במרכז הרפואי הלל יפה בחדרה החלו לעשות שימוש בטכנולוגיית גלי רדיו להסרת קישוריות בבלוטת התריס. ד"ר גלית אביאור, רופאה בכירה במחלקה לאף אוזן גרון המבצעת את ההליך, הדגישה כי היתרונות הברורים בטכנולוגיה הזאת הן העדר צלקת בצוואר אשפוז קצר יותר והפחתה בסיבוכי ניתוח.
עוד בעניין דומה
קישוריות בבלוטת התריס הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר על קנה הנשימה היא תופעה שכיחה ב-30%-15% מכלל האוכלוסיה, בעיקר בנשים. כאשר הקישורית גדולה, נגרמים קשיים בבליעה ובנשימה או הפרעה אסתטית.
במרבית המקרים הקישוריות שפירות. ל-5% לערך מהאוכלוסיה מעל גיל 50 ייווצרו קישוריות שניתן למששן. לעתים מדובר בכאלו שניתן לראותן בבדיקת אולטרסאונד צווארי בלבד. מתוך כלל הקשריות, כ-15%-7% הן ממאירות. האבחנה בין קישורית ממארת לשפירה תיעשה בסיוע אולטרסאונד ובמידת הצורך בניקור מונחה אולטרסאונד (FNA).
הטיפול בקישוריות סימפטומטיות הדורשות טיפול נעשה עד כה לרוב בניתוח פתוח בצוואר. בשנים האחרונות, בעיקר באירופה, החל להיות נפוץ שימוש בגלי רדיו - שיטה שאיננה נחשבת לניתוחית. במחלקה לאף אוזן גרון וכירורגיית ראש צוואר ב"הלל יפה", בין הראשונות בישראל שהחלו לעשות שימוש בשיטה זו, ההליך נעשה בחדר ניתוח בשיתוף יחידת האולטרסאונד במכון הדימות של בית החולים.
כיצד מתבצע ההליך? הטיפול באמצעות גלי רדיו דומה לניקור מחט תחת הנחיית אולטרסאונד. השוני העיקרי: המחט המוחדרת שולחת אל הקישורית את גלי הרדיו הגורמים לחימומה ולכיווצה. בסיום הפעולה יש תחושה של חום מקומי, לעתים סימני אודם מקומיים ונפיחות, החולפים לאחר מספר ימים.
השפעת השימוש בגלי הרדיו נמשכת חודשים לאחר סיום הפעולה. כחצי שנה לאחר הטיפול, הקישורית עשויה להיעלם כמעט לחלוטין, אך ד"ר אביאור הדגישה שיש צורך להמשיך במעקב כיוון שאם הקישורית שטופלה היתה גדולה מאוד, קיימת האפשרות שיהיה צורך לחזור על הפעולה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
