• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

תיאור מקרה: קוקטייל נגיפים שעברו הנדוס גנטי הציל חיי נערה בריטית

האם שימוש בהליך ישן-חדש - טיפול באמצעות פאג'ים - יהיה התשובה לבעיית עמידותם של חיידקים לאנטיביוטיקה?

החוקרים יצרו שילוש של שלושה פאג'ים שונים. צילום אילוסטרציה

קוקטייל נגיפים שעברו הנדוס גנטי הציל חיי נערה בבריטניה. רופאים שהיו מעורבים בטיפול הנסיוני סבורים כי ייתכן שהטכנולוגיה הזאת תהיה התשובה לבעיית עמידותם של חיידקים לאנטיביוטיקה.

בשבוע שעבר פרסם כתב העת Nature Medicine דו"ח מקרה בנושא הזה והודגש כי הוא מתאר טיפול נסיוני ראשון מסוגו שנעשה עד כה. על הדו"ח חתומים רופאים מבית החולים "גרייט אורמונד סטריט" בלונדון וחוקרים מאוניברסיטאות פיטסבורג וקליפורניה בסן דייגו, ארה"ב.

הנערה, כיום בת 17, אובחנה כבר בגיל 11 חודש כחולה בסיסטיק פיברוזיס – מחלה גנטית מתקדמת הגורמת לפגיעה בריאות ולקשיי נשימה – ומגיל שמונה נאלצה להתמודד עם זיהום שנגרם מחיידק עמיד לאנטיביוטיקה. בהיותה בת 14 תפקוד הריאות שלה הוערך ב-25% עד 30% בלבד. בהיותה בת 15 עברה שתי השתלות ריאה בהתאם להמלצה של ד"ר הלן ספנסר, מומחית למחלות ריאה בילדים מבית החולים הלונדוני. אלא ש"המזל לא האיר פנים לנערה" כך נמסר בדיווח.

לאחר שהרופאים חדלו לבצע עירויים תוך ורידיים של אנטיביוטיקה שגרמו לנערה לתופעות לוואי חמורות נוספות – הזיהום החיידקי חזר. בינואר 2018 החלה החמרה בתפקוד הכבד והנערה הובהלה ליחידת טיפול נמרץ. תחזיות הרופאים לגביה היו עגומות. ד"ר ספנסר מצאה כי הנערה נדבקה, כמו שקורה לעתים למושתלים, ב-MB - Mycobacterium abcessus, סוג של חיידק עמיד לאנטיביוטיקה שבדרך כלל מצוי בטבע אבל לא גורם לתחלואה באנשים בריאים. אמה של הנערה סיפרה ל-CNN כי אחד המומחים באותו בית חולים העניק לבתה סיכויי הישרדות של פחות מ-1%.

במצב הזה החליטה ד"ר ספנסר לשקול טיפול נסיוני: שימוש בקוקטייל של נגיפים שעברו הנדוס גנטי. הקוקטייל מבוסס על פאג'ים (phages) – נגיפים שיכולים לחסל חיידקים. הם נחשבים לאויבים הטבעיים של החיידקים והם בעלי יכולת להימצא בכל מקום בו זמנית, גם בקרקע וגם במי ים וכן במעי של האדם.

בדיווח נמסר כי שימוש בקוקטייל מיקרופאג'ים כהליך טיפולי נעשה בעבר באירופה וגם בארה"ב בעידן שקדם לאנטיביוטיקה ועודם שכיחים ברוסיה, מרכז ומזרח אירופה כדי לטפל בפצעים שהזדהמו וכן במקרים של דלקות קיבה ומעיים (גסטרואנטריטיס), אלח דם ומחלות נוספות, כפי שציין צ'רלס שמידט, כתב לענייני מדע במאמר שפרסם ב-Nature Biotechnology, "אבל במערב הופסק השימוש בפאג'ים כטיפול רפואי לאחר שנכנסו לשוק סוגים רבים של תרופות אנטיביוטיות שנתנו מענה לספקטרום רחב של בעיות בריאות".

