות, קופות החולים ומערך האשפוז אינם ערוכים למקרה של התפרצות של מחלה נגיפית מידבקת, כמו שפעת פנדמית, בגינה עלולים לחלות כ-2,250,000 איש. עיקר הליקויים שמונה המבקר: מחסור במלאי התרופות, שכיום נותן מענה רק ל-16% מהאוכלוסיה, מחסור בחיסונים והיעדר פתרונות אשפוז מספקים.

הדו"ח גם מתריע על מחסור ביחידות ומיטות לטיפול נמרץ ומכונות הנשמה – נושא שממקד אליו ממש עתה את תשומת הלב במשבר הנוכחי של מגיפת הקורונה.

תחת הכותרת "טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות ומתחדשות", מדגיש הדו"ח: "נמצאו ליקויים בהיערכות להתמודדות עם מחלות מתפרצות ומתחדשות. על מערכת הבריאות והגורמים האחראים האחרים לנקוט פעולות להתמודדות עם מחלות שהן בגדר סיכון למגיפות ולמנוע את התפרצותן והתפשטותן".

היעדר תכנית להשלמת פערים במערכת אשפוז בעת מגיפה

כאמור, בדיקת משרד מבקר המדינה החלה לפני שנה ובדו"ח מוזכר נגיף הקורונה בקצרה. בפועל, הליקויים שהעלה המבקר נראים היטב בפועל.

לגבי הקורונה נכתב בדו"ח: "לקראת סיום הביקורת הומחש הסיכון הנשקף עקב התפרצות של מגיפות ברחבי העולם. בדצמבר 2019 פרצה מגיפת קורונה בעיר ווהאן שבסין. הנדבקים במחלה נבדלים זה מזה מבחינת חומרת המחלה - יש הסובלים מהצטננות קלה בלבד ויש שפגיעה בריאותיהם עלולה לגרום לאי ספיקת מערכות כללית ולמוות".

הליקוי שנמצא בביקורת הוא: היעדר תכנית מפורטת להשלמת הפערים במערכת האשפוז בעת התפרצות של מגיפה. על פי התרחיש שמשרד הבריאות צופה בעת התפרצות של שפעת פנדמית – ואליה מתייחס הדו"ח – הגידול בתחלואה יתפזר על פני כשמונה שבועות שבהם יתווספו למערכת האשפוז של בתי החולים עוד כ-150 אלף מאושפזים, עוד כ-25 אלף חולים יזדקקו לאשפוז ביחידות טיפול נמרץ ועוד כ-12,500 חולים יזדקקו להנשמה. בתכנית העבודה, כך נמצא בביקורת, אין התייחסות לכמות חדרי הבידוד שיידרשו.

מבקר המדינה קבע כי מערכת האשפוז נמצאת בכל ימות השנה בעומס רב. מחלקות רבות בבתי החולים הכלליים פועלות בתפוסת יתר וקיים כאמור מחסור במיטות טיפול נמרץ. בבדיקה עלה כי למשרד הבריאות אין תכנית להשלמת הפערים במיטות אשפוז, בצוותים רפואיים ובציוד בעת התפרצות של שפעת פנדמית שתאפשר טיפול ראוי בחולים הרבים שיזדקקו לאשפוז בעת התפרצות מחלה זו.

"כיוון שמדובר בסיכון של ממש למדינת ישראל", כתב המבקר, "על משרד הבריאות בשיתוף משרד הביטחון ורח"ל לקבוע את האופן האפשרי והראוי למדינת ישראל להתמודדות עם התפרצות שפעת פנדמית ולהיערך לכך בהתאם".

בעניין זה השיב משרד הבריאות למבקר כי "הנושא נמצא בשלבי עדכון ויש בו התייחסות לנושא האשפוז".

איחור בחקירות אפידמיולוגיות בהתפרצות החצבת

עוד מצא המבקר שמשרד הבריאות לא קבע רשמית רשימת מחלות לגביהן נדרש להתוות הוראות להיערכות והוראות לפעילות שיש לנקוט בעת התפרצותן, אלא קבע הוראות רק לכמה מחלות – כמו שפעת פנדמית, אבולה, אנתרקס ואבעבועות שחורות. לא נקבעו הנחיות בנוגע למלאי החיסונים הנדרש בעת התפרצות של מחלות שונות ואופן ההצטיידות בהם.

