• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

הישראלים מוציאים 14.4 מיליארד שקל בשנה על ביטוחי בריאות פרטיים

הביטוחים המשלימים והפרטיים הפכו לעסק פיננסי אדיר מימדים | מדו"ח חדש של מרכז אדווה עולה: ליותר ממחצית ממשקי הבית בישראל ביטוח רפואי פרטי | פער בין ערבים ליהודים המבוטחים בביטוח משלים

ביטוח רפואי פרטי. אילוסטרציה

מרכז אדוה, המרכז את תמונת המצב החברתית בישראל, פרסם היום (ה') את הדו"ח שלו לשנת 2020. בפרק הבריאות הובאו בין השאר הנתונים הבאים הממחישים פערים מעמדיים שונים הקיימים בישראל, בעיקר בכל הנוגע למרחק ממרכזי רפואיים, בתמותת תינוקות וביטוחי בריאות.

ב-2017 על פי נתוני ה-OECD האחרונים עמד שיעור תמותת התינוקות בישראל על 3.1 ל-1,000 לידות חי - שיפור מתמשך בנושא זה לאורך עשרות שנים בקרב יהודים ובקרב ערבים. בעשור האחרון ירד שיעור תמותת התינוקות בקרב הערבים מ-6.6 ל-4.8 לכל 1,000 לידות חי, ובקרב יהודים מ-2.9 ל-2.5.

אולם, בבחינה של שיעור תמותת תינוקות לפי מחוז (ממוצע לשנים 2018-2016) מצאו מחברי הדו"ח כי השיעור הגבוה ביותר הוא במחוז הדרום: בקרב הערבים בדרום הוא 9.4. שיעורים גבוהים במיוחד נרשמו ביישובי הבדואיים אל קסום (17.5), כסיפה (13.1), תל שבע (11.7), רהט וחורה (9.9 כל אחד).  השיעור הנמוך ביותר נרשם בקרב יהודים במחוזות המרכז ותל אביב: 1.8 ו-1.9, בהתאמה.

באשר לתוחלת החיים בלידה: ב-2017, תוחלת החיים של גברים בישראל עמד על 80.6 שנה והציבה את המדינה במקום גבוה בארצות ה-OECD. תוחלת החיים של נשים גבוהה יותר - 84.6. גם כאן מדובר בשיפור מתמיד, כמו גם בארצות המערב.

נתונים ל-2018 מעלים: תוחלת החיים של גברים יהודים היא 81.7 שנה וגבוהה מזו של גברים ערבים (78.0). תוחלת החיים של נשים יהודיות - 85.1 וגבוהה משל נשים ערביות - 82.3.

מדד שנות חיים בריאות לשנת 2018, המביא בחשבון את מספר השנים הממוצע שאדם צפוי לחיות ללא בעיה בריאותית המפריעה בתפקודו, עומד בישראל על 66.2 שנה עבור נשים ו-65.9 שנה עבור גברים. אלא שבנושא זה לא פורסמו על ידי למ"ס נתונים על ההבדלים בתוחלת חיים בריאה בין יהודים לערבים.

ל-83.6% ממשקי הבית בישראל ביטוחי בריאות משלימים 

חוק ביטוח בריאות ממלכתי מ-1994 הציג את סל שירותי הבריאות בתמורה לתשלום מס בריאות עבור תושבי ישראל. החוק לא קבע מנגנון לעדכון מלא של עלות הסל, הדגישו מחברי הדו"ח. במהלך השנים נוצר פער בין המימון - דמי בריאות שהתושבים משלמים והשתתפות תקציב המדינה - לבין העלות הרצויה של סל הבריאות. אל הפער הזה חדרו, בעידוד המדינה, קופות החולים, שהחלו לשווק ביטוחים משלימים וחברות הביטוח שהחלו למכור ביטוחים פרטיים.

כאן באים לידי ביטוי הפערים הכלכליים בין משקי הבית: בשני העשורים שבין 2018-1997 חלה עלייה בשיעור משקי הבית הרוכשים ביטוח בריאות משלים של קופות החולים, מ-31.5% ל-83.6%. באותן שנים, ההוצאה של משקי הבית על ביטוח פרטי גדלה מ-17.7% ל-47.1%.

"אולם", מציינים מחברי הדו"ח, "בשנת 2018, שיעור משקי הבית היהודיים שברשותם ביטוח בריאות משלים היה כפול מזה של משקי הבית ערביים, 91.5% ו-43.1%, בהתאמה. באותה שנה נרשם גם פער גבוה, פי 3.6, בקרב משקי הבית היהודיים והערביים הרוכשים ביטוח פרטי ואחר: 53.5% לעומת 14.9%, בהתאמה.

