• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

דו"ח ה-OECD ל-2019: תוצאי בריאות מצוינים בישראל מול מחסור במשאבים

הדו"ח החדש מציג תמונה מורכבת של מערכת הבריאות הישראלית: "רמת התשתיות הנמוכה יחד עם רמת הנצילות הגבוהה במיוחד עלולות לייצר מחסור משאבים אקוטי בעשור הקרוב"

בישראל ההוצאה לבריאות על כל נפש היא 2,780 דולר בממוצע בשנה, במדינות ה-OECD, ההוצאה לנפש היא כ-4,000 דולר בממוצע

ה-OECD מפרסם הבוקר (ה') סקירה של תוצאי הבריאות במדינות הארגון תוך השוואה ביניהן וכן בוחן את המגמות העתידיות בכל מדינה. הסקירה מתפרסמת אחת לשנתיים.

הדו"ח מציג תמונה מורכבת של מערכת הבריאות הישראלית: תוצאי הבריאות בישראל גבוהים מאוד במגוון מדדים, ביניהם: תוחלת החיים העומדת על 82.6 שנים בעוד שתוחלת החיים הממוצעת ב-OECD היא 80.7 שנים בלבד. בנוסף, במדינות הארגון בממוצע 9.1% מהחולים שאושפזו עקב התקף לב מתים בתוך 30 יום לעומת 7.5% מהחולים בישראל.

בהודעה שפרסם משרד הבריאות על ממצאי הסקירה נאמר: "נתונים חיוביים אלה, ציינו עורכי הדו"ח, מושגים באמצעים כספיים פחותים משמעותית ביחס לשאר מדינות ה-OECD, מה שמראה על יעילות גבוהה במיוחד של מערכת הבריאות. ההוצאה הלאומית כאחוז מהתמ"ג נמוכה ביחס למדינות ה-OECD: בעוד שההוצאה הלאומית הממוצעת לבריאות ב-OECD עומדת על 8.8% מהתמ"ג, ההוצאה הלאומית בישראל עומדת על 7.5% מהתמ"ג. שיעור ההוצאה הציבורית בישראל עומד על 63.6% מההוצאה הלאומית לבריאות, לעומת 73.6% בשאר מדינות הארגון.

"המשמעות היא", ציינו במשרד הבריאות, "שבעוד שבישראל ההוצאה לבריאות על כל נפש היא 2,780 דולר בממוצע בשנה, במדינות ה-OECD, ההוצאה לנפש היא כ-4,000 דולר בממוצע בשנה. בדומה, גם שיעור הרופאים והאחיות בישראל, על אף השיפור המשמעותי שחל בשיעור האחיות בשנים האחרונות.

"בנוסף לבחינת נתוני הבריאות בעשור החולף, הדו"ח מציג גם את המגמות העתידיות בישראל (כמו בשאר המדינות שבהן עוסקת הסריקה). כאן, התמונה מציגה את האתגרים הגדולים של המערכת בשנים הקרובות".

בהודעה שפרסם משרד הבריאות על ממצאי הסקירה נאמר עוד: "רמת התשתיות הנמוכה, יחד עם רמת הנצילות הגבוהה במיוחד ביחס למדינות ה-OECD, עלולה לייצר מחסור משאבים אקוטי במערכת הבריאות בעשור הקרוב, ובעיקר במקרה של גידול פתאומי בתחלואה, בתקופת החורף או במקרה של חירום, ככל שלא תהיה היערכות לאומית להזדקנות האוכלוסיה.

"נתוני ה-OECD חוזים כי בעוד עשור, ההוצאה הלאומית הממוצעת לבריאות במדינות ה-OECD תעמוד על 10.2% מהתמ"ג. במטרה לשמר את מקומה הנוכחי בקרב מדינות הארגון, בעוד עשור, על ההוצאה הלאומית בישראל לעלות ל-8.8% מהתוצר. כלומר, נדרשת תוספת תקציב משמעותית למערכת הבריאות על מנת לשמר את מצוינותה ויעילותה".