חצבת (אילוסטרציה)

"בעת התפרצות החצבת ב-2018, רק ב-57% מהמקרים החלו בחקירות תוך 48 שעות. צילום: אילוסטרציה

עתה, כאשר מתפרסמות חקירות אפידמיולוגיות על מסלול תנועתם של חולי הקורונה, מצביע דו"ח המבקר כי בעת התפרצות החצבת ב-2018, התברר שרק ב-57% מהמקרים החלו בחקירות תוך 48 שעות, כלומר לפי לוח הזמנים שקבע ארגון הבריאות העולמי. מבקר המדינה כתב שככל שמתאחרת החקירה, כך מתאחר הסיוע שמקבל הנחשף למחולל המחלה וסביר שיעילות החיסון פוחתת ועולה החשש שידביק אחרים.

הדו"ח מצביע על כך שנמצאו ליקויים בנושא התקציב. המבקר כתב: "משרד הבריאות ומשרד האוצר לא קבעו מנגנון מוסכם לעדכון תקציב סל שירותי בריאות הציבור שבאחריות משרד הבריאות, לרבות רפואה מונעת, שמספקות לשכות הבריאות ותחנות טיפות חלב".

משרד הבריאות נדרש להכין תכנית להתמודדות עם מגיפה

בפרק ההמלצות קבע המבקר כי על משרד הבריאות וקופות החולים להכין תכנית אופרטיבית להתמודדות עם התפרצות של שפעת פנדמית, לתרגל אותה ועל משרדי הבריאות והביטחון לקדם את עבודת המטה להצטיידות בחיסונים.

בהודעה נלוות לדו"ח, כתב המבקר: "פרק זה מדגים את אופן יישום המדיניות בעניינה של ביקורת מערכתית, בונה ואפקטיבית, הצופה פני עתיד והעוסקת בסיכונים קודם להתהוותם. חשיבותו של הפרק מתעצמת לנוכח הודעת ארגון הבריאות העולמית ב-11 במארס ולפיה נגיף הקורונה מוגדר כמגפה עולמית.

"כולי תקווה כי פרק דו"ח הביקורת על נושא הבריאות, שהוכן עוד לפני התפרצות הקורונה בישראל, סייע לקבלת החלטות מיטביות ותרם להיערכות משרד הבריאות וממשלת ישראל למניעת התפשטות נגיף הקורונה בישראל, וכעת, עם פרסומו, הוא יגביר את מודעות הציבור לצורך במילוי הנחיות הגורמים המוסמכים לכך".

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור: "לא מושקעים בשגרה ולא בחירום המשאבים וכוח האדם הנדרשים"

פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית, מסר בתגובה לדו״ח מבקר המדינה: "אנו התרענו על תת תקצוב של מערכת הבריאות בזמן אמת. ואנו לא מהססים להשמיע קולנו בנחישות ובבהירות בנושא זה, אולם אני סבור שאין זו העת להתעסק היום עם העבר.

"אנו נמצאים בעיצומו של מאבק במגיפת הקורונה. לכן כולנו צריכים לעבוד שכם אל שכם ולרכז את כל הכוחות והמוחות במאבק בנגיף הקורונה. כל צוותי הרפואה בישראל מוכנים ונחושים להמשיך במאבק  בנגיף ויעשו לילות כימים להגן על בריאות תושבי ישראל.

"הציבור בישראל חייב לקיים את הוראות הריחוק הפיזי והוראות לשעת חירום בקפדנות וכך יחד נצליח להפחית משמעותית את נזקי המגיפה.

"כדי לשפר את ההיערכות, אנו דורשים לרכוש במיידי יותר מיגון לכל צוותי הרפואה, לרכוש יותר מכשירי הנשמה, תרופות וציוד רפואי, להרחיב את מערך האשפוז ולהרחיב משמעותית את היקף הבדיקות. לאחר שנשתלט על המגיפה, ניתן יהיה לדון בממצאים ובהפקת לקחים לעתיד".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור. "תמונה עגומה של הזנחת בריאות הציבור בשגרה, הפוגעת בנו גם בחירום"

יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהר"י פרופ' חגי לוין מסר בתגובתו: "דו"ח מבקר המדינה בנושא מחלות מתפרצות ומתחדשות חושף תמונה עגומה של הזנחת בריאות הציבור בשגרה, הפוגעת בנו גם בחירום.

