• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

האיגוד לרפואת ילדים לליצמן: "אתה פוגע בבריאותם של ילדי ישראל"

רופאי הילדים מוחים על כוונת סגן שר הבריאות שלא להטיל מגבלות בחקיקה על פרסום מוצרים מזיקים לילדים ולאפשר ליצרנים את שיקול הדעת בנוגע לחשיפת המוצרים | משרד הבריאות: "מדובר בשלב ביניים"

מוצרי מזון לילדים. אילוסטרציה

האיגוד לרפואת ילדים בהסתדרות הרפואית הביע אמש (ב') מורת רוח על כוונת משרד הבריאות, לפיה יקבל את הצעת יצרני המזון והיבואנים, לפיה יוכלו להפעיל ובאופן וולונטרי, באמצעות אמנה, שיקול הדעת אם וכיצד לפרסם את מוצרי המזון לילדים שנחשבים למזיקים ומסומנים באדום על האריזות. זאת, במקום להטיל על היצרנים מגבלות חובה על פי חוק, שיפורטו בתקנות שיכללו בנוסף צעדי ענישה במקרים של הפרות.

ראשי האיגוד, פרופ' שי אשכנזי וד"ר צחי גרוסמן, מסרו בתגובה לכוונת משרד הבריאות: "ליצמן – איכזבת! אם תיישם החלטה ברוח זו, אתה פוגע בבריאותם של ילדי ישראל - בדיוק כפי שהזהרנו בוועדה המקצועית שדנה בנושא. חזרנו ואמרנו: רק רגולציה ועל פי חוק יכולה להביא לתוצאות ממשיות.

"אנו קוראים אפוא לסגן שר הבריאות ליצמן לשקול מחדש את עמדתו בטרם נתוני ההשמנה והסוכרת של ילדי ישראל יחמירו עוד".

תגובת איגוד רופאי הילדים באה לאחר שנודע כי סגן השר יעקב ליצמן העביר באחרונה מכתב ליצרני המזון והמפרסמים, לפיו הוא מוכן "לשקול בחיוב את הצעת היצרנים, היבואנים והמפרסמים לצמצום חשיפת ילדים מתחת לגיל 12 לפרסומות למוצרי מזון שאריזתם תסומן בסמל אדום, אולם באופן וולונטרי ולפרק זמן מוגבל - כל עוד ההתחייבות תחול על כל המפרסמים בשוק המזון".

עוד נאמר במכתב סגן השר: "במידה שיימצא כי המודל של רגולציה עצמית של חברות המזון עובד באופן אפקטיבי וללא הפרות, משרד הבריאות ישקול שלא לעגן איסור בהקשר זה בתקנות".

לפי מכתב סגן השר, פרסום מוצרי המזון לקהל היעד ילדים, "ייעשה תוך עידוד לצריכה אחראית ומאוזנת, והיצרנים והיבואנים יימנעו מפרסום במדיה שבה 25% ומעלה מקהל היעד הם ילדים מתחת לגיל 12". בין אמצעי המדיה נכללים מלבד הטלוויזיה, העיתונות המודפסת והרדיו גם רשתות חברתיות, אתרי אינטרנט ומסרונים בטלפונים הניידים.

יצרני המזון כבר חתומים על אמנה וולונטרית דומה, אלא שהם ניסו לשכנע את משרד הבריאות שלא להשית עליהם תקנות מחייבות בחוק.

אחד היצרנים הגדולים אמר אמש ל"דה מרקר": "לא רק שלא יהיו תקנות מחייבות אלא גם חששנו שמשרד הבריאות ידרוש הגבלות על פרסום לקהל יעד של עד גיל 14, כי הרי גם בני נוער בגילאי 13 ניתנים להשפעה בקלות. אבל המשרד החליט להקל על היצרנים והמגבלות יהיו רק עד גיל 12. זה יאפשר עתה שימוש בידוענים ובמובילי דעת קהל להשפיע על בני נוער לצרוך מזון מזיק".

