• יו"ר: ד"ר חגי לוין
  • חברת ועד: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: "ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: ד"ר ערן קופל-
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
דעות

מקנדי בארה"ב ועד בן גוריון בישראל - חשיבותה של רפואת שדות התעופה

נוסעים הנוטלים תרופות רבות, או בעלי מגבלות הליכה, חייבים לתכנן את המעבר ואת השהייה בשדה התעופה בלא פחות תשומת לב מאשר את תנאי הטיסה עצמה. כדאי לכן להכיר את שירותי השדה שעשויים להציל חיים

נמל התעופה בן גוריון. לרשות הנוסעים עומדת תחנת הצלה ייחודית

לפני מספר חודשים ירד שמח וטוב לב ממטוס של אחת מחברת התעופה נוסע כבן 40. הוא עבר את ביקורת הדרכונים, לקח את מזוודתו מן המסוע ויצא אל שורת המוניות הממתינות. לנהג המונית שהזדמנה לו הוא נתן פתק בכתב יד ועליו כתובת במוסקבה. הנהג הבין מיד ונסע אל תחנת העזרה הראשונה של שדה התעופה ומשם הועבר הנוסע ישירות למחלקה המתאימה בבית החולים.

מדי יום עוברים בשדות התעופה בעולם מאות אלפי אנשים, חלקם עובדי השדה ואחרים חולפים בו כדי ללוות את משפחתם או לקבל את פני הבאים. אלה הבאים מבקשים להגיע מהר ככל האפשר לביתם או לטיסת ההמשך, והנוסעים שכבר עברו את הבידוק והתורים, הסרת החגורה, נעילת הנעליים וריקון בקבוקי המים, ממתינים לשעת העלייה למטוס, שלעתים מתבוששת.

התרגשות, חוסר שינה או אכילת מזון לא מתאים, כמו גם עייפות ותחושה רעה לאחר טיסות ממושכות שבהם עברו מספר אזורי זמן, וכן אי נטילת תרופות בגלל חילופי השעות וחוסר תשומת לב, גורמים פעמים רבות לנוסעים לצאת מאיזון הסוכרת או מהשליטה במחלת האפילפסיה. כל אלה עלולים לגרום להחמרת מצב רפואי שלא נתנו את הדעת עליו, או למעידה במדרגות או לתחושה המבשרת אירוע לבבי או אחר.

בנוסף, בשל חוסר מודעות לתנאי הטיסה, נוסעים אינם מביאים בחשבון את שעות ההמתנה הארוכות בתור זה או אחר, את מרחקי ההליכה הארוכים בשדות תעופה מרכזיים בעולם כדי להגיע מטרמינל אחד לשני, וכך עליהם ללכת לעתים עשרות דקות עם המזוודה על גלגליה והמעיל והמתנות והקניות ומה לא.

הנוסע היוצא מכחיש את סימני החולשה מאחר שהוא עלול להחמיץ או להפסיד את הטיסה ואילו הנוסע הנכנס מבקש להגיע לביתו ולא לחדר המיון בבית החולים.

לא בכל שדות התעופה בעולם קיים שירות רפואי בר השגה. יש שדות שבהם על מי שחש ברע לחייג את מספר החירום הידוע באותה ארץ כמו 911 בארה"ב (אגב, מי שמחייג בנתב"ג מספר חירום בחו"ל, המערכת תוביל אותו למוקד השדה או למד"א).

במקומות רבים בעולם הוקמו מרפאות לטובת הנוסעים בשדה התעופה והתושבים שחיים בסמוך אליו. בדרך כלל, מרפאות אלו מספקות שירותי אבחון וטיפול ראשוניים שאחריהם הנוסעים מועברים להמשך טיפול בבית חולים, וכך זה בנמל התעופה באבו דאבי, ב"הית'רו" שבלונדון ובשדה התעופה הבינלאומי באנטליה. הנוסעים המבקשים עזרה רפואית מודיעים לאחד מעובדי השדה ואלה מסייעים להם להגיע למרפאה.