"לצערנו", אמר פרופ' לוין, "הכתובת היתה על הקיר וחרף כל אזהרותינו לא מושקעים בשגרה ולא בחירום המשאבים וכוח האדם הנדרשים לצורך הגנה על בריאות הציבור. בלתי נתפש שגם כיום, בתוך מגיפה עולמית של נגיף קורונה, ממשיכים לחפש רק פתרונות טכנולוגיים ומזניחים קשות את ההון האנושי, שהוא המפתח להגנה על בריאות הציבור.

לדוגמה הציג לוין את נתוני הדו"ח המצביעים על מחסור באחיות בתחנות טיפות חלב לעומת התקינה -"שגם היא לא נותנת מענה מספק לצרכים - ב-13 מתוך 15 מחוזות ונפות. האיוש בפועל של תקני אחיות בתחנות טיפות חלב עומד על 77%, ובמחוזות מסוימים, כמו ירושלים, מגיע לשפל של 44%. למיטב ידיעתנו, בשירותי הבריאות לתלמיד, שהופרטו וקוצצו, המצב חמור אף יותר.

"המחסור החמור בכוח אדם בבריאות הציבור בשגרה פוגע קשות במוכנות שלנו בחירום. רופאי ורופאות בריאות הציבור, יחד עם אחיות בריאות הציבור ועובדי מעבדות בריאות הציבור, עובדים בעומס אדיר בשגרה וביתר שאת בחודשיים האחרונים במענה לקורונה.

"אפילו במצב חירום זה לא מגויסים 'מילואים', לא מוקצים תקציבים לתגבור כוח האדם בבריאות הציבור ומסרבים לשלם לעובדים המסורים עבור עבודה בלילות ובסופי השבוע".

בנושא החקירות האפידמיולוגיות, ציין לוין כי "צריך לדאוג לכוח אדם מספק ולמערכות ממוחשבות מתאימות. פתרונות קסם בלתי מדויקים ובלתי מקצועיים כדוגמת איכון דיגיטלי אוטומטי יובילו לטעויות חמורות ואינם יכולים להוות תחליף מתאים".

עוד אמר לוין: "אם היינו מתכוננים כמו שצריך לשגרה, למחלת השפעת העונתית ולמחלת החצבת, היינו מוכנים גם הרבה יותר טוב לפנדמיה. ראוי לציין כי רופאי בריאות הציבור בישראל ובעולם מתריעים מזה שנים על הצורך להיערך לפנדמיה, כדוגמת זאת שאנו רואים כעת. חיוני שבעת הזאת קבלת ההחלטות תהיה שקופה ותישען על נתונים ועל אנשי המקצוע בבריאות הציבור. אנו מקווים שקברניטי המערכת יהיו פתוחים לקבל את הביקורת ולתקן את הליקויים שניתן לתקן בדחיפות".

משרד הבריאות: "מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי"

ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "דו"ח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח.

"התפרצות נגיף הקורונה החדש יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה מאמצע ינואר. ממועד זה החל רכש ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה; בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וגם קופות החולים. ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה. בהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות, שהתבצעו לאחר מכן כמעט בכל העולם".

בהתייחסות לעיקרי הדו"ח נמסר ממשרד הבריאות: "ישראל היא כנראה אחת המדינות שהתמודדו באופן הטוב ביותר עם התפרצות החצבת והגיעה למספרים בודדים בחודש של הידבקות... דיונים בנושא ברמת האגף, נערכו מדי יום והופצו שמונה חוזרים להתמודדות עם ההתפרצות, לרבות הנחיות כגון חיסון צוותי אוויר, הנחיות בעניין חיסון בקרב ילדים היוצאים במשלחות משרד החינוך והפעלת סמכויות על ידי רופא המחוז למניעת כניסת ילדים לא מחוסנים למוסדות החינוך.

"מנכ"ל משרד הבריאות טיפל בחצבת ובשיח ישיר עם הנהלת שירותי בריאות הציבור. התקיימו הערכות מצב והוקם חמ"ל לאומי בעניין. נקבעו תכניות ייעודיות להתמודדות עם כיסי החיסונים בשיעור נמוך והוקצה לכך תקציב. כיסוי החיסון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם ועומד על 97% למנת החיסון הראשונה ו-96% למנה השנייה.

