• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
נגיף הקורונה

מדוע ה-WHO לא מכריז על משבר הקורונה כעל פנדמיה?

ההכרזה על "שפעת החזירים" ב-2009 כעל פנדמיה ספגה ביקורת קשה משום שחוללה פאניקה לא מוצדקת | כעת, 48 מדינות מדווחות על יותר ויותר מקרי קורונה וגם על חולים שנפטרו, אך ב-WHO נצמדים לנתוני המחלה במסגרת הקהילה

חולת קורונה בבידוד בבית חולים. אילוסטרציה

בעוד ה-WHO נמנע, לפחות לפי שעה, מההכרזה על התפרצות ה-COVID19 שמחוללה הוא הנגיף SARS-CoV2 כעל פנדמיה, עולה הצורך לספק לציבור לפחות הסבר על משמעות ההכרזה הזאת, אם בכלל תיעשה.

בניגוד למה שחושבים רבים שאינם בתחום הרפואי, אין להגדרה "פנדמיה" כל קשר עם חומרת המחלה והיא נוגעת רק למימדי ההתפשטות הגיאוגרפית שלה. על פי הגדרת ארגון הבריאות העולמי, תבוצע הכרזה על פנדמיה כאשר מחלה חדשה מופיעה בעולם ולאנשים אין עדיין התחסנות מולה והיא מתפשטת במהירות ברחבי תבל מעבר לתחזיות ולצפוי מאירוע שכזה.

מקרים שבהם מעורבים נוסעים שנדבקו בנגיף בסין וחזרו למדינות האם שלהם, או נדבקו מנוסע אחר שהיה בקרבתם – מקרים שמוגדרים כ"מדד מקרה" (index case) - אינם נכללים לצורך הגדרה של פנדמיה. חייב להיות גל שני של הידבקות וזיהום שעובר מאדם לאדם במסגרת קהילתית. כך למשל, נכון להיום, בארה"ב (53 מקרים מאז תחילת ההתפרצות, 6 כבר החלימו), בבריטניה (13 מקרים, שמונה החלימו) ובאוסטרליה (22 מקרים, 11 כבר החלימו), לא רואים לפי שעה העברה פעילה של הנגיף בתוך הקהילה.

אולם, כאשר תוכרז המגיפה הנוכחית כפנדמיה, צפוי יותר שתהיה, אם וכאשר, גם התפשטות של המחלה בתוך קהילה והנתונים אמורים להוכיח זאת.

לעומת זאת אפידמיה - מגיפה - היא מצב שבו יש עלייה פתאומית במקרי תחלואה שניתן לייחדה למדינה אחת או לקהילה אחת בה.

פרופ' מרי-לואיז מק'לאוס (Mary-Louise McLaws), מומחית לבקרה על מחלות וזיהומים המשמשת יועצת ל-WHO, שסייעה לפני 17 שנה לרשויות הבריאות בבייג'ינג בהתמודדות עם ה-SARS, התסמונת הנשימתית האקוטית, אמרה ליומון "גרדיאן": "הכרזה על פנדמיה לא היתה תמיד ברורה לגמרי משום שהיתה תלויה על המודל שהשתמשו בו לצורך זה והוא עשוי להיות שונה בין ה-WHO לבין ארגוני בריאות אחרים. בסופו של דבר, מי שקובע הוא ה-WHO ולו יש את המילה האחרונה בנושא הזה. אין מדובר בצורך לעמוד בנקודות סף כמו מספר מסוים של אנשים שמתים ממחלה או נדבקים בנגיף או מספר המדינות שהושפעו ממנה.

צוותי אמבולנסים במקסיקו נערכים לטיפול בשפעת החזירים. (צילום: אי-פי-אי)

צוותי אמבולנסים במקסיקו בהיערכות לטיפול בשפעת החזירים (צילום: אי-פי-אי)

"למשל, בעת שהתחוללה התפרצות ה-SARS, גם היא עקב נגיף ממשפחת הקורונה והיא זוהתה ב-2003 – לא הכריז ה-WHO עליה כעל פנדמיה למרות ש-26 מדינות דיווחו על מקרים שחלו במחלה זאת וגם נפטרו. עם זאת, יש לציין שהתפשטות ה-SARS הוכלה במהירות ורק מספר מועט של מדינות הושפעו מתחלואה זאת באופן מובהק, ביניהן סין, הונג קונג, טייוואן, סינגפור וגם קנדה.

"אחת הסיבות שינחו את ה-WHO לבצע הכרזה של פנדמיה תהיה כאשר אפשר יהיה לטפל במאסה קריטית של אנשים מבלי להתעלם מתסמינים וגם לעשות פעולות נדרשות כדי שמדינות יקבלו את הסיוע הכספי על מנת שישיגו שליטה על המחלה וייקחו את הנושא כולו באופן רציני".

