• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
דעות

כאן זה לא יקרה? הדוגמה של צ'רנוביל – תרבות ניהולית של פחד ונזקיה

גם במערכת הבריאות בישראל, קריאה לא נכונה של המציאות ואי הכרתה על בוריה, מה שנקרא "חיים בסרט", עלולות לסחוף את המערכת לכיוון שגוי שהניווט חזרה ממנו עלול להיות קשה מנשוא

"קריות המחקר הגרעיני בישראל הן מוקדים של מצוינות. זה השירות הציבורי הרחב ומערכת הבריאות שמדאיגים". צילום מסך מתוך הסדרה "צ'רנוביל" מבית HBO

במרכז סדרת הטלוויזיה המרתקת "צ׳רנוביל" מבית HBO עומד האסון בכור הגרעיני שהתרחש בשנת 1986. מעבר להיבטים המדעיים, שכמי שמלמד את הארוע בתכנית לניהול מצבי חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב יכול אני להעיד על מידת דיוקם, ייחודה של הסדרה בעיסוקה בתרבות השקר והטיוח שאפיינה את המשטר בברית המועצות לשעבר.

תרבות זו אפשרה מלכתחילה בנייה לא בטיחותית של מתקן רגיש והובילה בעת האירוע עצמו לסדרה של קבלת החלטות מוטעית שסופה אסון רב מימדים, פגיעה בנפש ונזק סביבתי עצום. במהלך ההתרחשות ולפניה התריעו אנשי המקצוע על הסכנות, אבל המנהלים שלהם השתיקו אותם. ברוסיה של היום, כך נראה מהעיתונות, לא השתנה הרבה.

לתרבות זו של אי אמירת אמת וחשש של אנשים בעמדות מפתח להביע דעה שונה מאימת הממונים היו שורשים עמוקים במקום ובתקופה. בעת שגרה, הנזק מקבלת החלטה שסיבתה התבטלות ופחד מפני דרג ממונה יכול להיות סמוי ולהשפיע בטווח הארוך, אך במערכות רגישות ובעתות חירום, שגיאות טבען להתגלות ונזקן אז עלול להיות עצום. אירועי אסון, על כן, הם הזדמנות מיוחדת ללמוד איך נכון להתנהל בשגרה. נטיית הלב במדינה דמוקרטית ומודרנית כישראל לחשוב שאנו שונים וכי כאן זה לא יקרה, אבל אם חפצים אנו למנוע את התפתחותה של תרבות השקר והפחד ונזקיה, כדאי לבחון האם קיימים לה סממנים במחוזותינו.

"נזקם של פחדנים בתפקידי מפתח ושל חשיבה קבוצתית בהנהלת ארגון יכול להיות עצום". צילום מסך מתוך הסדרה "צ'רנוביל"

בניהול הציבורי גוונים רבים של אפור, והמורכבות גדלה בדרגי ניהול ובמצבים שבהם ההחלטות הן מהסוג שאיש המקצוע אינו שלם איתן. או אז ניצב בעל התפקיד בדילמה בין הצורך ההישרדותי שבבסיסו הרצון לרצות את הבוס וחשש מפגיעה במעמדו, לבין המחויבות לאמת המקצועית.

כדי להציג עמדה מקצועית שונה יש צורך באומץ ובעמוד שדרה. למרבה הצער, ההשפעה על מיון ובחירת בכירים בשירות הציבורי כיום מתעדפת בחירתם של אומרי הן. הפניית המבט הצידה, השתיקה וההתיישרות הפכו לנורמה, אשר יביאו אולי לקידום המיוחל, אבל טובת העניין תיפגע. ראוי להזכיר שכשם שהמחויבות של מנהל במגזר העסקי היא להשאת ערך לבעלי המניות, מחויבותו של המנהל בשירות הציבורי היא בראש ובראשונה לחברה ולציבור.

קריות המחקר הגרעיני בישראל הן מוקדים של מצוינות. זה השירות הציבורי הרחב ומערכת הבריאות שממנה אני בא שמדאיגים. המציאות בבריאות, בחינוך, ברווחה ובתחבורה קשה, וכדי לשנותה דרושים מנהיגות ואומץ, החסרים היום.

היבט חשוב בתפקידו של מנהל הוא הצמחת האנשים שתחתיו, בדרך של חניכה ומנטורינג. לשם כך דרושה מצד המנהל אכפתיות, מודעות והשקעה של זמן ותשומת לב. כמה מאלה קיימים היום במערכת שבה המנהלים מרוכזים בהישרדותם ובקידומם האישי? כדי שתהיה נכונות מצד המנהל לשמוע דעה שונה משלו כבר דרושה ענווה, מידה שהמסננת הניהולית דוחה וההכשרות הניהוליות אינן מטפחות.

דרוש שינוי באופן הפיתוח של מנהלים בשירות הציבורי בכלל ובמערכת הבריאות בפרט: לשים את הדגש על פיתוח עצמאות מחשבתית ויכולות מנהיגותיות דרך למידה ממנהלים בעלי שיעור קומה, במקום על הכנת מצגות ואקסלים.

נזקם של פחדנים בתפקידי מפתח ושל חשיבה קבוצתית בהנהלת ארגון יכול להיות עצום. גם במערכת בריאות ובהחלטות הרואיות פחות, כאלו שמתקבלות על ידי כל מנהל בחיי היומיום, חוסר בקריאה נכונה של המציאות והכרתה על בוריה, מה שנקרא "חיים בסרט", עלולות לסחוף את המערכת לכיוון שגוי שההודאה בטעות והניווט חזרה ממנו עלולים להיות קשים מנשוא, אך כדאיים בסופו של דבר.

