• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
מגזין

מועדים לנפילה

כ-1,000 זקנים וזקנות נופלים מדי יום בישראל ומגיעים עקב כך לטיפול רפואי | עלות הטיפול בשברי צוואר הירך בלבד עומדת על יותר ממיליארד שקל בשנה | מחקר חדש העוסק בנפילות של קשישים מציג נתונים מפתיעים בכל הנוגע לגורמי הנפילה

אישה מבוגרת על ספסל בתל אביב. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

אחת השאלות שמוצגות לקשישים בעת שהם מגיעים למיון או לטיפולים שונים בבתי חולים בישראל עוסקת בנפילות שלהם. "האם נפלת בחצי השנה האחרונה?", "כיצד זה קרה?" נשאל הקשיש על ידי אחות או סטאז'ר בעת התשאול כדי לכלול את התשובה בטופס מתאים המצורף לתיק הרפואי.

הסוגיה הזאת מעסיקה לאחרונה לא מעט חוקרים ורופאים המתמחים בתחום הגרונטולוגיה. העולם המודרני, הם מדגישים, מצוי עתה בעידן "מהפכת הזיקנה", שביטויה הוא עלייה בשיעור הזקנים באוכלוסיה. גם שיעור הגידול במספרם של הקשישים בישראל יותר מכפול מזה שבאוכלוסיה הכללית. במיוחד גבוה שיעור הגידול בקרב בני 75 ומעלה ובני 80 ומעלה. תחזית לגבי בני 65 ומעלה לשנת 2020 בישראל מדברת על כך שפלח זה באוכלוסיה יגיע ל-1,023,000 גברים ונשים וזה גידול ב-56% ביחס למספרם כיום. הגידול במספר הקשישים בישראל יתבטא בצורך בשירותים רבים יותר, בעיקר שירותי רפואה ובריאות. כל אלה גם מחייבים העמקה בידע הקשור ספציפית באוכלוסיה זאת, על מאפייניה הייחודיים.

כך למשל, מחקר שפורסם בחודש שעבר ב-Journals of Gerontology: Series A – כתב עת היוצא לאור במסגרת הפרסומים המדעיים של אוניברסיטת אוקספורד – העלה כי בניגוד אולי לדעה רווחת, זקנים אינם נופלים בעקבות היתקלות בחפצים בסביבה חשוכה. המחקר החדש טוען שרוב הנפילות מתרחשות בסביבה מוארת היטב.

גרם מדרגות ומסועים אינם המיקום השכיח ביותר לנפילות – 2% או שבעה מקרים בלבד מתוך נתוני המחקר. כמעט 90% מהנפילות התרחשו כאשר קשישים איבדו שיווי משקל וכמעט בשני שלישים מהמקרים היתה מעורבת בכך החלקה או מעידה עקב ניסיון להזדרז

נפילות של קשישים הן גורם מרכזי בנכותם ובירידה משמעותית באיכות החיים. רוב המחקרים שעסקו בסוגית הנפילות התבססו על נתונים מתוך תיקים רפואיים ואלה אינם מפרטים תמיד מה בדיוק הוביל לנפילה, כך ציינו עורכי המחקר הנוכחי שהובל בידי ד"ר אנטואן פיאו (Antoine Piau) מאוניברסיטת מדעי הבריאות בפורטלנד, ארה"ב ובית החולים האוניברסיטאי בטולוז, צרפת.

קשישים רבים נופלים בסביבת מגוריהם, בחדרי ביתם במצבים ובסביבה שלכאורה איננה נחשבת למסוכנת או אינה מוכרת להם. ידוע דווקא שככל שאנשים הולכים יותר, שיעור הנפילות שלהם, באורח פרדוקסלי, דווקא קטן יותר, מאחר שהליכה ופעילות רבה יותר מחזקות את שיווי המשקל ואת הכוח.

מעבודה זו עלה כי ארבע מכל חמש נפילות התרחשו באזור מואר היטב, כך שלא ניתן לייחס אירוע בעייתי כזה דווקא לקושי בראייה. לעומת זאת נראה, סבור ד"ר פיאו, "שהם כנראה מנסים לעשות יותר מדי בבת אחת".