"במהלך התפרצות החצבת בוצעו פעולות ברמת המחוז, הנפה והתחנה - וכן ברמת מטה משרד הבריאות. נעשו מבצעי הסברה; מבצעים לאיתור כיסים של אי-התחסנות תוך שימוש במערכת מיפוי; הגברת נגישות לחיסון על ידי הרחבת שעות הפעילות ותחנות ניידות. אמצעים משפטיים נגד מתנגדי חיסונים כגון נגד רופאים הנותנים המלצות שונות ממשרד הבריאות, ומניעת כניסה של תלמידים לא מחוסנים למוסדות החינוך בעת התפרצות. במחוזות עם שיעורי תחלואה גבוהים, תועדף מתן המנה השנייה מוקדם ככל האפשר".

משרד ראש הממשלה: "דו"ח המבקר לא רלוונטי לעניין הקורונה"

תגובת משרד ראש הממשלה: "דו"ח המבקר לא רלוונטי לעניין הקורונה. מערכת הבריאות בישראל מדורגת במדד בלומברג 2019 כאחת מעשר הטובות בעולם. בעשור האחרון כמעט הוכפל תקציבה ותקציב סל הבריאות, אך יש מקום לשיפור".

לעניין הקורונה, ציינו במשרד ראש הממשלה: "לא היה אירוע שכזה במאה האחרונה. אין אף מדינה שהיתה יכולה לחזות או להיערך להתפשטות הנגיף. אף מערכת בריאות בעולם, גם הטובה ביותר, לא נערכה להתמודד עם המגיפה. מגיפת הקורונה היא לא אירוע שניתן להתמודד איתו באמצעות מערכת הבריאות אלא באמצעות נקיטת צעדים נחושים לבלימת התפשטות המגיפה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הבריאות יעקב ליצמן. "בזכות צעדי ראש הממשלה שהקדימו את העולם, ישראל במצב טוב מזה של מדינות רבות". צילום: אוליבר פיטוסי/ פלאש 90

"בזכות צעדי ראש הממשלה שהקדימו את העולם, ישראל במצב טוב מזה של מדינות רבות. בטרם התפשטות הנגיף בישראל, קיים ראש הממשלה נתניהו דיונים שבהם ניתנה ההנחיה להקים מפעל חיסונים, לתגבר צוותים רפואיים, להצטייד באלפי מכונות הנשמה ולהגביר היערכות בבתי החולים.

"בשבועיים הקרובים יוסבו בבתי החולים עוד כ-1,000 מיטות למיטות טיפול נמרץ וטיפול מוגבר, שימצבו את ישראל במקום גבוה ביחס לעולם. יוספו למערכת 200 תקני רופאים, 605 תקני אחיות, כ-300 עובדי ניקיון, כ-6,000 סטודנטים לסיוע ומאות תקני סטז'רים.

"כל המדינות וכל מערכות הבריאות ניצבות כעת בפני אתגר אדיר בתחלואת הקורונה. הדרך היחידה היא בלימת ההתפשטות. אם לא תיבלם, כל מערכת בריאות לא תעמוד בפני נחשול החולים הקשישים.

"ישראל נוקטת צעדים נמרצים ותמשיך לנקוט בהם. אנו ממשיכים בהיערכות למתן מענה למספר רב ככל הניתן של חולים באמצעות תגבור כוח אדם, ציוד ומכונות הנשמה".

נושאים קשורים:  מבקר המדינה,  מגיפה,  שפעת,  משרד הבריאות,  משרד ראש הממשלה,  הר"י,  פרופ' ציון חגי,  פרופ' חגי לוין,  קורונה,  מחסור במיטות אשפוז,  נגיף הקורונה
תגובות
 
21.04.2020, 04:15

מבקר המדינה חייב בראש ובראשונה לבקר אצ מחליטי ההחלטות
עובדי מערכת הבריאות בישראל מוותרים על עצמם כדי לטפל באזרחים
מה עושה המדינה למען מערכת הבריאות
חובת המדינה לתת למערכת הבריאות משאבים במיוחד כוח כלכלי