דמות מעוררת השתאות ב"צ'רנוביל" הוא הביורוקרט ואיש המפלגה הבכיר, שבתחילה החלטותיו מיישרות כצפוי קו עם המשטר שחפץ להסתיר מהציבור את המצב לאשורו, אבל כאשר הוא נוכח בגודל האסון והשקר, מתחוור לו שהצעד הנכון הוא לשנות כיוון ולתמוך באיש המקצוע כדי שיינקטו הצעדים המתאימים.

הלוואי שפוליטיקאים שיגבו את אנשי המקצוע יהיו אלה שייתנו את הטון במערכת הציבורית, ולא אנשי המקצוע שבהגיעם לתפקידים בכירים הופכים בעצמם לפוליטיקאים שמחויבותם הראשונה במעלה לחברה ולציבור נשכחה מהם.

נושאים קשורים:  צ'רנוביל,  HBO,  ניהול ציבורי,  דעות,  ד"ר יואב יחזקאלי,  מערכת הבריאות,  חדשות
תגובות
 
02.10.2019, 20:40

יישר כח! אכן דרוש אומץ בתפקידי המפתח כדי לקדם באמת את בריאות המטופלים וכדי לבחון, לשנות ולמנוע פרקטיקות מזיקות.

02.10.2019, 20:41

ההקבלה בין ההתנהלות באירוע צ'רנוביל לבין מערכת הבריאות הציבורית בארצנו בהחלט מעלה שאלות ותהיות לגבי היכולת של משרד הבריאות לנהוג באופן דומה. כמובן שאין אחד שירצה לחוות מקרה דומה של התנהלות מטעם גופי הבריאות בארצנו, אבל איש חכם אחד אמר "הכל יכול לקרות, לכן זה יקרה מתישהוא", לכן השאלה המתבקשת היא : איזה מנגנוני הגנה יש להקים על מנת למנוע זאת?

אנונימי/ת
08.10.2019, 13:29

להזכירכם.הממונה בפועל על מערכת הבריאות בארצינו הקטנה ואהובה הינו כבוד סגן השר הרב החכם יעקב ליצמן. מישהו מדמיין לו אותו מנהל משבר רפואי רציני?שיקום.
שר הבריאות הפורמלי בארצינו הינו כבוד ראש הממשלה המוכשר והחכם מר נתניהו.
מישהו שמע אותו מתבטא לאחרונה ובכלל בשנים האחרונות בנושאים בריאותיים? שיקום ג"כ.
חג שמח לכל בית ישראל.

02.10.2019, 21:32

במערכת היררכית בירוקראטית יש להבדיל בין היכולת להציג מידע לבין הרצון ל"גמד" ולהסתיר מידע. צ'רנוביל משמש דוגמה מעולה לשילוב בין חוסר הרצון להודות בטעויות - להסתיר ולגמד מידע בשלב חיוני- לבין תגובת היתר - היסטריית המונים הנמשכת עד היום.
בצ'רנוביל מתו באופן ישיר 56 אנשים ובאופן עקיף נפטרו 4000 אנשים- זה אמנם מספר משמעותי - אך רחוק מכל ההיסטריה שעדין שוררת מסביב לעניין כור-גרעיני.
בכדי להדגים את האבסורד בהתיחסות לצ'רנוביל - אני מציע לכולם לצפות בסדרה מרתקת בנשיונל ג'אוגרפיק המתארת את החיים היום באזור זה - איך הטבע פורח במקום ללא נוכחות אנושית - כיצד בעלי חיים הכוללים ציפורים (הרגישות מאוד לקרינה) - מתרבים ללא כל פגם פיזיולוגי באזור המוגדר עדיין היום - כבילתי ניתן למחיה.
בנוסף הייתי מציע לצפות בהרצאה של ד"ר מייקל קרייטון שחקר את הנטייה להיסטריה המונית https://www.youtube.com/watch?v=MDCCvOv3qZY&t=2659s
מערכות בירוקרטיות תמיד יהיו איטיות בתגובתן למצבי חירום מתפתחים - השאלה כיצד ניתן לספק מידע במצב של אי-ודאות ולשמור על יכולת עדכון תוך כדי צבירת מידע נוסף , זו שאלה הדורשת תרגול גם של האזרחים - כלומר היכולת של שמירת גמישות במצבי חירום מתפתחים שיאפשרו לאזרחים להבין שמדובר במידע חלקי- ראשוני וההנחיות עשויות להשתנות בהתאם להתפתחות - זו דרך דו כיוונית הדורשת פתיחות מצד מערכת הניהול ובצד השני - האזרחים הנדרשים לפעולה .

אנונימי/ת
04.10.2019, 17:40

אנו רואים וחווים זאת יום יום, שעה שעה ליד מטת החולה במחלקות ובמרפאות. כמה רופאים בכירים מסומנים על ידי מנהל מחלקה או הנהלת בית חולים/מחוז בקופת חולים כ"TROUBLE MAKERS" בשעה שהם נלחמים על עקרון, למען מטופל, למען המערכת או סתם מביעים עמדה מקצועית או ערכית שונה?

אנונימי/ת
04.10.2019, 20:07

מאמרים לא משנים מצב/מציאות !
רק בעלי תפקידים ובעלי סמכות לביצוע יכולים לשנות מציאות !
ראיתי גם ראיתי חכמים שלא עשו דבר כאשר היו בתפקידים ביצועים !ופתאום יודעים לעשות רעש!לכתב מאמרים ושולחים את האחרים לקו האש !