• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
קורונה בישראל

הלשכה לאתיקה תפרסם נייר עמדה שיסדיר את תיעדוף הטיפול בחולי קורונה

נייר העמדה ינחה את הרופאים לברור חולים קשים על פי קריטריונים רפואיים וסיכוייהם להחלים בהתאם לאפשרויות הטיפול הזמינות

חולה בנגיף בטיפול בבידוד בבית חולים. אילוסטרציה

הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית מנסחת נייר עמדה שיציג תיעדוף הטיפול בחולי קורונה קשים אם יהיו עומסים כבדים על מערכת הבריאות. כך דיווח היום (ה') עידו אפרתי ב"הארץ".

נייר העמדה, שכותרתו "הנשמה וטיפול נמרץ בימי קורונה סוערים", כפי שמסרה יו"ר הלשכה לאתיקה בהר"י, ד"ר תמי קרני, "מסדיר דילמות אתיות שצפויות לעמוד מול מערכת הבריאות כשמשאביה יהיו מוגבלים לעומת צרכיה. הוא ינחה את הרופאים לברור חולים קשים על פי קריטריונים רפואיים  וסיכוייהם להחלים בהתאם לאפשרויות הטיפול הזמינות".

באיטליה, כעשירית מהחולים הנגועים בקורונה זקוקים לטיפול אינטנסיבי ובהנשמה פולשנית או לא פולשנית. מערכת הבריאות במחוז לומברדיה שבצפון איטליה נמצאת באי ספיקה. שם הוחלט על מתן עדיפות בטיפול לחולים קשים צעירים. ד"ר קרני: "בנייר העמדה הישראלי, גיל המטופלים איננו שיקול. ננחה רופאים להתחשב בקריטריונים רפואיים: הערכת מצב המטופלים וסיכוייהם להחלים בהתאם לאפשרויות הטיפול הזמינות".

נייר העמדה החדש מבוסס על מסמך דומה שהלשכה לאתיקה פרסמה בעבר לעניין הטיפול באירוע רב נפגעים. ד"ר קרני: "אם בזמן שגרה הרופאים פועלים לאור העיקרון של מתן רפואה מיטבית לכל חולה וחולה, הרי שבסיטואציה הנוכחית הוא מתחלף בעיקרון המדבר על מתן מרב הטיפול הרפואי למרב הנפגעים - ולא את המיטב לכולם. נרצה להציל כמה שיותר חולים שיש להם סיכוי להינצל וניאלץ לא 'לבזבז' משאבים יקרי המציאות על מי שלא ניתן להצילו". דגש יינתן גם גם על חשיבות התיעוד הקפדני לנוכח קצב האירועים, תחלופה תכופה והעומס שחווים אנשי הצוות במצבים הללו.

בתוך כך נערך משרד הבריאות לשורה של מהלכים נוספים, שיופעלו הדרגתית למקרה שיהיה צורך בקליטה רחבת היקף של חולי קורונה לפי כמה אבני דרך: מחלקות פנימיות מסוימות ייסגרו, ניתוחים יועברו מבתי החולים הציבוריים לבתי חולים פרטיים, המלוניות ליולדות שמופעלות ליד בתי החולים הגדולים כיום יוסבו למקרה הצורך למחלקות אשפוז.

אם המצב יגיע ל-1,400 מקרים קשים, ייערכו בתי החולים לתוספת של עוד כ-420 מקומות כאשר החולים הקלים, שאינם זקוקים לטיפול מיוחד או ניטור צמוד אבל שיש להמשיך באשפוזם, יופנו למרכז הגריאטרי בראשון לציון (350 מיטות) ולבית החולים שמואל הרופא בנס ציונה (40). המיטות יתפנו לקליטת חולים אחרים. אם יהיו עד 1,800 חולי קורונה, תהיה תוספת של 400 מיטות אשפוז.

מעבר ל-1,800 מקרים, יופסקו ניתוחים פרטיים גם בבתי החולים הפרטיים, אסותא רמת החייל, אלישע בחיפה ומדיקל סנטר בהרצליה, אליהם יועברו מבתי החולים הציבוריים מטופלים שזקוקים לפרוצדורות כירורגיות. אם יהיו יותר מ-2,000 חולי הקורונה שיהיה צורך לאשפזם, אבל במצב קל, הם יופנו למלוניות היולדות והמעקב אחריהם יהיה באחריות הקופות, בכלל זה הדרכת החולים, ציודם בתרופות, בקרה רפואית וביקורי אחות מדי יום.

נושאים קשורים:  נייר עמדה,  נגיף הקורונה,  הר"י,  ד"ר תמי קרני,  חולי קורונה,  מגיפה
תגובות
 
אנונימי/ת
20.03.2020, 14:18

השם ירחם

אנונימי/ת
23.03.2020, 07:16

אם היה מרחם לא היתה פורצת המגפה. מה גורם לך לחשוב שעכשיו יתחיל ?