מאז כשנתיים מנסה תעשיית המזון לטרפד כל מהלך של רגולציה חיצונית שתאסור בחקיקה פרסום של מזון שמוגדר כמזיק לילדים. ועדה שמונתה לדון בסוגיה זאת טרם פרסמה את מסקנותיה אבל מאז אוקטובר 2017 פועלות החברות לקבוע עובדות בשטח באמצעות רגולציה עצמית – שתי אמנות שהחברות חתומות עליהן מרצונן החופשי. כל זאת בניגוד להתרעות רופאים ואנשי מקצוע אחרים בתחום הבריאים שהזהירו כי רגולציה עצמית נכשלה בכל העולם ויש לנקוט בחקיקה מחייבת.

הוועדה להגבלת הפרסום של מוצרי מזון, שמונתה ביולי 2017, היתה אמורה כבר לסיים עבודתה לפני שנה, אך עבודתה התארכה. הוועדה עסקה בנושא פרסום ממתקים, חטיפים, גבינות צהובות, מעדני חלב, דגני בוקר, משקאות קלים ומוצרי מזון אחרים שיסומנו בסימון האדום החל מהשנה הבאה.

באוקטובר 2018 פורסמו מסקנות הוועדה להגבלת פרסום מזון מזיק שבראשה עמד ד"ר אודי קלינר, מ"מ ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. בין היתר הומלץ על הנהגת תקנות שיחייבו בפרסומות למזון מזיק את סימון האזהרה באדום וכן יוטל איסור שימוש בידוענים לפרסום מוצרי מזון מזיק, איסור על חסויות של מוצרי מזון אלה באירועים לילדים ונוער ואיסור על שימוש בילדים ברשתות חברתיות, באינסטגרם וביוטיוב לפרסום מזון מזיק.

פרופ' רונית אנדוולט ממשרד הבריאות הציגה בעבר נתונים שמשרד הבריאות אסף, לפיהם יש גידול בפרסום של מוצרי מזון מזיק לילדים ונוער המופיעים לקראת החגים, חופשת הקיץ ותחילת שנת הלימודים. פרסום של משקאות תוססים במודעות של רשתות המזון המהיר מוביל בתחום המזון המזיק. פרסום המזון המזיק בטלוויזיה נמשך כ-26 דקות ביום בממוצע ושעות הפרסום העיקריות מותאמות לזמינות הצפייה של ילדים: בבוקר לפני תחילת הלימודים בבית הספר ואחר הצהריים. הכלי המרכזי לפרסום ממוקד לילדים של מוצרי מזון מזיקים הוא בדיגיטל.

איגוד רופאי בריאות הציבור: "ליצמן נכנע ללחצי תעשיית המזון"

הפורום לתזונה בת קיימא ואיגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית מסרו הבוקר כי הם מביעים דאגה עמוקה מהחשיפה כי סגן שר הבריאות ליצמן נכנע ללחצי תעשיית המזון ואינו מקדם את חקיקת חוק איסור פרסום ושיווק מזון מזיק, ומזהירים כי הצעתו לרגולוציה עצמית מסכנת את בריאות הציבור.

טל חייקין, מנכ"ל הפורום לתזונה בת קיימא: ״ליצמן החליט להתמסר לאינטרסים הכלכליים של תאגידי המזון הגדולים תוך הפקרת ילדים ובני נוער בישראל לשיווק אגרסיבי וחמקמק של מוצרי מזון מזיקים, עתירי שומן, סוכרים ומלח. ליצמן, שהכריז לפני שלוש שנים 'מקדונלדס-אאוט', נחשף כאן כמגן של תעשיית המזון המזיק, על חשבון בריאות הילדים ובני הנוער.

