• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

דו"ח הלמ"ס: ישראל היא מהמדינות המצטיינות בעולם ברפואה מונעת

עם זאת, נתונים חדשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מגלים: יותר מ-60% ממקרי המוות עד גיל 75 בישראל ניתנים למניעה ולטיפול

מבין סיבות המוות שניתן היה למנוע באמצעות טיפול, יותר מ-20% הן של מחלות לב וכלי דם. צילום אילוסטרציה

60.9% מהפטירות המוקדמות בישראל (מתחת לגיל 75) נחשבים למקרי מוות שאפשר היה למנוע – 32.7% באמצעות פעילויות יעילות של בריאות הציבור והתערבויות של מניעה ראשונית בטרם הופעת המחלה או הפציעה ו-27.8% באמצעות טיפול רפואי יעיל ובזמן אמת, לאחר היארעות. כך לפי דו"ח מדדי איכות החיים החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שפורסם אתמול (ד').

כמה מהנתונים מתייחסים ל-2017 והם חלים על תמותה לפני גיל 75 הניתנת למניעה. ב-2017, נמסר בדו"ח הלמ"ס, נפטרו בישראל 15,463 תושבים מתחת לגיל 75.

בהשוואה למדינות אחרות, שיעור התמותה הנמנעת בישראל נמוך יחסית לעומת מרבית מדינות האיחוד האירופאי (ממוצע של כ-68%). אולם, בישראל מתרחשים 72 ל-100 אלף מקרי מוות הניתנים למניעה באמצעות רפואה מונעת, לעומת 133 בממוצע במדינות ה-OECD.

הסיבה השכיחה ביותר למוות היא סרטן - 34.7%. אחריה מחלות לב וכלי דם - 18.7% (בהן 9.2% מחלת לב איסכמית ו-5.7% מחלות כלי דם במוח), 9.2% מחלות מערכת הנשימה, 7.6% סוכרת, 5.0% אלח דם (ספסיס) ו-12.0% סיבות חיצוניות (כולל תאונות, התאבדות ורצח).

מבין סיבות המוות שניתן למנוע באמצעות פעולות מניעה: 35.7% הן סרטן (בעיקר סרטן ריאה – 58.8% ואחריו סרטן הקיבה – 13.2%), 22.2% הן סיבות חיצוניות ו-17.1% הן מחלות של מערכת הלב וכלי הדם.

מבין סיבות המוות שניתן היה למנוע באמצעות טיפול: 33.5% הן סרטן (מתוכן 44.2% – סרטן השד ו-36.1% סרטן המעי הגס), 20.7% הן מחלות של מערכת הלב וכלי הדם ו-11.5% הן מחלות זיהומיות – כמעט כולן אלח דם (ספסיס).

כמה מחלות הניתנות למניעה שלא ניתן לקבוע לגביהן מהו הרכיב הדומיננטי, כגון סוכרת ומחלת לב איסכמית, חולקו באופן שווה בין שתי הרשימות כדי למנוע ספירה כפולה, מדגיש דו"ח למ"ס.

עוד עולה מהדו"ח כי תמותת תינוקות (ביחס ל-1,000 לידות חי) ירדה בישראל מ-5.4 בשנת 2002 ל-3 ב-2018. תוחלת החיים עלתה מ-77.5 ל-80.9 שנים בקרב גברים ומ-81.9 ל-84.8 בקרב נשים. שנות חיים בריאות בקרב גברים עומדת על 65.9 שנים ובקרב נשים 66.2. אמון הציבור במערכת הבריאות עומד על 76.4%.

בתגובה לנתוני הלמ"ס, מסר פרופ' ניב דוידוביץ, ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון ל"דה מרקר": "בדומה למדד תוחלת החיים המדד בהשוואות בינלאומיות הוא טוב, אך עדיין ניתן לראות שיותר מ-60% ממקרי המוות עד גיל 75 ניתנים למניעה וטיפול, ולמעלה ממחציתם בהשקעה רבה יותר במניעה. איגוד רופאי בריאות הציבור בהר"י קורא אפוא לשינוי בסדרי העדיפות כך שהבריאות תקבל את המעמד הראוי לקביעת תקציבים וכוח אדם כדי למנוע מקרי תמותה מיותרים".

פרופ' חגי לוין, יו"ר האיגוד הוסיף: "בבסיסה, מערכת הבריאות בישראל מצוינת. יש לנו ביטוח בריאות אוניברסלי, קופות חולים שעוסקות גם ברפואה מונעת, יש שירותי בריאות הציבור שכוללים את טיפות החלב שזכו לאות מיוחד מארגון הבריאות העולמי. המדינה נבנתה כמדינה עם סולידריות ודאגה לכולם. אולם, אסור לקפוא על השמרים כי ברגע שהמערכת הזאת תיהרס, יידרשו שנים רבות כדי לבנותה מחדש. לצערנו, השחיקה של הצוותים הרפואיים והייבוש המתמשך של שירותי הבריאות ואובדן הסולידריות עלולים לשבור את המערכת המפוארת".

נושאים קשורים:  דו"ח הלמ"ס,  תמותה בישראל,  רפואה מונעת,  חדשות
תגובות