• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
דעות

עובדה מדאיגה: עד כה לא פותח חיסון לנגיפי קורונה אחרים, לסארס ולאבולה

במאמץ להביא במהרה חיסון למחלת הקורונה, מקציב הקונגרס האמריקאי בימים אלה 2.5 מיליארד דולר, וקואליציה של גופים עולמיים שפועלים בנושא מקציבה סכומים דומים - גודל הסכומים מעיד על גודל הבעיה

התרופה כלורקווין שיפרה את מצבם של 100 חולים בסין. צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

COVID19 ("וירוס הקורונה") הוא וירוס חדש שתקף לראשונה בני אדם במחצית הראשונה של חודש דצמבר 2019 במחוז חוביי בסין. הקוד הגנטי של הנגיף (single strand RNA), שמכיל כ-30,000 "אותיות", זוהה על ידי מדענים בסין ונרשם בכל מאגרי המידע הרלבנטיים בעולם.

מקור ההדבקה הראשוני היה מחיות, ככל הנראה עטלפים, ואולם לאחר ההדבקה הראשונית במחוז חוביי בסין, הוירוס הוכח כמידבק מאוד במגע בין בני אדם. יכולת ההדבקה של וירוס הקורונה גדולה בהרבה מאשר בקורונה ידועה אחרת (SARS) והיא דומה ככל הנראה ליכולת ההדבקה של וירוס השפעת. וירוס החצבת, למשל, מדביק יותר מאשר וירוס הקורונה.

המחלה מתחילה בחום ואחריו שיעול יבש שמוביל לאחר כשבוע לקוצר נשימה. רק לעתים נדירות הזיהום גורם לסימני נזלת ולעיטוש. במקרים חמורים, הזיהום גורם לדלקת ריאות, אי ספיקה נשימתית, אי ספיקת כליה ואף מוות. רוב מקרי המוות מופיעים אצל בני אדם עם מחלות רקע.

אבחון הנגיף נעשה בשיטת הניגוב מדרכי הנשימה ולאחר מכן RT-PCR - שיטה מתקדמת שמאפשרת לשכפל ולהגדיל מאוד את כמות החומר הגנטי באמצעות האנזים Polymerase. לאחר שמתקבלת בבדיקה כמות מספקת של חומר גנטי חשוד, מתבצעת השוואה לקוד הגנטי הידוע מראש של נגיף  הקורונה החדש, שנמצא כאמור בכל מאגרי המידע.

נדרשת מעבדה משוכללת שכמותה אפילו בארה"ב נמצאת רק אחת - במעבדות ה-CDC באטלנטה. בימים אלה מכשירים מעבדות נוספות בארה"ב, והתהליך נתקל בקשיים טכניים. בישראל, המכשור נמצא במעבדה המרכזית לנגיפים של משרד הבריאות בבית החולים שיבא בתל השומר.

בחלק גדול מהמקרים שבהם המעבדה מעידה על הימצאות הנגיף בדרכי הנשימה, המערכת החיסונית מצליחה לחסום כליל את הנגיף ואין בכלל סימני מחלה, או שסימני המחלה קלים ביותר.

מקרים רבים יותר של נדבקים בוירוס אינם נבדקים כלל במעבדה, בגלל היעדר סימני מחלה. במצב של מגיפה, כמו למשל במגיפה של שפעת החזירים ב-2009, ארגון הבריאות העולמי מעריך שכ-10%-20% מהאוכלוסיה יהיו נגועים ומספר המתים בעולם יהיה כרבע עד חצי מיליון חולים, בעיקר בארצות שבהן אין מערכות בריאות מסודרות. ארגון הבריאות העולמי, נכון לכתיבת שורות אלו, לא הגדיר את מחלת הקורונה כפנדמיה.

שיעור מקרי המוות מהמחלה תלוי באוכלוסיית החולים. התפרצות בתוך מוסד גריאטרי, למשל, צפויה להביא לשיעורי תמותה גבוהים יותר מאשר באוכלוסיה של חיילים.

