יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל

מנציחים את חללי חיל הרפואה במערכות ישראל: 564 נופלים

564 רופאים, חובשים ובעלי תפקידים אחרים במסגרת חיל הרפואה של צה"ל והש.ר – "שירות רפואי", נפלו במערכות ישראל

אנדרטת חללי חיל הרפואה בחיפה. צילום דובר צה"ל

יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל 2019 (ד') הוא גם הזדמנות למקד תשומת לב בחיל רפואה בצה"ל. מבין 23,741 חללי מערכות ישראל, גברים ונשים שנפלו מאז 1860 ועד היום, כשבמניין זה נכללים חללי צה"ל, השב"כ, המוסד, המשטרה, שירות בתי הסוהר והנופלים מבין לוחמי המחתרות בטרם מדינה והבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה - 564 מהם, נכון לסוף 2018, הם רופאים ובעלי תפקידים אחרים במסגרת חיל הרפואה של צה"ל והש.ר – "שירות רפואי" – המסגרת שקדמה לחיל. בנובמבר האחרון קיים חיל רפואה את טקס הזיכרון לחלליו, באתר ההנצחה שלו במרפאה האזורית בחיפה.

במרכז האתר ניצב פסל של חובש התומך בחייל פצוע. ראש אגף טכנולוגיה ואחזקה מטה הכללי, אלוף איציק תורג'מן, אמר על כך בטקס: "פסל זה ממחיש את משימתו וייעודו של חיל רפואה - הצלת חיים. הוא מביא לידי ביטוי את ערכי היסוד שעליו מושתת החיל - כבוד האדם, חמלה ועזרה לזולת. במרוצת השנים מסרו בנינו ובנותינו את נפשותיהם מתוך מסירות. חיל הרפואה, יחיד ומיוחד, מבוסס על ציווי זה, על נכונותם של אנשיו להקריב חייהם לטובת האחר".

עמותת חיל הרפואה פועלת משנת 1984. מטרתה להנציח את זכרם של חללי חיל הרפואה. העמותה מקיימת פעילות חברתית לרווחתן של המשפחות השכולות ולהנחלת מורשת החיל.

העמותה, יחד עם חיל הרפואה, שמה לה למטרה "לשמר ולהנחיל את הפעילות והמורשת המיוחדת והרוח הייחודית בחיל הרפואה ולשם העצמת הקשר שבין יוצאי חיל הרפואה בעבר ובהווה והמשפחות השכולות".

כחלק מפעילות העמותה מתקיימים אירועי מורשת, כנסים, פעילות עם המשפחות השכולות ומוענקים פרסים ומלגות למחקר בנושאים המקדמים את הפעילות המקצועית לסוגיה – בשדה הקרב ובעורף. נשיא העמותה הוא תא"ל (מיל') ד"ר יהודה דנון, קרפ"ר לשעבר; היו"ר שלה הוא תא"ל (מיל') ד"ר חזי לוי קרפ"ר לשעבר וכיום מנהל בית החולים ברזילי באשקלון. המנכ"ל - סא"ל (מיל') אבי בוסקילה.

מש.ר לחיל הרפואה

לא רבים יודעים אבל חיל הרפואה החל דרכו בשם אחר: "שירות רפואי" (ש.ר). חיל הרפואה החל את דרכו כ"שירות רפואי" בסוף 1947 והתבסס על השירות הרפואי של ארגון ההגנה, שפעל בשילוב עם המוסדות הרפואיים האזרחיים. עם פרוץ מלחמת העצמאות ב-1948 היה צורך להתאים את השירות הרפואי לצבא ההולך וקם.

ואמנם, ממש עם תחילת הלחימה, כינס דוד בן גוריון בביתו בתל אביב דיון על המערך הרפואי הנדרש למלחמה. הדובר הראשי בדיון זה היה ד"ר חיים שיבא, אז רופא בכיר ב"הגנה", בעל ניסיון ברפואה צבאית בשירות הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

הוא הדגיש בדבריו שיש להקים שירות רפואי דינמי, נפרד מהמערכת האזרחית, שייתן מענה לגיוס הצפוי, לטיפול בנפגעים ובשיקומם לאחר מכן. בן גוריון ויגאל אלון, שעמד עם פרוץ המלחמה בראש הכוח העברי הסדיר הגדול והחזק ביותר שעמד לרשות מנהיגות היישוב ועסק בשילוב יחידות הפלמ"ח, שבראשו עמד, בצבא ההולך ונבנה, תמכו מיד בהצעתו של ד"ר שיבא ומינו אותו לראש "השירות הרפואי". שיבא קיבל דרגת סגן אלוף, הראשון והיחיד שנשא דרגה זאת כראש חיל הרפואה (קרפ"ר).

רק לאחר מלחמת העצמאות החל צה"ל בארגונו הפנימי ובתוכו גם חיל הרפואה. בשלב הראשון אורגנה מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר) וכן היחידות הפיקודיות וחיילות של החיל. בשלב הזה עמד כבר בראש חיל הרפואה סגן אלוף ואחר כך אל"מ, ד"ר אברהם עצמון. הוקמו מרפאות בסיסיות, מרפאות חוץ מקצועיות, מרפאת שיניים, חדרי חולים וחוליות של רפואה מונעת.

תחילה הוכשרו בבתי הספר לרפואה צבאית רק חובשים וסניטרים ורק משנת 1950 הוחלט לכלול גם קורסים לקציני רפואה. בשנת 1951 הוקם המכון לחקר הרפואה הצבאית שהישגיו עד היום מרשימים ולכן עוררו התעניינות גם בצבאות אחרים. על תרומתה של הרפואה הצבאית לקידום הרפואה הכללית סיפר בהרצאתו מ-2016 פרופ' מייקל הרטל מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית.

מ-1962 קצין רפואה ראשי הוא כבר בדרגת תת אלוף. עד היום עמדו בראש החיל 19 מפקדים, כולם רופאים. שישה מהם, בהמשך הקריירה שלהם באזרחות, היו מנהלי בתי חולים וארבעה שימשו כמנהלי משרד הבריאות. ב-2017 מונה לראשונה קרפ"ר מבני העדה הדרוזית ומשמש בתפקיד גם עתה - תת אלוף ד"ר טריף בדר.

נושאים קשורים:  חיל הרפואה,  עמותת חיל הרפואה,  ש.ר.,  ד"ר חיים שיבא,  רופא צבאי,  חובש קרבי,  קרפ"ר,  ד"ר טריף בדר,  חדשות,  יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל
תגובות
 
09.05.2019, 19:19

אנא פרסמו את רשימת הנופלים!

דר׳ מרים מישורי

09.05.2019, 23:16

מסכים עם ד"ר מישורי שיש לפרסם את שמות הרופאים הנופלים. עם אחדים היה לי הכבוד להיות בקורס הקצינים.