"המחקר שנעשה במדינות רבות בעולם מראה באופן עקבי שהמודל של 'פיקוח עצמי' באמצעות 'אמנות' להתנהלות אחראית בפרסום אינו מוכיח את עצמו והוא בגדר לתת לחתול לשמור על השמנת. מצער כי ילדי ישראל ימשיכו להיות חשופים למסרים המעודדים אותם לצרוך באופן לא מבוקר מזון המזיק לבריאותם ומשפיע על עתידם כמבוגרים״

ד״ר חגי לוין, יו״ר איגוד רופאי בריאות הציבור, אמר: "הגנה על בריאות הציבור בישראל מפני תחלואה ותמותה הנובעת מצריכת מזון מזיק לבריאות מחייבת איסור פרסום מזון מזיק ואיסור פרסום ושיווק מכוון לילדים, בחקיקה, כפי שהמליצו אנשי המקצוע במשרד הבריאות. כל התפשרות על עיקרון זה מסכנת את בריאות הציבור בישראל.

"משרד הבריאות צריך להיערך עכשיו ולהשלים את הליך חקיקת חוק איסור פרסום ושיווק מזון מזיק תוך חודשים בודדים. אנו קוראים למפלגות, שטובת הציבור לנגד עיניהן, להתחייב עכשיו להעביר בכנסת ה-22 את חוק איסור פרסום ושיווק מזון מזיק, למען הגנה על בריאותם של ילדי ישראל".

ד״ר דורית אדלר, נשיאת הפורום לתזונה בת קיימא, אמרה: "פרסום מזון מזיק עובד ומהווה גורם משמעותי לשיעורי השמנת ילדים המדאיגה על כך יש הסכמה של אנשי המקצוע וגם משרד הבריאות אשר בעקבותיה הוקמה הוועדה. רגולציה עצמית נמצאה לא יעילה ולכן יש הסכמה בקרב גופי בריאות הציבור שחייבים רגולציה מחייבת. לאור זאת אי חקיקת חוק איסור פרסום הוא בבחינת הפקרת אוכלוסיית הילדים בארץ להמשך נזקי מגיפת התזונה המערבית על כלל השלכותיה הבריאותיות, החברתיות והכלכליות".

משרד הבריאות: "המודל הוולונטרי יהיה חלק מהליך אסדרה שיתקדם בממשלה הבאה" 

אמש הגיב משרד הבריאות להודעת איגוד רופאי הילדים: "מדובר במהלך משמעותי שמטרתו מניעת פרסום מזיק לילדים ובדומה לתהליך סימון מוצרי המזון, הוא נעשה בשיתוף מלא עם התעשיה. בשלב הראשון נקבעו סטנדרטים וולונטריים מול הגופים במשק והיבואנים והובהר מראש כי אם לא יעמדו בהם - ההגבלות ייקבעו בחקיקה.

"יודגש כי כיוון שאנו עתה בממשלה בתקופת מעבר ללא כנסת פעילה, המשרד בחר בתהליך הזה כשלב ביניים כדי לאפשר ליישם את ההליך באופן מהיר וללא חקיקה. המודל הוולונטרי יהיה חלק מהליך אסדרה שיימשך ויתקדם בממשלה הבאה - אם וכאשר ההליך הוולונטרי לא יספק".

נושאים קשורים:  מוצרי מזון מזיקים,  פרסום מוצרי מזון,  חדשות,  סימון מוצרי מזון,  סגן שר הבריאות יעקב ליצמן,  האיגוד לרפואת ילדים,  רופ' שי אשכנזי,  ד"ר צחי גרוסמן
תגובות
 
אנונימי/ת
30.07.2019, 20:57

לא רק ילדים -ליצמן והמנכ"ל הורסים את מע' הבריאות.יש להדיחם לאחר הבחירות

31.07.2019, 07:03

האם יש הצדקה רפואית למדיניות הגבלת השומן הרווי שבמזון?
פרופ' מיכאל שכטר- קרדיולוג בכיר, מנהל היחידה למחקרים קליניים, מרכז רפואי שיבא, תל השומר, חבר בקבוצת העבודה (נוקליאוס) של טרשת וביולוגיה וסקולרית, האיגוד הקרדיולוגי האירופאי.