נפילות בבית שכיחות יותר מאחר שאנשים ביומיום שלהם מנסים לעשות יותר מפעילות אחת באותה נקודת זמן מבלי לשים לב לסביבה שבה הם שוהים. למשל, תוך כדי עלייה במדרגות גם להשתמש בטלפון נייד או להחזיק סל מצרכים.

מהמחקר הוברר כי גרם מדרגות ומסועים אינם המיקום השכיח ביותר לנפילות – 2% או שבעה מקרים בלבד מתוך נתוני המחקר. כמעט 90% מהנפילות התרחשו כאשר קשישים איבדו שיווי משקל וכמעט בשני-שלישים מהמקרים היתה מעורבת בכך החלקה או מעידה עקב ניסיון להזדרז.

עורכי המחקר ציינו ש-119 מהנפילות שנחקרו הובילו לפציעות או להגעה לבדיקה רפואית בעקבות זאת. 20% מהנפילות לא חייבו טיפול או שהיתה להן השפעה על יכולת ההליכה. 19 אירועי נפילות – 8% מבין אלו שנחקרו – הסתיימו בירידה ביכולת ההליכה של הקשיש.

עם זאת, המחקר לא נועד להוכיח אם ואילו נסיבות ספציפיות גורמות לנפילות וגם לא נבדקו בו רעיונות כיצד למנוע אותן או להביא לסיכון מינימלי לפציעה.

ד"ר אריק לארסון משירותי "קייזר פרמננטה" בסיאטל, אמר בתגובה לממצאי המחקר כי "נפילות מתרחשות במקומות שבהם אנשים ובמיוחד קשישים מבלים את רוב הזמן שלהם. בנוסף לכך יש נסיבות כמו הצורך להשתמש בחדר נוחיות לעתים תכופות בלילה, כשמתעוררים מהשינה. מסתבר שזהו חלון הזמן הראשי של הנפילות והסיבות הן גם רצפה חלקה או הימנעות משימוש בנעליים או נעלי בית".

ד"ר קתי שרינגטון מהמכון לבריאות שריר-שלד באוניברסיטת סידני ציינה בתגובתה לממצאי המחקר כי הישארות בפעילות גופנית מסייעת למנוע נפילות. היא מדגישה את הצורך ללמד קשישים לבצע תכנית תרגול לשיפור שיווי המשקל וכוח השרירים, "שהוכחו, כך נמצא במחקרים רבים, כדרכים למניעת נפילות".

בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת במקום השני בתדירות הנפילות של קשישים, אחרי ספרד. נפילות בעבר כמעט מכפילות את הסיכוי לנפילות חוזרות והפחד מנפילה מצמצם את טווח הפעילות של הזקנים ופוגע באיכות חייהם

בטור שפרסמה נורית וורגפט ב"הארץ" הובאו נתונים שונים בנושא נפילות קשישים בישראל: לפי נתוני משרד הבריאות, כ-1,000 זקנים וזקנות נופלים מדי יום ואין מדובר במעידות קטנות אלא בכאלו שחייבו הגעה לטיפול רפואי. עוד נכתב במאמר כי בהשוואה בינלאומית, ישראל נמצאת במקום השני בתדירות הנפילות של קשישים, אחרי ספרד, מבין 12 מדינות שהשתתפו בסקר SHARE (בריאות, הזדקנות ופרישה באירופה). מבין 1,185 משתתפי הסקר מישראל, 11.8% נפלו, לעומת ממוצע של 11.2% בשאר המדינות.

מרכז הידע לחקר הזדקנות האוכלוסיה באוניברסיטה העברית, העורך את הסקר הנ"ל בישראל, חוזר אל המרואיינים מדי כמה שנים. כך נמצא כי נפילות בעבר כמעט מכפילות את הסיכוי לנפילות חוזרות וכי הפחד מנפילה מצמצם את טווח הפעילות של הזקנים ופוגע באיכות חייהם. לפי משרד הבריאות, העלות השנתית של שברי צוואר הירך בלבד עומדת על יותר ממיליארד שקל.