בנמל התעופה בהונג קונג, אחד משדות התעופה הגדולים בעולם, פועלת מרפאה עם מכשיר סי.טי סקאנר מתקדם, חדרי אשפוז, מעבדה משוכללת ושירות ייעוץ לפני טיסה. בנמל התעופה "וצלאב האבל" בפראג עובדים רופא ילדים ורופא משפחה 24 שעות ביממה ומעניקים שירות לתושבי הסביבה כחלק מהמדיניות של שכנות טובה. ב"סכיפהול" באמסטרדם עובד במרפאת השדה צוות שלם של רופאים, אחיות ופרמדיקים שמציעים טיפולים פשוטים, חיסונים לפני הנסיעה ועזרה ראשונה לפונים למרפאה. את כל אלה מקבלים תמורת תשלום ישיר או באמצעות חברות הביטוח.

בעת רכישת כרטיסי הטיסה, יש חשיבות גדולה לנתונים כמו מחיר, מקום הישיבה (חלון, מרכז או מעבר), שעת ההמראה ושעת הנחיתה, מבחר הסרטים וטיב האוכל. אולם נוסעים הנוטלים תרופות רבות, או בעלי מגבלות הליכה, חייבים לתכנן את המעבר ואת השהייה בשדה התעופה בלא פחות תשומת לב מאשר את תנאי הטיסה עצמה.

באופן כללי, רוב הנוסעים אינם מודעים לתנאי הנסיעה שלהם ולכן אינם מביאים בחשבון את שעות ההמתנה הארוכות בתורים ואת מרחקי ההליכה הגדולים בכמה משדות התעופה המרכזיים בעולם. למשל, העוברים בשדה התעופה "קנדי" שבניו יורק צריכים להיות בעלי כושר גופני לא מבוטל עבור ההליכות הארוכות בין זרועותיו המרוחקות של השדה, ובשנים האחרונות העמידה בתור הממושך גוזלת זמן יקר נוסף. הם עושים את כל זה אחרי טיסה של 11 שעות מישראל, מה שמקשה עליהם עוד יותר. המסע משער היציאה דרך השרוול עלול גם הוא להיות כרוך בהליכה לא קצרה, ובמקומות מסוימים יש להגיע אל המטוס באוטובוס מיוחד שלאחר היציאה ממנו ועד למושב עלולים להיחשף לקור, לחום, לגשם ולשאר צרות של מזג האוויר.

בנתב"ג הוקמה תחנת הצלה ייחודית שמטרתה העליונה היא הצלת החיים על ידי תגובה מהירה לכל קריאה. לרשות התחנה קלנועיות חשמליות המצוידות במערכות החייאה וטיפול להגשת עזרה מיידית להצלת חיים. אין זו מרפאה המספקת יוד למריחה על הפצע אלא מערכת שמסוגלת להגיב במהירות ולהגיע לכל מקום במרחבי השדה בתוך דקות בודדות, כאשר למעשה כל עובדי השדה מודעים לכך שיש להתחיל בהחייאה בסיסית, כלומר עיסוי חזה והנשמה, ובד בבד לקרוא ולדווח לתחנת עזרה ראשונה תוך ציון מדויק של מקום האירוע. שלא כמו בערים, כאן המיקום יכול להיות דלפק של חברה מסוימת, מסוף מזוודות מספר 5 או שער היציאה ולעתים יש הכרח להגיע לפתח המטוס הנוחת או העומד להמריא תוך מעבר באזורים שבהם התנועה מוגבלת למורשים בלבד.

זה כמה שנים אני משמש כרופא האחראי על תחנת העזרה ראשונה בנתב"ג. בשנה האחרונה היו לנו כמה הצלחות בזכות תגובתם המהירה של אנשי שדה התעופה שהחלו בהחייאה והזעיקו עזרה מתקדמת. באחד המקרים נוסע לקה באירוע מוחי לפני העלייה למטוס, ובתוך דקות אחדות פרמדיק של נתב"ג ואח הגיעו אליו ואבחנו את מצבו, נתנו טיפול ראשוני ותוך כדי החייאה הוא הגיע אל בית החולים ישירות לצנתור מוח. אמנם טיסתו בוטלה אבל הוא קיבל את חייו במתנה.

תהיו בריאים וטיסה נעימה.

(המאמר פורסם לראשונה ב"הארץ")

נושאים קשורים:  פרופסור יואל דונחין,  שירותי רפואה בשדות תעופה,  נתב"ג,  נמל התעופה קנדי,  החייאה,  חדשות,  דעות,  עזרה ראשונה,  רפואת חירום,  רפואה דחופה,  תחנת הצלה
תגובות
 
15.05.2019, 10:29

כל הכבוד יוזמה ברוכה.