באפריל 2016 הכריז כב' שר הבריאות הרב ליצמן בכנס הקרדיולוגי השנתי בתל אביב מלחמת חורמה בג'אנק פוד. לשיטתו של הרב ליצמן, איסור אכילת ג'אנק פוד יסייע בהעלאת בריאות תושבי ישראל ובהמשך משרד הבריאות הכריז על מלחמת חורמה ב"שומן הרווי" שבמזון.
יש לבחון היטב את העלות/תועלת של החלטות אלה.
בשנת 1977 הכריזה וועדת מומחים בארה"ב Needs Select Committee on Nutrition and Human (1) ובהמשך בבריטניה בשנת 1983 וועדה National Advisory Committee on Nutritional Education (2) שיש להוריד את אחוז השומן במזון ע"י: (א') הורדת סה"כ השומן ל-30% מסה"כ הקלוריות ליום ו-(ב') הורדת השומן הרווי ל 10% מסה"כ הקלוריות ליום. וועדות אלה רצו באמצעות המלצות תזונתיות מהפכניות אלה להוריד את שיעור מחלות הלב בארה"ב ובבריטניה. וועדות אלה קבעו את המלצותיהן בהתבסס על מחקרים אפידמיולוגים ועבודות מחקר מבוקרות שהובאו בפניהן. קביעה של שתי וועדות אלה היתה הבסיס להמלצות התזונתיות של מניעת מחלות לב בארה"ב ובאירופה עד לאחרונה.
בפברואר 2015 פורסם בעיתון British Medical Journal מאמר הסותר המלצות אלה (3) ועורר הדים רבים בעולם. שם המאמר: Evidence from randomized controlled trials did not support the introduction of dietary fat guidelines in 1077 and 1983: a systematic review and meta-analysis.
החוקרים בדקו שוב את המידע שהובא בפני 2 הוועדות הקודמות ובחנו את הקשר שבין תכולת השומן הרווי במזון, רמת הכולסטרול בנסיוב ותמותה. החוקרים כללו אך ורק מחקרים מבוקרים היטב בבני אדם, מחקרי התערבות עם דיאטות לעומת קונטרול ועם מעקב לפחות של שנה אחת ולא מחקרי תצפית. החוקרים מצאו 6 מחקרים מבוקרים (5 מחקרים של מניעה שניונית ואחד מניעה ראשונית) הכוללים 2,467 גברים ומעקב ממוצע של 5.4 שנים. להפתעת החוקרים, לא נמצא הבדל משמעותי בתמותה מכל סיבה ונצפה הבדל לא משמעותי בתמותה ממחלות לב בין המחקרים שכללו דיאטה דלת שומן רווי לבין בקרה. נמצאה ירידה משמעותית ברמת הכולסטרול בסרום במחקרים ההתערבותיים אולם ללא קשר לתמותה כוללת ולתמותה ממחלות לב. מסקנת החוקרים, שההמלצות התזונתיות ל 220 מיליון אמריקאים ו-56 מיליון בריטים בשנת 1983, היו ללא ביסוס עובדתי ממחקרים מבוקרים היטב, הכתה בתדהמה את הקהילה הרפואית. במאמר מערכת (4) נכתב שאין פלא שניתוח מעמיק של עבודות מבוקרות לא מצא תימוכין להמלצות התזונתיות שהיו מקובלות במשך עשרות שנים בארה"ב ובריטניה שהתקבלו בהתבסס על פירוש לא נכון של מחקרים. מחבר מאמר המערכת (4) מוסיף, שהמידע שהיה ידוע כבר בעבר היה קלוש לתמוך בהמלצות של הוועדות מומחים ב 1977 ובשנת 1983 (5). בסקירה ע"י Cochrane בהתערבות בגורמי סיכון למניעה ראשונית לא נמצאה השפעה על ירידה בתמותה באוכלוסיה הכללית (6). מחקרים אפידמיולוגים מצביעים על קשר שבין שומן במזון למחלות לב אולם מחקרים רנדומלים קליניים מבוקרים לא תומכים בכך.
לאחרונה התפרסמה סקירה של מחקרים מבוקרים היטב ע"י Cochrane בשיתוף של ה WHO Nutrition Guidance Expert Advisory Group (7) שבו נסקרו 15 מחקרים קליניים מבוקרים ולא נמצא שהורדת שומן רווי במזון משנה באופן מובהק סטטיסטי סכנה למוות קרדיווסקולרי, אירועי לב או שבץ מוחי במעקב של 4-5 שנים.