אחד הנתונים המדאיגים שעולים מן הדו"ח נוגע לשיעור הרופאים בגיל 55 ומעלה מבין כלל הרופאים במדינה. ישראל נמצאת במקום השני אחרי איטליה, עם 50% מהרופאים שעברו את גיל 55, מה שמלמד על מחסור קיים שצפוי להתרחב, שכן חלקם נמצאים בפנסיה או קרובים ליציאה לפנסיה. מדובר בפער אדיר בהשוואה למצב בשנת 2000, אז רק 27% מהרופאים בישראל היו מעל גיל 55 וכיום לא קיימת עתודה צעירה מספקת.

אינדיקטורים נוספים בדו"ח משקפים את התנהגויות הבריאות בישראל. אחוז צריכת האלכוהול הוא מהנמוכים ביותר בקרב מדינות הארגון. שיעור המעשנים ירד והוא נמצא כיום באחוז נמוך מהממוצע במדינות הארגון. שיעור ההשמנה בישראל בקרב בוגרים נמוך מהממוצע, אולם שיעור הילדים בהשמנת יתר גבוה באופן יחסי.

סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, מסר בתגובת לנתוני ה-OECD: "אני מברך על ממצאי הדו"ח המצביעים שוב על מצוינות המערכת כמו גם על האתגרים הצפויים לה בשנים הקרובות. אני סמוך ובטוח כי בכוחנו לתת מענה לאתגרים אלה באמצעות יישום התכנית הלאומית שגיבשנו במשרד. אני מחויב לפעול ליישומה עם כינון הממשלה החדשה".

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף: "הדו"ח מוכיח שוב את המצוינות והיעילות של מערכת הבריאות הישראלית ועל כך שמעבר לצורך בהיערכות לאומית לאתגרי העשור הקרוב, ניתן באמצעות תוספת משאבים של מיליארדי שקלים בודדים, לחזק את המערכת ולשפר משמעותית את השירות לאזרחים. משרד הבריאות גיבש תכנית אסטרטגית להיערכות המערכת בכל המדדים ואנו מצפים ליישומה עם כינון הממשלה החדשה".

פורום החירום הלאומי "5 מיליארד לבריאות": "מדיניות ההרעבה של מערכת הבריאות תכחיד אותה בתוך שנים ספורות"

בתגובה לפרסום ממצאי הדו"ח, נמסר מפורום החירום הלאומי "5 מיליארד לבריאות": "נתוני ה-OECD והפערים העצומים בין מערכות הבריאות במערב לזו בישראל צריכה להטריד כל אזרח בישראל. נתונים אלה מעידים יותר מכל על כך שהמשך 'מדיניות ההרעבה' של מערכת הבריאות תכחיד בתוך שנים ספורות את מערכת הבריאות הציבורית בישראל.

"אסור להסכים עוד למדיניות ההרעבה של האוצר. קריסתה של מערכת הבריאות הציבורית כפי שאנו עדים לה בכל יום מחייבת תוספת מיידית של חמישה מיליארד שקל לבסיס תקציב הבריאות ליישום מתווה המנהל לתכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, הוספת מיטות בהתאם לגידול ולהזדקנות האוכלוסיה, לתקצוב רפואה מונעת, שיקום אשפוז סיעודי ובריאות הנפש, לעדכון קבוע של סל התרופות, לעדכון תקציב הקופות בהתאם לגידול באוכלוסיה, לחיזוק רפואת הקהילה, לתמיכה תקציבית בבתי החולים ותוספת מיידית של אלפי תקני סיעוד ורפואה".

נציגי הפורום קראו לציבור בישראל "לדרוש מהמדינה לעמוד בהתחייבויותיה, כמתחייב בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. זו הבריאות שלנו, של ילדנו ושל הורינו, של כל אחד מתושבי ישראל העלול, בעת הצורך לשלם בחייו".

לקריאה נוספת - ליחצו כאן

נושאים קשורים:  דו"ח ה-OECD,  מערכת הבריאות בישראל,  חדשות
תגובות
 
08.11.2019, 17:22

אפשר לבחור איך לפרש את הנתונים. אחוז תמותה נמוך אחרי אשפוז יכול להיות בגלל שמאשפזים אנשים שבמקומות אחרים יעשו בירור אמבולטורי בגלל זמינות משאבים. אשפוז של חולים לא קריטיים שמדלל את אלו שימותו.

אנונימי/ת
09.11.2019, 10:26

מערכת הבריאות בישראל דומה לסוס שניסו להרגילו לעבוד בלי לאכול וכאשר הוא כבר כמעט התרגל לא לאכול בכלל- הוא מת.