בשיחת ועידה שקיימה ד"ר ספנסר עם מומחה לפאג'ים בארה"ב, פרופ' גרהאם הארטפול מהמחלקה לביוטכנולוגיה באוניברסיטת פיטסבורג ועמיתים נוספים, ביניהם ד"ר רוברט סקולי (Schooley), מומחה למחלות זיהומיות העומד בראש מרכז מחקר לשימוש בפאג'ים באוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, הוחלט על שימוש בהליך הישן אבל בדרכים חדשות.

לחוקרים בארה"ב נשלחה דגימה מהחיידק שפלש לגופה של הנערה ובמעבדה אכן נראה שהפאג'ים קטלו את החיידק.

על מנת ליצור טיפול פאג'י נדרש אפיון מדויק של ביולוגיית הפאג' ואת האינטראקציות הגנטיות בינו לבין חיידק היעד וזה הליך שלא קל לייצר. אחת הבעיות: כ-90% מגנום הפאג' עדיין איננו ידוע למרות שהוא נושא למחקר כבר כמעט מאה שנה.

עבור הנערה יצרו החוקרים שילוש של שלושה פאג'ים שונים ונדרש הליך של הנדוס גנטי עבור אחד מהם כדי שיהיה יעיל יותר בעת שיתקוף ויחסל את חיידק היעד. הנערה עברה את הטיפול הזה באפריל 2018. כשחזרה מבית החולים, סיפרה אמה, היא לא אכלה, סבלה מאובדן משקל חמור, תפקוד כבד א-נורמלי ונגעים בעור (skin nodules) שהופיעו מדי שבוע. הנערה שכבה חודשים במיטה ואיבדה כוחות, לא יכלה ללכת ונזקקה לסיוע צמוד.

כחודשיים לאחר שובה לביתה קיבלה הנערה את המינון הראשון של קוקטייל הפאג'ים בעירוי תוך ורידי אבל המשיכה לקבל גם עירויים של אנטיביוטיקה ותרופות לדיכוי המערכת החיסונית שנועדות למניעת דחיית איבר מושתל.

ד"ר ספנסר סיפרה שחלק ניכר מהפגיעה בכבד החל להיעלם ובהמשך גם נראו סימנים של ריפוי הפצעים בעור – והתוצאות לא איחרו לבוא: חל שיפור בתיאבון של הנערה והיא שבה בהדרגה למשקלה. בהמשך חזרה לבית הספר.

ד"ר ספנסר הדגישה: "לא ריפאנו אותה. עברו רק 11 חודש מאז שהחלה לקבל את הטיפול הזה והחיידק בגוף עדיין גורם לנגעי עור, אבל עם הזמן יש תקווה שהזיהום והדלקת ייעלמו".

במאמרו כתב עוד שמידט: "למרות שטיפול רפואי העושה שימוש בפאג'ים לא נחקר ביסודיות במשך עשורים, הנושא הזה חזר ועלה מחדש בתחילת המאה יחד עם תחילת פריחתה של טכנולוגיית הריצוף".

פרופ' הארטפול מאמין שהניסוי שהצליח מייצג לראשונה שימוש בהנדוס גנטי בבניית שיטת טיפול חדשה באמצעות פאג'ים וכן מדובר לראשונה בטיפול שנעשה באופן מוקד כנגד Mycobacterium. "עקרונות הטיפול הזה עדיין מחכים להוכחת יעילותו המלאה, אבל נראה כי בעתיד השימוש בביולוגיה-סינתטית תהווה יסוד למאבק בבעיית החיידקים העמידים לאנטיביוטיקה".

לאחרונה החלו כמה חברות תרופות גדולות להשקיע מחדש בפיתוח טיפולים מתקדמים באמצעות פאג'ים והן נערכות לכמה ניסויים קליניים בתחום.

נושאים קשורים:  עמידות לאנטיביוטיקה,  פאג'ים,  סיסטיק פיברוזיס,  השתלת ריאה,  תיאור מקרה,  חדשות,  השתלת איברים,  זיהומים
תגובות