הוועדה המייעצת למשרד הבריאות והחקלאות בארה"ב יצאה בשנת 2015 בהמלצות מהפכניות (8). לראשונה מזה שנים קבעה הוועדה שאין קשר בין הכולסטרול במזון לבין הכולסטרול בנסיוב ואין קשר בין התזונה שאוכלים למוות ממחלות לב. הוועדה פרסמה את ההנחיות התזונתיות במסמך עב-קרס המכיל המלצות תזונתיות רבות למניעת מחלות לב, הפחתה בסכנה לסוכרת, השמנה, סרטן ושמירה על הבריאות. המלצות הוועדה הן חוק בעל שיניים בארה"ב והתעשייה אמורה להתיישר על פי המלצות אלה. ההמלצות כוללות לא רק המלצות תזונתיות אלא גם המלצות לפעילות גופנית. הוועדה קובעת, לדוגמא, שיש להגביל את הוספת סוכר למזון לפחות מ 10% מס"ך הקלוריות ליום. בארה"ב הוספת סוכר מהווה כ- 13% מכמות הקלוריות היומית באוכלוסיה (9). בנוסף שומן רווי לא יעלה על 10% מס"ך הקלוריות ליום, והחלפת חומצות שומן רוויות בחומצות לא רוויות עשוי להפחית מחלות לב. לראשונה הוועדה של 2015 לא מזכירה כמו וועדה קודמת של 2010 שיש להגביל את ס"ך הכולסטרול במזון ל 300 מ"ג ליום.
לגבי נתרן (סודיום) קובעת הוועדה שכיום הצריכה הממוצעת של 3,440 מ"ג ליום הינה גבוהה ויש להגביל צריכת נתרן עד ל 2,300 מ"ג ליום למבוגרים וילדים מגיל 14 שנה, שכן יש קשר משמעותי בין כמות הנתרן שבמזון לבין התפתחות של יתר לחץ דם במבוגרים. עם זאת הקשר שבין נתרן במזון לבין הסכנה להתפתחות של מחלות לב במבוגרים אינו עקבי והדוק כפי שהקשר שבין יתר לחץ דם ומחלות לב. (10). בנוסף הוועדה ממליצה גם על אכילת פירות וירקות.
הוועדה האמריקאית קובעת גם שהכלכלה האמריקאית דלה במספר אלמנטים החשובים לבריאות ולכן ממליצה להגביר את צריכתם במזון: ויטמין A, ויטמין D, ויטמין E, ויטמין C, חומצה פולית, סידן, מגנזיום, סיבים, אשלגן וברזל בנשים (8,9).
הוועדה האמריקאית ממליצה גם על פעילות גופנית קבועה כתנאי לשיפור אורחות החיים והבריאות בכל גיל (8,9).
בפרק 2 של הדו"ח ממליצה הוועדה האמריקאית על שורה של צעדים מעשיים לאומיים לשיפור הבריאות באוכלוסיה. מדובר בהמלצות רב תחומיות (8,9) הכוללות סביבת בריאות חיובית עם הדרכות לבריאות נכונה (תוכניות בריאות מוסדיות, מבטחי בריאות, גני ילדים, בתי ספר, פרסום תכניות בריאות בכל המדיה התקשורתית, עיתונים וכד') לאכילה בריאה ופעילות גופנית החל מהגיל הרך, דרך בתי הספר ובמבוגרים. תמיכה בתוכניות בריאות לאומיות כולל תכניות למניעה ראשונית של מחלות לב ואיתור אוכלוסיות בעלות סיכון. המלצה על עידוד תוכניות ביטוח שהפרמיה תקבע לפי שיפור באורחות חיים ובריאות המבוטח. עידוד המעסיקים לקיים תכניות לשיפור בריאות העובדים. עידוד ליצירת סביבת עבודה בריאה ועידוד אכילה בריאה. המלצה על קביעת סטנדרטים למזונות בריאים ופעילות גופנית בגני ילדים, בתי ספר ומקומות העבודה. המלצות להגבלת צריכת נתרן, סוכרים, שומנים רווים ומניעת מזונות עתירי קלוריות בילדים ומתבגרים. לאפשר ולעודד שתית מים בכל גיל, סימון מוצרי מזון בצורה ברורה בתכולת הסוכרים, השומנים, נתרן וקלוריות והאחוז של כל מרכיב מההמלצה היומית הרצויה. כמו כן תמיכה במחקרים הבודקים דרכים לשיפור תזונה ובריאות.
באפריל 2015 פורסם בהסתדרות הרפואית בישראל מסמך עמדה משותף לאיגוד הקרדיולוגי בישראל ועמותת עתיד (עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל) בנושא "המלצות תזונתיות למניעת מחלות קרדיווסקולריות". ההמלצות במסמך ממליצות על גישה רב תחומית במניעת מחלות לב וממשיכות את בהמלצות הקודמות (11).