"שיעור משקי הבית היהודיים שברשותם ביטוח פרטי (53.5% בשנת 2018), שהוא גם יקר יותר מזה של קופות החולים, היה גבוה מזה של משקי הבית הערביים שברשותם ביטוח משלים של קופות החולים (43.1% ב-2018). ביטוח פרטי כולל גם ביטוח שיניים, שח"ל, נטלי (כולל לחצן מצוקה) ומ-2011 גם ביטוח סיעודי.

ריבוי הביטוחים הפרטיים גורם לעיוות מערכת הבריאות

בנתוני ההוצאה החודשית של משקי הבית על ביטוחי בריאות משלימים ופרטיים נראו הפערים הבאים: ב-2018, משק בית מהעשירון העליון הוציא בממוצע 729 שקל בחודש על ביטוחים נוספים: 319 שקל על ביטוחים משלימים של קופות החולים ו-410 שקל על ביטוחים פרטיים כולל ביטוח סיעודי. בעשירונים 1 עד 8, ההוצאה על ביטוחים משלימים של קופות החולים גבוהה מן ההוצאה על ביטוחים פרטיים. בעשירונים הנמוכים, הסכומים המוקצים לרכישת ביטוחים פרטיים נמוכים ביותר.

"הביטוחים המשלימים והפרטיים הפכו לעסק פיננסי אדיר מימדים", נכתב בדו"ח. "בשנת 2000, ההוצאה של משקי בית על ביטוחים משלימים ופרטיים ועל השתתפות עבור תרופות וטיפולים עמדה על 4.6 מיליארד שקל (במחירי 2018); ב-2018 היא גדלה עד כדי 14.4 מיליארד שקל (!).

"ניתן לטעון שזהו מס נוסף על דמי הבריאות שגובה המוסד לביטוח לאומי. לשם השוואה: ב-2018 גבה המוסד דמי בריאות בסך של כ-24 מיליארד שקל. אולם, בניגוד לדמי הבריאות, הביטוחים הנוספים גורמים למספר פגיעות ועיוותים. הנה דוגמאות:

"הם פוגעים במידת הציבוריות והאוניברסליות של מערכת הבריאות. בעלי ביטוחים אלה מקבלים קדימות בניתוח ובטיפולים על חשבון ישראלים שאין להם ביטוחים נוספים; הם גורמים לכך שרופאים בכירים נוטשים את בתי החולים בשעות אחר הצהריים כדי לבצע ניתוחים פרטיים המכוסים על ידי הביטוחים הנוספים. מצב זה גורם להיווצרות התורים לניתוח ותורים להתייעצות עם רופאים מומחים במערכת הציבורית.

"אין בנמצא סקר על נגישות לשירותי בריאות של אזרחים לפי חלוקה לעשירונים. סביר להניח כי פערי הנגישות הם גבוהים ביותר", הדגישו מחברי הדו"ח.

לדו"ח המלא – ליחצו כאן.

נושאים קשורים:  מרכז אדוה,  תוחלת חיים בישראל,  ביטוח בריאות,  חדשות,  תמות תינוקות
תגובות
20.02.2020, 09:00

הציבור מצביע ברגליים! אין אמון במערכת הציבורית ולכן קונים יותר ביטוחים פרטיים. הדרך היחידה לשנות את המצב היא ע"י השקעה כספית במערכת הציבורית ולהפוך אותה לאטרקטיבית מספיק כדי ליתר את המערכת הפרטית. הגבלות על הסקטור הפרטי לא יפתרו את בעיית הסקטור הציבורי. הציבור תמיד ימצא את האופציה לדאוג לבריאותו לא משנה כמה יגבילו את הסקטור הפרטי. הרפורמה שתחילתה בשינויי חקיקה החל משנת 2016 נכשלה ולא השיגה את מטרותיה. ההפך הוא הנכון הציבור הוא המפסיד העיקרי גם משלמים ביוקר וגם נשללו זכויות שהיו בעבר, בנהן כמו הזכות לבחור איזה רופא שאני רוצה! ודאי וודאי כשמדובר בכסף פרטי שקונה פוליסה פרטית. הרפורמה נכשלה! עובדים על הציבור בעיניים והציבור והרופאים ישנים בעיניים פקוחות!