• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

הגירעון הענק של "מאוחדת": כשלים ניהוליים ותכנון תקציבי לקוי

דו"ח ועדת ביקורת מצביע על הסיבות להסתבכות קופת חולים מאוחדת בגירעון של 442 מיליון שקל: "כשל רב מערכתי שמרכזו בהנהלת הקופה דאז ובאגף הכספים שלה, שהתפשט לדירקטוריון"

קופות חולים מאוחדת בתל אביב. צילום: א.ק

מסקנות דו"ח ועדת הבדיקה החיצונית שהזמינה קופת חולים מאוחדת בעקבות המשבר התקציבי שאליו נקלעה לפני כחצי שנה, לאחר שנתגלה שב-2018 היה הגירעון בה 442 מיליון שקל במקום תחזית של 200 מיליון, מתפרסמים הבוקר (ב') ביומונים הכלכליים "כלכליסט" ו"דה מרקר".

הדו"ח מצביע על "כשל רב מערכתי שמרכזו בהנהלת הקופה דאז, ובאגף הכספים שלה שהתפשט לדירקטוריון, כאשר זה כשל בפיקוח".

כן ציינו מחברי הדו"ח את כשלונם של מנהלי המחוזות בקופה ביישום ארבע תכניות התייעלות והפנו אצבע מאשימה למשרד הבריאות ואגף התקציבים באוצר כגורמים למצב שאליו נקלעה הקופה שבה מבוטחים כ-1.2 מיליון ישראלים. הדו"ח מותח ביקורת על שיטת הסכמי הייצוב. הדו"ח מתייחס לתקופה שבה שימש זאב וורמברנד כמנכ"ל "מאוחדת" (במשך חמש שנים). הוא הוחלף לפני כחצי שנה ולתפקיד נכנסה סיגל רגב-רוזנברג.

סיגל רגב-רוזנברג, מנכ"לית קופת החולים מאוחדת. ""ההתייעלות תיתן אותותיה ב-2019". צילום: דנה קופל

מחברי הדו"ח הצביעו על זינוק משמעותי בהוצאות, לרבות על שכר, תרופות, תשלום לבתי החולים ורכישת רשת מרפאות נ.א.ר.א שהובילו את הקופה למשבר הכספי. באוגוסט 2018, צוין בדיווח, התעוררה מחלוקת בין מ''מ מנהל הכספים של הקופה, רועי בן משה, שחזה שהגירעון יזנק ל־370 מיליון שקל, לעומת הערכות וורמברנד, המנכ"ל דאז, שהגירעון לא יעלה על 270 מיליון שקל. ועדת הכספים של הקופה נחלקה לשני מחנות בעקבות זאת. יו"ר הדירקטוריון באותה תקופה היה אייל גבאי.

בביקורת על משרדי האוצר והבריאות מציין הדו"ח כי אלה לא תיעדו את המפגשים עם מנהל הקופה ולא הגיבו להצעת התקציב שהגישה למרות שיעד הגירעון היה גבוה מחבילת הסיוע שנקבע לה במסגרת הסכם הייצוב ולא חקרו את הנתונים שהוגשו. "משרד האוצר מחליט על היקף הסיוע על סמך נתונים ותחזיות שהוא בעצמו כמעט שלא בודק", נאמר בדו"ח שבו צוין כי הסכם הייצוב לשנים 2017־2019 נחתם בסוף 2018 - בשלב מאוחר מדי המקשה על תכנון תקציבי ועל היכולת לתכנן השקעות.

כן מותח הדו"ח ביקורת על אי דיוקים באומדני הוצאות שגרמו לסטייה משמעותית בתקציב. הדוגמאות הבולטות ביותר: רכישת רשת נ.א.ר.א, שינויים בתשלומים לבתי חולים בעקבות פתיחת "אסותא אשדוד" ועלות הרחבת השירותים שהקופה העניקה למבוטחיה במסגרת הביטוחים המשלימים (שב"ן).

"כלכליסט" מסר כי מאוחדת מתמודדת עתה עם גירעון של 530 מיליון שקל, אחרי שקיבלה את כספי הסכם הייצוב ולאחר שמשרד האוצר "ריתק" 200 מיליון שקל מסכום זה "בשל אי עמידה בתנאי ההסכם" שנחתם בנובמבר 2018. במסגרת ההסכם היתה אמורה מאוחדת לקבל 540 מיליון שקל עבור השנים 2019-2017 שאמורים היו להותיר אותה מאוזנת עד תחילת השנה הבאה". לפי נתוני משרד הבריאות, איבדה הקופה 53 אלף מטופלים ובשנת 2018 עזבו אותה 43.5 אלף מבוטחים שעברו לקופות אחרות.

הקופה מסרה בתגובתה: "ההתייעלות תיתן אותותיה ב-2019" וכן: "נאלצנו להתמודד מול משאבי עתק של קופות אחרות, ובכל זאת גייסה הקופה בשנה החולפת יותר מבכל השנים האחרונות 40 אלף איש ויחד עם הגידול הטבעי אנחנו בהחלט ממשיכים להיות קופה צומחת".

נושאים קשורים:  קופת חולים מאוחדת,  זאב וורמברנד,  הסכמי ייצוב,  גירעון תקציבי,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
05.11.2019, 06:54

לאחר שנים ארוכות של שלטון יחד מפוקפק של אחד עו"ד מועלם השתלטו על המאוחדת חבורה של עסקנים חרדים מבני ברק ומשתמשים בקופה לסיפוק צרכים שלהם ומקורביהם.מאחר וכספי חמורו של משיח זורמים כל רבעון מהביטוח הלאומי הם לא דאגו למינהל תקין. הכל בעזרת השם.