באוגוסט 2016 בחנו מחברי המסמך מפברואר 2015 (3) בעיתון British Medical Journal שוב את הקשר שבין ההמלצות התזונתיות של השומן במזון לבין הנתונים מהמחקרים מבוקרים היטב. החוקרים בדקו האם יש קשר בין שומן במזון, כולסטרול בנסיוב והתפתחות מחלות לב בהתאם למחקרים מבוקרים. החוקרים סקרו 62,421 משתתפים מ-10 מחקרי תזונה, 7 למניעה שניונית, 1- מניעה ראשונית ו-2 משולב. גם הפעם לא נמצא כל קשר משמעותי בין דיאטה דלת שומן לבין ירידה בתמותה הכוללת או תמותה ממחלות לב ולכן המחברים מדגישים שמחקרים מבוקרים כיום לא תומכים בהנחיות הקיימות לגבי הפחתת שומנים בדיאטה (12).
ובחזרה לקריאה של משרד הבריאות להורדת השומן הרווי שבמזון. יש לשלב ידיים במלחמה במחלות לב. יש לאמץ גישה רב-תחומית במאבק במחלות לב משום שניתן למנוע אותן. לא רק מלחמה בג'אנק פוד, בסוג השומן במזון וכמותו, אלא יש ליזום תכנית לאומית שתכלול המלצות לתזונה בריאה מגיל הגן ובית הספר, חינוך לבריאות, חינוך לפעילות גופנית הכוללת עידוד פעילות גופנית סדירה, מלחמת חורמה בהשמנה ובגורמים להשמנה, מלחמת חורמה בעישון ובסביבה התומכת עישון, איתור מוקדם וטיפול ביתר לחץ דם, סכרת, ויתר שומנים בדם. בדיקות סקר מקיפות יזומות כבר בבתי הספר לאיתור יתר שומני הדם וטיפול מוקדם, עידוד שתית מים והגבלת משקאות ממותקים ועתירי סוכר, הפחתת הנתרן במזון וקביעת נהלים לסימון נכון של ערכים תזונתיים, כולל תכולת שומנים, סוכרים ומרכיבים שונים במוצרי המזון. יש לאסור על מכירת משקאות עתירי סוכר וסיגריות בצה"ל, בבתי ספר ובמוסדות המדינה.
ולסיכום יש להילחם בגורמים הרבים למחלות הלב ולא רק בג'אנק פוד ובשומן הרווי. שילוב ידיים במלחמה חשוב והכרחי משום שמחלות אלה מהוות את הנתח הגדול ביותר מההוצאה בכלכלה המערבית בעולם כולו ובישראל.