בגלל הזמן הקצר ולאור העובדה שמדובר בוירוס שאינו שייך לקבוצת הוירוסים של השפעת, אין אפשרות להעריך יעילות תרופות נגד שפעת (Tamiflu) או תרופות אנטי ויראליות אחרות. הטיפול האפשרי הוא תומך בלבד, כאשר קיום של ברז חמצן ליד כל חולה ובדיקות סטורציה הן האמצעי ההכרחי לטיפול תומך ראשוני יעיל.

עכשיו, כשהברז התקציבי פתוח, זה הזמן להכין בכל מוסד רפואי סגל רפואי נוסף, שטחים נוספים וציוד נוסף שיוכל לטפל בחולים שיגיעו לאשפוז אם וכאשר המחלה תיהפך למגיפה. בשנת 2009 אושפזו בישראל אלפי חולים עם שפעת חזירים וכ-100 מתוכם מתו, רובם עם מחלות רקע.

האתגר הרפואי החשוב ביותר ברגע זה הוא פיתוח של חיסון יעיל למחלה. במקרה של מגיפת שפעת החזירים, חיסון יעיל היה מוכן בתוך חודשים אחדים, והחיסון משמש אותנו עד עצם היום הזה. החיסון משמש לא רק להקטנת התחלואה אלא גם להגנה על הסגל הרפואי. סגל רפואי שמפחד מהחולה נותן, מטבע הדברים, טיפול נחות.

מדאיגה מאוד העובדה שפיתוח חיסון נגד נגיפי קורונה אחרים, כמו סארס וכמו אבולה, לא הצליח. הקונגרס האמריקאי מקציב בימים אלה 2.5 מיליארד דולר, וקואליציה של גופים עולמיים שפועלים בנושא (CEPI, שמרכזה באוסלו) מקציבה סכומים דומים, והכל במאמץ להביא במהרה חיסון למחלת הקורונה. גודל הסכומים מעיד על גודל הבעיה.

נושאים קשורים:  דעות,  פרופ' יורם לס,  נגיף הקורונה,  חדשות,  חיסונים,  מגיפת האבולה,  סארס,  שפעת,  מגיפה
תגובות
 
27.02.2020, 11:30

עצם זה שרוב הנדבקים מבריאים מעיד על כך שגוף מצליח לפתח נוגדנים יעילים נגד הנגיף ולכן גם לא צריכה להיות בעיה לפתח חיסון בשיטות הרגילות.

17.03.2020, 08:40

לא נכון, התגובה החיסונית לאילוח בכמות גדולה, לא ניתנת לשכפול באמצעות מנת חיסון אחת של אנטיגנים ויראליים, הרגישות של מערכת החיסון היא למעשה הגורם המגביל ביצירת חיסון של אנטיגנים ויראליים, אבל יש שיטות נוספות, כגון שימוש בMRNA, אך שיעתוק מותנה בחדירה לתאי המאכסן וזה גם גורם מגביל, המצב לא נראה טוב ואני בספק שבטכנולוגיה הקיימת ניתן יהיה לפתח חיסון יעיל.

תיקון קטלכתבה של יורם ידידי: נגיף אבוה הוא שייך למשפחת פילו ולא קורונה, ורק השבוע התפרסמה ידיעה שתרכיב נגדו אכן פותח ויופץ לאנשים בסיכון:
ACIP: Offer Ebola Vax to Healthcare Workers With Exposure Risk
— Unanimous vote by CDC committee included debate about Ebola vaccine in pregnant women

אנונימי/ת
28.02.2020, 19:00

הכל עינין של כלכלה !וכדאיות כלכלית !
לדוגמא אבולה לא היתה באירופה ולא באמריקה העשירה !
גם לא ברור אם כדאי לפתח חיסון בשביל "מגיפת" קורונה?.....
מתים יותר בכל שנה יותר מנגיף השפעת הרגילה !(עם חיסון)

אנונימי/ת
01.03.2020, 22:42

אכן כן ועצוב שרופא בכיר במערך הבריאות במדינת ישראל טועה במידע מקצועי שכזה.