ברור כי כאשר תהיה הכרזה על מחלה כפנדמיה היא תהיה זרז לפאניקה גלובלית – מצב שישבש ביצוע מהלכים לשם העלאת המודעות מפני מחלה מתפשטת. בשעתו ההכרזה על "שפעת החזירים" (H1N1) ב-2009 כעל פנדמיה ספגה ביקורת קשה משום שחוללה פאניקה לא מוצדקת, מספר עצום של מחלקות לרפואת חירום הופעלו אז ולממשלות נגרמו הפסדים כספיים גם משום שבזבזו אותם עקב הוצאות יתר מוגזמות על תרופות.

יש לשים לב: תסמיני הקורונה הם באופן כללי קלים-מתונים ורוב האנשים שנדבקו למעשה מחלימים מהם בתוך שישה ימים.

מומחה בריטי אחר למחלות זיהומיות, פרופ' פיטר קוליגנון, אמר כי נראה שבמסלול העברת הנגיף ממלא חלק חשוב מה שכינה "נתיב פה-צואה" (fecal-oral route). במדינות שבהן מערכות תברואת מים חזקות והמים בהן בטוחים לשימוש ואספקתם לצרכנים אמינה – ההשפעה על פנדמיה, אם תהיה, עשויה להיות פחות חמורה.

כיום, התפשטות נגיף הקורונה היא מקומית בסין, בדרום קוריאה, ביפן, באיטליה, באיראן ובסינגפור. מנהל המחלקה למחלות זיהומיות ואימונולוגיה במכון הבריאות "מנזיס" בקווינסלנד, אוסטרליה, פרופ' נייגל מקמילן (Nigel McMillan), הביע דאגה מיתר-סנסציה שעלולה להתרחש עקב דיווחי התקשורת בעולם על פנדמיה על כל משמעותה.

"אין שום רצון לחולל במקרה כזה בהלה למוצרי מזון וצבירת מלאים של דלק", אמר המומחה האוסטרלי. "אחרי הכל, 95% מהאוכלוסיה, אם בכלל תידבק, תחלה במחלה שהיא למעשה דומה להצטננות דמוית שפעת קלה-מתונה".

עם זאת, לדבריו, לאיסורי נסיעות, הגבלות עליהן ואזהרות מסע למדינות שונות לא תהיה משמעות, אבל יהיה על רשויות בריאות להתכונן לקדם שלב שני בהתפשטות של פנדמיה: הכנת בתי חולים לזרם גדל של חולים ומטופלים, הכנת מלאי תרופות ותכשירים אנטי-ויראליים, הדרכה יומית לציבור, כאשר יגיע הזמן לכך. הציבור ייקרא להישאר בבית, להימנע מהתקהלויות גדולות ולנקוט בגישת "ריחוק חברתי" במגעים עם אנשים אחרים. "מדינות שבהן יש רמות טובות של מערכות בריאות יצטרכו פשוט לפעול טוב יותר וקשה עוד יותר בכל הנוגע להכנת אזרחיהן להתמודדות עם מקרים מסוג זה", אמר פרופ' מקמילן.

"אולי זה המקום והרגע לעודד רשויות בריאות לפעול לכך שבני אדם בכלל ישנו בהתנהגויות שלהם", ציין מקמילן. "בכל מקרה שאדם חולה, עליו פשוט לדחות את ההשתתפות ולהימנע מנוכחותו באירועים חברתיים ובכנסים. דרישה כזאת צריכה לחול גם על עובדי בריאות ומערכות רפואיות בעת שהצוותים עובדים קשה להכלת התפשטות מחלה".

על פי הערכות, חיסון לקורונה – שעליו כבר עובדים מדענים וחברות תרופות – יהיה קיים רק בעוד כ-18 חודש.

תזכורת היסטורית: בנוסף לפנדמיית ה-H1N1 של 2009 בין הדוגמאות האחרות על פנדמיות נהוג לכלול את ה-HIV (איידס) ב-1981, את השפעת הספרדית הקטלנית (1918), את הדבר (1347) ואבעבועות שחורות ב-1870.

נושאים קשורים:  פנדמיה,  מגיפה,  נגיף הקורונה,  ארגון הבריאות העולמי,  חדשות,  SARS,  שפעת החזירים,  אפידמיה
תגובות
 
29.02.2020, 00:55

לפי אתר המצטט את הBBC , מספר המתים באיראן גבוה פי 6 מן הנתון הרשמי 34. כלומר 210 מתים.אם 2% בערך מתים , הרי שמספר הנדבקים מגיע לכ10,000.

אנונימי/ת
29.02.2020, 09:38

אז אולי בכל זאת משהו טוב יצא מהוירוס הזה...
מקווה שמשם זה יגיע גם לחיזבאללה