• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
דעות

פחות מ-50 מכשירי MRI בישראל - הבדיקה לאבחון מדיניות אנטי בריאותית

כדי לשלוט בעלויות הכספיות, המדינה מגבילה את מספר מכשירי ה-MRI ונוקטת במדיניות אנכרוניסטית, שמעדיפה את השיקול הכלכלי הצר על פני טובת הציבור ובריאותו

מכשיר MRI. כ-43% מכלל הקבילות בתחום הבדיקות נוגעות לתחום הדימות (צילום: אילוסטרציה)

נכון להיום ולמרות צרכים גוברים והולכים, בישראל פועלים כיום 49 מכשירי MRI בלבד. זהו מספר נמוך יחסית של מכשירים, שמשמעותו תורים ארוכים, איחור באבחון שעולה בחיי אדם, ביצוע בדיקות מסביב לשעון (כך, זימון לטיפול בשעה 4:00 לפנות בוקר אינו יוצא דופן), פגיעה באיכות הטיפול ועוד. עם זאת, התורים הארוכים, אובדן חיי אדם והסבל הרב של החולים אינם בבחינת גזירת גורל. בפועל, המחסור במכשירי MRI בישראל מבטא מדיניות מודעת וברורה, לכאורה בשם שמירה על יעילות כלכלית.

די במבט מהיר בנתוני OECD כדי להמחיש את המחסור הקיים בישראל. כך למשל, נכון ל-2016 פעלו בישראל 4.9 מכשירי MRI לכל מיליון תושבים, בעוד ממוצע מדינות OECD היה 15.8 מכשירים למיליון תושבים. אמנם בשלוש השנים האחרונות המצב השתפר במקצת בעקבות יישום תכנית משרד הבריאות להגדלת מספר המכשירים, אך גם לאחר תוספת המכשירים ישראל עדיין נותרת הרחק מאחור.

משנות ה-90 מפעילה ישראל מדיניות שלפיה לבתי החולים קיימת חובה לקבל רשיון להחזיק ולהפעיל מכשירי MRI בשטחם. באמצעות השליטה על מספר הרשיונות, וכפועל יוצא מספר המכשירים הפועלים, שולטת המדינה על ההוצאה הלאומית לבריאות, גם כשהתוצאה היא פגיעה קשה בציבור ובבריאותו.

החשש האמיתי של אוצר המדינה הוא שגידול במספר מכשירי ה-MRI יגרום לעלייה בשימושים, וכפועל יוצא לעלייה בהוצאה הציבורית לבריאות (בשל מימון עלויות הבדיקה כחלק מסל השירותים הציבורי).

כדי לשלוט בגובה ההוצאה הכספית, החליטה המדינה להגביל את מספר המכשירים הפועלים בישראל. זוהי מדיניות אנכרוניסטית, שפועלת בניגוד גמור לצרכים המתפתחים בתחום הבריאות ומעדיפה את השיקול הכלכלי הצר, על פני טובת הציבור ובריאותו. העדפה זו משקפת ראייה קצרת טווח של צמצום ושליטה על ההוצאה השוטפת, תוך התעלמות מתועלת ארוכת טווח (איתור מוקדם של מחלה עשוי לחסוך הוצאות עתידיות) ואדישות לסבל הרב של ציבור החולים. הלכה למעשה, שיטת הרשיונות למכשירי MRI מייצגת מדיניות אנטי-בריאות, שבמקרים מסוימים אף עשויה לעלות בכדי קיצור חיי הממתינים.

כעת, ודווקא על רקע הנתונים שמפרסם ה-OECD הגיע הזמן לזנוח את המדיניות הפוגענית הנוהגת כיום. בהתאם, ראוי להתיר לכל קופות החולים לרכוש ולהפעיל מכשירי MRI בקהילה, בהתאם לצורכי הציבור. קופות החולים, מעצם היותן הגורם המממן את עלות הבדיקה, יידעו לווסת בין מספר המכשירים שיופעלו בבעלותן והצרכים המתפתחים של המבוטחים. שהרי אין חושד בקופות החולים שהן ירכשו מכשירי MRI שלא לצורך ובכך יגדילו את ההוצאות שלהן עצמן.

מכאן, דווקא מהלך של ביטול הצורך ברשיונות והפעלת מכשירי MRI בקופות החולים הוא שעשוי להגביר את היעילות הכלכלית. בין היתר, באמצעות צמצום הצורך לקנות שירותים מספקים חיצוניים (בתי חולים) וביצוע בדיקות MRI בעלות מופחתת בתוך קופות החולים.

במקביל, ובמקום לחלק רשיונות הפעלה, ראוי שמשרד הבריאות יתמקד במדיניות של פיקוח ובקרה על איכות השירות לאלה שעוברים בדיקות הדמיה. מדיניות שבכוחה לקצר משמעותית את אורך התורים לבדיקת MRI לשפר את האיכות, השירות והבריאות של ציבור ולא פחות חשוב מכך — לחזק את אמון הציבור ברפואה הציבורית ולצמצם את התלות בביצוע בדיקות הדמיה באמצעות ביטוחים פרטיים.

(המאמר התפרסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  דעות,  MRI,  חדשות,  עו"ד עדי ניב-יגודה
תגובות
 
אנונימי/ת
26.11.2019, 23:38

לשם שינוי יגודה כותב דברי טעם. עם זאת, הניתוח שלך מתעלם מנקודה חשובה והיא שמשרד הבריאות, בשבתו כמשרד הלוביסטים של בתי החולים, עשה שימוש לרעה בסמכותו למתן רישיונות MRI וגם לקביעת תעריפי בדיקות MRI כדי להפוך את מכשירי ה-MRI לפרה החולבת, ה-cash cow, של בתי החולים, במסגרת המאמץ הכללי שלו לכפות על קופות החולים להזרים כמה שיותר כספים לבורות השומן המושחתים שקרויים בתי החולים בישראל.

מבלי להצביע על העובדה הזו, קשה להבין מנין נובע משבר ה-MRI במדינה. מול המדיניות התקציבית המופקרת של משרד הבריאות שדואג רק להזרים כמה שיותר כסף לבתי החולים (שראשיהם מנהלים את משרד הבריאות בשיטת הדלת המסתובבת) נאלצו אנשי משרד האוצר להתייצב ולעשות שימוש בסמכות שנותרה להם לחסום הוספת מכשירי MRI נוספים, כל עוד משרד הבריאות מנצל אותם לרעה.

אכן ביטול הרישוי על מכשירי MRI ימנע ממשרד הבריאות להמשיך לעשות שימוש לרעה בכוחו כדי לאשר רשיונות חדשים כמעט בבלעדיות רק לבתי חולים (כמה דם נאלצה מאוחדת לירוק עד שקיבלה אישור להציב מכשיר אחד בירושלים, למשל), למרות ש-90% מבדיקות ה-MRI הן אמבולטריות.

אחרי שהבנו את מקור הבעיה, כמובן שאנחנו גם מבינים שכל עוד בכירי בתי החולים ימשיכו לשלוט במשרד הבריאות אז היא לעולם לא תיפתר. אמנם נראה היה בתחילה שהמינוי של ברסי למנכ"ל המשרד עשוי להעיד על רוח חדשה, אך כיום כבר אפשר לקבוע שהוא הגיע למסקנה ש-"If you can't beat them, join them", וממש לא אופתע אם לאחר סיום תפקידו הוא יעבור לאיזה ג'וב מפנק כסמנכ"ל אחד מבתי החולים הגדולים.