מקורות:
1. Select Committee on Nutrition and Human Needs. Dietary goals for the United States. 1st edn. Washington: US Govt Print Off, 1977.
2. Select Committee on Nutrition and Human Needs. Dietary goals for the United States. 1st edn. Washington: US Govt Print Off, 1977.
3. Harcombe Z, Baker JS, Cooper SM, Davies B, Sculthorpe N, DiNicolantonio JJ, GraceF. Evidence from randomised controlled trials did not support the introduction of dietary fat guidelines in 1977 and 1983: a systematic review and meta-analysis. Open Heart. 2015 Jan 29;2(1):e000196. doi: 10.1136/openhrt-2014-000196. eCollection 2015.
4. Bahl R. The evidence base for fat guidelines: a balanced diet. Open Heart. 2015 Jan 29;2(1):e000229. doi: 10.1136/openhrt-2014-000229. eCollection 2015.
5. Chowdhury R, Warnakula S, Kunutsor S, et al. Association of dietary, circulating, and supplement fatty acids with coronary risk: a systematic review and meta-analysis. Ann Intern Med 2014;160:398–406.
6. Ebrahim S, Taylor F, Ward K, et al. Multiple risk factor interventions for primary prevention of coronary heart disease. Cochrane Database Syst Rev 2011;(1):CD001561.
7. Hooper L, Martin N, Abdelhamid. Cochrane corner: what are the effects of reducing saturated fat intake on cardiovascular disease and mortality? Heart. 2015 Dec;101(24):1938-40. doi: 10.1136/heartjnl-2015-308521. Epub 2015 Oct 9.
8. US Department of Health and Human Services; US Department of Agriculture. 2015-2020 Dietary Guidelines for Americans. 8th ed.Washington, DC: US Dept of Health and Human Services; December 2015. http://www.health.gov/DietaryGuidelines Accessed December 16, 2015.
9. US Department of Health and Human Services; US Department of Agriculture. Scientific Report of the 2015 Dietary Guidelines Advisory Committee. Part D.Washington, DC: US Dept of Health and Human Services; February 2015:chap 6. http://health.gov/dietaryguidelines/2015-scientific-report. Accessed December 23, 2015.
10. DeSavo KB, Olson R, Casavale KO. Dietary guidelines for Americans. JAMA 2016;315:457-458.
11. http://www.israel-heart.org.il
12. Harcombe Z, Baker JS, DiNicolantonio JJ, GraceF, Davies B. Evidence from randomised controlled trials does not support current dietary fat guidelines: a systematic review and meta-analysis. Open Heart. 2016;3:e000409. doi: 10.1136/openhrt-2016-000409.

אנונימי/ת
31.07.2019, 09:18

זה נכון שהמלחמה במחלות לב דורשת מספר חזיתות. אבל זה לא אומר שהרגולציה לגבי המזון הנמכר מיותרת. גם לא מדובר על הגבלת שומן רווי אלא רק סימונו.
וכמובן שזה לא רק סך השומן, אלא סוג השומן. השומנים המוקשים ושומני הטרנס שיוצרים בתעשיה הם ממש לא בריאים. אי אפשר לשים את זה בסל אחד עם השומן שיש באבוקדו או בדג סלמון.
מעבר לזה יש את עניין הסוכר, ואפשר כבר לראות הפחתה בכמות הסוכר במספר לא מבוטל של מוצרים כולל שתיה ממותקת (שעדיין לא בריאה) , מה שרק מראה שחברות המזון מתיישרות, ולרגולציה יש כוח.

אנונימי/ת
31.07.2019, 19:27

ליצמן רק הרס את מערכת הבריאות