ידוע שהסיכוי לשברים גדול יותר בקרב קשישים מאשר בגיל הצעיר. ההחלמה מפציעות כאלו מורכבת יותר. לעתים נותרת מוגבלות שלא תתוקן. הסיבות לנפילות רבות: ירידה בראייה ובשמיעה והיחלשות הגוף שבאות עם הגיל, הגורמות למחלות, כמו גם תרופות או השפעות צולבות שלהן.

משרד הבריאות יצר תכנית לאומית למניעת נפילות הכוללת את ההמלצות לקשישים: להקפיד על תזונה נכונה ועל פעילות גופנית, לשמור על כושר ולדאוג שסביבת הבית תהיה בטיחותית.

תחבורה ציבורית כגורם לנפילות

אלא שהנתונים לא מצביעים על השאלה היכן התרחשה הנפילה. "לכן, לא ידוע מהו שיעור הנפילות שקורות בתחבורה הציבורית, באוטובוסים", ציינה וורגפט בטורה. לדבריה, לא ניתנה עד כה תשומת לב לנפילות של קשישים שמתרחשות באוטובוסים. הן מתרחשות כאשר נהגים "מזנקים" ביציאה מהתחנה בזמן שהקשיש לא הספיק להגיע למושב פנוי וגם במקרים שקשישים קמים לפני שהאוטובוס עוצר בתחנת היעד כדי למהר לרדת.

סילבי אקרמן וחנה מורג, המשתתפות בקורס בחוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה שבין תלמידיו זקנים וסטודנטים לתואר שני במדעי הרווחה והבריאות, ערכו סקר תצפיתי ראשון מסוגו, מצומצם בהיקפו, שעדיין לא פורסם בכתב עת מדעי. הוא נעשה בקרב נוסעי אוטובוסים בחיפה. ממצאיו הוצגו לאחרונה בתכנית "העולם הבוקר" בערוץ 13.

20% מתושבי חיפה, ציינו, הם אזרחים ותיקים והיקף השימוש שלהם בתחבורה הציבורית גדול במיוחד – כמעט פי שניים מזה של שאר תושבי העיר. מהסקר עלה כי 45.7% אינם מרגישים בנוח בעת הנסיעה באוטובוסים, 41% לא מרגישים בטוחים בנסיעה, 67.4% אינם מרגישים בטוחים בעת שהם עולים לאוטובוס ו-56.5% אינם מרגישים בטוחים בעת שהם יורדים בתחנה. 32.6% דיווחו שבעצמם חוו נפילות, 52.2% הכירו אישית לפחות אדם אחד שנפל או מעד באוטובוס ו-15.2% שמעו על אדם שנפל גם אם לא הכירו אותו אישית.

בעיה אחרת שציינו נוסעים ותיקים: לא אחת האוטובוסים אינם מתקרבים במידה מספקת ובטוחה לנוסעים אל סף המדרכה. תלונה שכיחה נוספת שעלתה מתוך הסקר: נוסעים צעירים אינם מפנים להם את המושב הקדמי שליד הנהג. אלה הם מושבים משני צדי המעבר, שבדרך כלל גם מסומנים בשילוט מתאים ובולט המעיד כי הם נועדו לקשישים ולנוסעים ותיקים.

ד"ר מעיין אגמון מאוניברסיטת חיפה החוקרת את בעיית הנפילות בקרב קשישים, את הקשר שבין קוגניציה למוטוריקה אצל הקשישים והשפעת האישיות והמצב הרגשי על קשר זה במטרה למנוע נפילות, אמרה: "גם לצעירים קשה לשמור על שיווי המשקל באוטובוס נוסע. אין סיבה שהנהגים יתחילו בנסיעה לפני שהנוסעים − לפחות המבוגרים שבהם – יישבו".

מנחה התכנית אברי גלעד העיר: "אנחנו יודעים שכאשר מדובר באזרחים ותיקים, חלון הזמן שבין הנפילה לבין סיום החיים הוא לעתים רק ארבע שנים".

