• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

דברו בשפת האם של המטופל ותמנעו אשפוזים חוזרים במחלקות הפנימיות

ממצאי מחקר ישראלי חדש מעידים: הסבר מותאם אישית ובשפת האם של מטופל בעת השחרור מקטין את הסיכון שלו לאשפוז חוזר

שיחה עם מטופל. אילוסטרציה

בעת השחרור של מטופלים מאשפוז, פעולות פשוטות כמו מתן הסברים על מה שעליו לעשות בביתו, בשפת האם שלו, יכולות להקטין בכמעט 50% את הסיכון שיגיע לאשפוז חוזר בתוך 30 יום. כך עלה במחקר חדש שנערך בשיתוף אוניברסיטת חיפה, מכון כללית למחקר והמרכז הרפואי רבין. דו"ח המחקר פורסם במהדורת מאי השנה של ה-BMJ Quality & Safety.

צוות המחקר כלל את ד"ר נוסייבה ריאן-גרה מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה בהנחיית פרופ' אפרת שדמי, פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר וד"ר בועז תדמור, סגן מנהל המרכז הרפואי רבין. מטרת עבודתם היתה לבדוק מה יכול לגרום להפחתה באשפוזים חוזרים. הנושא נבדק לגבי 599 אנשים שהיו מאושפזים במחלקות פנימיות. 101 מהם (17%) חזרו להתאשפז שנית בתוך 30 יום ממועד שחרורם מהאשפוז הקודם. כל המטופלים מייצגים את המגזרים השונים בחברה הישראלית.

תופעת האשפוז החוזר זמן קצר לאחר השחרור מבתי החולים היא תופעה רחבת היקף שהמאמץ למצוא לה פתרון מעסיק מערכות בריאות בישראל ובעולם. אחד מתוך חמישה מבוגרים בני 65 ומעלה שב לאשפוז במהלך 30 יום משחרורו מבית החולים. בישראל הנושא הוא בעל חשיבות מיוחדת, לנוכח הנתונים המלמדים על תפוסת מיטות האשפוז במחלקות הפנימיות שהיא מהגבוהות בעולם.

כל משתתפי המחקר, שנמשך כשנה, מילאו שאלונים במהלך אשפוזם וכשבועיים לאחר השחרור. בנוסף, נבדקו נתונים לגבי גורמי סיכון קליניים שלהם ונתונים על צריכת שירותי בריאות לפני האשפוז.

מתוצאות המחקר עלה כי הסיכון לאשפוז חוזר קטן ב-19%-44% כאשר השחרור מאשפוז הוא מותאם תרבותית למשוחרר. למשל, כאשר הסברים שהוא מקבל לגבי המשך הטיפול לאחר השחרור נעשים בשפה שאותה הוא מדבר, כאשר האחיות והרופאים המבצעים את ההדרכה מוודאים כי המטופל הבין את ההנחיות להמשך הטיפול וכאשר דואגים שבן משפחה השולט טוב יותר בעברית נמצא בתהליך השחרור.

פרופ' שדמי מהחוג לסיעוד באוניברסיטת חיפה וממחלקת תכנון מדיניות בשירותי בריאות כללית: "אשפוזים חוזרים הם בעיה קשה, בוודאי למטופלים עצמם, שמוצאים עצמם שוב באשפוז וכן למערכת הבריאות בכלל. במחקר הנוכחי הראנו שדרך מספר פעולות פשוטות אפשר להקטין בצורה משמעותית את התופעה".

עוד אמרה פרופ' שדמי: "מחקרים אחרים בארץ ובעולם התייחסו לכלל המטופלים כמקשה אחת ולא בחנו נושא כמו הבדלי תרבות ושפה. ייתכן שזו אחת הסיבות לכך שתכניות התערבות רבות הנעשות בעולם לא מצליחות למנוע אשפוזים חוזרים. לכן, התרומה של המחקר הזה היא בכך שבחן לראשונה אוכלוסיות מרקע תרבותי שונה. ממצאיו מאירים גם לאחרים את הדרך האפשרית לביצוע התאמות אישיות במסלול המורכב של מניעת חזרה לאשפוז בתוך זמן קצר לאחר השחרור מבית החולים במיוחד לאלה הזקוקים לכך ביותר".

ד"ר ריאן-גרה החתומה ראשונה על דו"ח המחקר: "העומס הרב באשפוז לא תמיד מאפשר להתאים את הטיפול לשפה ולתרבות של כל מטופל, מה גם שעד כה לא היה ברור איך לבצע התאמות אלו. במחקר הראנו לראשונה שפעולות פשוטות וזמניות יחסית, כמו וידוא שההסברים בעת השחרור ניתנים בשפה שאותה המטופל דובר ובנוסף שילוב בן משפחה בתהליך ההדרכה לשחרור, אכן תורמות להבנה של המטופל וחשוב ליצור תנאים שיאפשרו יישום שלהם גם בהתחשב בעומס הרב שיש על הצוותים המטפלים".

ד"ר תדמור, הוסיף: "תוצאות המחקר מדגישות את חשיבות שיפור הכשירות התרבותית של הצוותים המטפלים ואת חשיבות הכנת המטופל לשחרור באופן המביא בחשבון את יכולת המטופל לקלוט הנחיות טיפול רבות ומורכבות".

פרופ' בליצר הוסיף: "בזכות המחקר הזה ודומים לו אנו מצליחים להבין מהי ההתאמה האישית והתרבותית הנדרשת כדי לסייע למטופלינו הסובלים מתחלואה מורכבת לצלוח את מסלול הטיפול וההחלמה לאחר האשפוז, על מנת למנוע אשפוז חוזר. אנו גאים בתהליכי העבודה שאנו מטמיעים, לרבות כלי ניבוי מתקדמים המסייעים יומיום למטופלים אלה".

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר ישראלי,  אשפוז חוזר,  מחלקות פנימיות,  ד"ר נוסייבה ריאן-גרה,  ד"ר בועז תדמור,  פרופ' רן בליצר
תגובות