• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

דירוג ה-NEJM: המחקרים החשובים ביותר ב-20 השנים האחרונות

12 המחקרים שנבחרו על ידי עורך כתב העת הפורש הביאו לשינוי בפרקטיקה הרפואית והוגדרו כמצילי חיים, ביניהם: "מחקר במבה" ואלרגיה לבוטנים, "אליקוויס" ופרפור פרוזדורים, קולונוסקופיה וסרטן המעי הגס

"מחקר במבה" מ-2015 עסק בקשר שבין חשיפה מוקדמת של תינוקות וילדים לבוטנים למניעת התפתחות אלרגיה. צילום: שאטרסטוק

עורכו הראשי של ה-The New England Journal Of Medicine, ד"ר ג'פרי דרייזן, הפורש מתפקידו, בחר את 12 המחקרים החשובים ביותר לטעמו, שפורסמו ב-NEJM מאז שנת 2000.

ב-19 השנים האחרונות הוגשו לפרסום בכתב העת הזה יותר מ-80 אלף מאמרים, רק 4,000 מתוכם פורסמו. ד"ר דרייזן הדגיש כי ה-12 שנבחרו הביאו לשינוי בפרקטיקה הרפואית ומוגדרים כמצילי חיים. "בשנת 2000 אפילו לא יכולתי לחזות את ההשלכות שיהיו לכל אלה על עבודתם של רופאים", הדגיש.

בין שאר המחקרים שמצא לנכון לכלול ברשימה הזאת, לה הוקדשו 37 עמודים ב-NEJM, מחקר משנת 2012 שהראה כי בדיקת קולונוסקופיה והסרת פוליפים (polypectomy) יכולות למנוע מקרי מוות מסרטן המעי הגס. ד"ר דרייזן ציין כי התמותה מסרטן המעי הגס ירדה ב-53% בקרב מטופלים שעברו הסרת פוליפים בהשוואה לנתוני ההישרדות בקרב חולים שלא עברו טיפול. היום, ממליצים ארגוני הבריאות לגברים בגילאי 45 ומעלה לעבור בדיקת קולונוסקופיה על מנת לזהות את סרטן המעי הגס בשלב מוקדם ולהציל את חייהם.

מחקר אחר שנכלל ברשימת הנבחרים נעשה ב-2015 ועסק בקשר שבין חשיפה מוקדמת של תינוקות וילדים לבוטנים למניעת התפתחות אלרגיה. המחקר כיכב בשעתו בתקשורת הישראלית והבינלאומית. נתגלה כי בעקבות צריכת חטיף במבה בקרב תינוקות ישראלים, שיעור האלרגים לבוטנים בארץ נמוך במיוחד.

מחקר משנת 2011 על 18,201 מטופלים, ביניהם גם ישראלים, בדק את השפעת התרופה אליקוויס בהשוואה לקומדין על היתכנות שבץ מוחי בקרב חולים עם פרפור פרוזדורים. המחקר הראה כי ל"אליקוויס" יתרון משמעותי במניעת שבץ, בדימומים מז'וריים וכתוצאה מכך, בפחות מקרי מוות. בישראל כיום, על פי הערכה, כ-160 אלף אנשים סובלים פרפור פרוזדורים. שבץ מוגדר כגורם מוות מספר 3 בישראל. בסל הבריאות 2019 הוכללו כל נוגדי הקרישה החדשים הקיימים בשוק עבור חולים אלה.

סוכרת הוגדרה כמגיפת המאה ב-21. מחקר מ-2002, שבוצע בקרב 3,234 מטופלים בעלי סיכון גבוה לסוכרת סוג 2, מצא כי לשינוי באורח החיים וטיפול בתרופה מטפורמין השפעה משמעותית בהפחתת הסיכוי לחלות במחלה.

מחקר מ-2015 שהעלה כי נטילה חד יומית של משלב תרופות במשך 12 שבועות העניק תגובה יעילה כנגד נגיף HCV בקרב חולי הפטיטיס C עם חמישה גנוטיפים. התוצאה: הפחתה בסיכון למחלת כבד ומוות.

עוד ברשימת המחקרים החשובים: מחקר מ-2003 שמצא קשר בין קורונו-וירוס לתסמונת נשימתית חמורה; מחקר על יעילות החיסון המרובע נגד נגיף הפפילומה האנושי ומחקר השוואתי על יעילות ניתוח רדיקלי של הערמונית בשלב מוקדם.

נושאים קשורים:  ד"ר ג'פרי דרייזן,  מחקרים רפואיים,  NEJM,  קולונוסקופיה,  סרטן המעי הגס,  אלרגיה לבוטנים,  שבץ מוחי,  נוגדי קרישה,  קומדין,  סוכרת,  הפטיטיס C,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
04.07.2019, 10:28

מרתק , תודה

אנונימי/ת
05.07.2019, 10:55

וואו! תודה לכם. כל הכבוד על העבודה החשובה

אנונימי/ת
05.07.2019, 12:29

GOOGLE IT

אנונימי/ת
05.07.2019, 11:15

מרתק!

אנונימי/ת
05.07.2019, 18:26

סטרס מתמשך, איננו מוכר ע"י הביטוח הלאומי כגורם מוכר לתאונת עבודה. לעומת זאת, כל אירוע איסכמי, יכול להיות קשור לאירוע חריג בעבודה. מנהל רכש בבי"ח ממשלתי גדול, סבל מאירוע מוחי שעתיים אחרי שקיבל מכתב על סיום עבודתו ולאחרונה הוכר כנפגע עבודה. מדובר בזכויות עצומות מביטוח לאומי ומקופ"ח.

09.07.2019, 22:11

באותו מחקר מ-2002, שבוצע בקרב 3,234 מטופלים בעלי סיכון גבוה לסוכרת סוג 2, נמצא כי בקבוצת 'שינוי באורח החיים' התמותה הכללית היתה מעטה יותר בעוד בקבוצת 'טיפול בתרופה מטפורמין' התמותה היתה מוגברת אפילו ביחס ל'קבוצת ביקורת ללא התערבות'. [הנתון הזה נחבא ב'אותיות הקטנות' של המחקר ומשום מה לא נמצא בתקציר ובציטוטים הרבים של המאמר]

אנונימי/ת
11.07.2019, 23:13

בכל זרוע היו כ-1000 איש בני 40-60 והמעקב היה כ-3 שנים אז בסה"כ כ-3000 שנות חיים לזרוע. שיעור התמותה בזרוע אורח החיים היה 0.1 ל-100 שנות חיים, כלומר היו 3 פטירות בזרוע זו, בזרוע הפלסבו זה היה 0.16 כלומר היו 5 פטירות ובזרוע המטפורמין זה היה 0.2 כלומר היו 6 פטירות. כמובן שפערים כאלה לא מובהקים סטטיסטית. החוקרים כותבים "Hospitalization and mortality rates were unrelated to treatment. No deaths were attributed to the study intervention."

נכון שבימינו היינו מצפים לפרטים נוספים, אולי בקובץ מצורף באתר של כתב העת, אבל אלא אם כן אתה חושב שהחוקרים משקרים אז אין משמעות רבה לנתונים האלה. וכמו שאתה יודע, מאז נערכו עוד עשרות מחקרים שמראים שמטפורמין מפחית תמותה של חולי סוכרת מתחת לזו של הממוצע באוכלוסייה.