עורכות הסקר, תחת הכותרת "הזכות לא ליפול באוטובוס", קראו לנהגים לוודא שכל הנוסעים, במיוחד המבוגרים, אכן יושבים מרגע שהם עולים לאוטובוס ולהמתין בסבלנות כאשר נוסעים אלה יורדים בתחנה. לכך יש להוסיף שעל חברות האוטובוסים לחנך את הנהגים להקפיד יותר על בטיחות הנוסעים, להדגיש זאת שוב ושוב בעת השתלמויות תקופתיות (אם הן אמנם עורכות השתלמויות שכאלו), בהכשרות ובריענון הידע וגם בביקורות יומיומיות שהן עורכות. אין להסתפק רק בביקורות כרטיסי הנסיעה.

זה גם המקום להבהיר עניין זה ולחדד את תשומת לב האזרחים הוותיקים לבעייתיות הקיימת וזו צריכה להיות, בין השאר, גם משימה חשובה של כל מי שעוסק בתחום הבריאות.

נושאים קשורים:  נפילות בקשישים,  שברים הקשורים בנפילות,  חדשות,  מגזין,  תחבורה ציבורית,  הזדקנות האוכלוסיה
תגובות
 

בזינוק ההאצה של הנהג הוא גרם לאימי לנפילה וסדק בצלעותיה באוטובוס של אגד!!
כאיש היי-טק לשעבר שטכנולוגיה אינה זרה לו:
קיימת כריזה מוקלטת באוטובוסים שניתן לשנות אותה ולקשור אותה לפקדי הבקרה על פתיחת וסגירת הדלתות באוטובוס. כאשר הנהג לוחץ לפתיחת הדלתות ועצירה בתחנה - הכריזה תופעל ולא תאפשר נסיעה למשך 3 דקות (די והותר לירידת הקשיש בבטחה מן האוטובוס) כאשר הנהג יפעיל את סגירת הדלת האוטומאטית לפני הנסיעה, הכריזה תופעל והמערכת תסגור את אפשרות ההאצה (גם אם הנהג ילחץ את דוושת ההאצה לרצפה) להתחלת נסיעה איטית. כפי שאמרנו הטכנולוגיה קיימת וחיי הקשישים אינם הפקר

30.08.2019, 17:27

אין ספק שניתן לשפר ומנוע נפילות. אבל שתי סיבות שזה לא יקרה: בהרבה מקרים הקשיש הוא דמות שקופה.
הנהג צריך לסיים ״סיבוב״ ולעמוד בזמנים.
ההצעה שלעיל תחייב ״סיבוב״ ארוך מבחינת זמן, שיחייב תוספת אוטובוסים לקו הספציפי, וכמובן הוצאה נוספת מצד החברה.
יש סיכוי?

אנונימי/ת
31.08.2019, 10:11

לא בכל תחנה עולה או יורד אדם קשיש ומה שאתה מציע עלול להוסיף כשעה לסיבוב של אוטובוס שיש לו 20 תחנות. תחבורה ציבורית לא יעילה מגדילה שימוש ברכב פרטי. מגדילה תאונות דרכים ולכן בכלל לא ברור שההצעה תחסוך בתחלואה ותמותה.

בזינוק ההאצה של הנהג הוא גרם לאימי לנפילה וסדק בצלעותיה באוטובוס של אגד!!
כאיש היי-טק לשעבר שטכנולוגיה אינה זרה לו:
קיימת כריזה מוקלטת באוטובוסים שניתן לשנות אותה ולקשור אותה לפקדי הבקרה על פתיחת וסגירת הדלתות באוטובוס. כאשר הנהג לוחץ לפתיחת הדלתות ועצירה בתחנה - הכריזה תופעל ולא תאפשר נסיעה למשך 3 דקות (די והותר לירידת הקשיש בבטחה מן האוטובוס) כאשר הנהג יפעיל את סגירת הדלת האוטומאטית לפני הנסיעה, הכריזה תופעל והמערכת תסגור את אפשרות ההאצה (גם אם הנהג ילחץ את דוושת ההאצה לרצפה) להתחלת נסיעה איטית. כפי שאמרנו הטכנולוגיה קיימת וחיי הקשישים אינם הפקר

30.08.2019, 17:16

לצטט מתכנית של אברי גלעד הבור ההדיוט המיזוגני???

אנונימי/ת
02.09.2019, 05:36

מעניין מאוד איך שבר כל כך נפוץ, האתיולוגיה שלו כל כך לא ברורה.