• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: פרופ' נדב דוידוביץ
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

שני ישראלים נדבקו בנגיף זיקה בעת ששהו בתאילנד ובאמריקה

מתחילת השנה אובחנו בארץ שלושה מקרים בלבד | ב-WHO מזהירים: "יש סכנה להידבקות גם באזורים שלא סומנו כאנדמיים"

יתושה מזן "אדס מצרי", המעבירה את נגיף הזיקה (צילום: אילוסטרציה)

לאחר תקופה ארוכה שבה לא הצטברו דיווחים מאומתים על מקרים חדשים של הידבקות בנגיף זיקה בישראל, הודיעו בסוף השבוע משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה כי שני ישראלים נדבקו במחלה בעת ששהו בתאילנד ובמרכז וצפון אמריקה ובשובם לארץ אובחנה מחלתם.

חולה אחת היא מבאר שבע והיא נדבקה במהלך שהותה במרכז אמריקה וצפונה ומצבה עתה טוב. החולה השני, מהמועצה המקומית שוהם, נדבק בתאילנד וכבר החלים.

מתחילת 2019 זוהו בסך הכל רק שלושה חולים בישראל שנדבקו בנגיף זיקה בחו"ל. עד כה לא התגלתה בארץ העברה מקומית של הנגיף.

בעקבות שני המקרים הונחו עיריית באר שבע ומועצת שוהם בצורך לבצע כמה פעולות הדברה הנדרשות לצורך מניעת ההדבקה במחלה וכן ייעשה מעקב אחרי פעולות ההדברה והניטור לצד הסברה לתושבים שעל הרשויות לבצע.

בישראל נפוץ היתוש מזן הנמר האסיאתי הגורם למטרדי עקיצות קשים ועלול גם להעביר את נגיף הזיקה. יתוש זה פעיל לא רק בלילה אלא גם בשעות היום.

ההנחיות לרשויות וגם לציבור הן שיש לנסות ולאתר את מקומות הדגירה וההתפתחות של היתוש בגופי מים קטנים מפוזרים ונסתרים, ובכלל זה גם תחתיות של עציצים ואגרטלים, ולייבשם. כמו כן חיוני להקפיד על התמגנות מעקיצות יתושים במקומות שבהם הם פעילים במיוחד כדי למנוע העברת מחלות, כולל בשעות היום.

בנוסף המליץ משרד הבריאות לנשים הרות או המתכננות להיכנס להריון בתקופה הקרובה לשים לב לכך שעדיין קיימת העברה פעילה של הנגיף זיקה במדינות רבות בעולם, לרבות באחת שהיא מוקד משיכה לתיירים בתקופה הנוכחית - תאילנד.

במקביל, ה-CDC הודיע לפני עשרה ימים כי "מגפת הזיקה חלפה" אבל פרסם שוב הנחיות לנשים הרות או מתכוונות להרות ועומדות לצאת לטיולים ומסעות למדינות שונות, להיוועץ עם רופאיהן מה עליהן לעשות כפעולות הגנה ומניעה מפני סכנת ההידבקות.

הנגיף זיקה פרץ לתודעה בעולם ב-2015 והתברר שזן הנגיף המועבר באמצעות יתוש עלול לגרום למומים מולדים חמורים. בשיא המגיפה, ב-2016, התברר שיותר מ-200 אלף בני אדם נדבקו וכ-3,000 תינוקות נולדו עם מומים מולדים, בעיקר בברזיל. אז הופצו לראשונה ההנחיות לנקיטת אמצעי הזהירות בקרב אלה שיוצאים לטיולים ולביקורים במדינות שסומנו כאנדמיות.

בהנחיות שפרסם ה-CDC ואומצו על ידי רשויות בריאות רבות בעולם, סומנו 68 מדינות שבהן ידוע דבר קיומו והתפשטותו של הנגיף. בעקבות זאת היתה גם תקופה שבה בוטלו טיסות ליעדים מסוימים ותעשיית התיירות, בעיקר האמריקאית, נפגעה. עתה, שלוש שנים לאחר מכן, המגיפה נחלשה, למעט בצפון מערב הודו ובכמה מדינות אחרות, ואזהרות המסע התמתנו. רק בהקשר לנשים בגיל הפוריות נותרה בעינה ההמלצה להיוועץ ברופא לפני היציאה לטיול או לביקור.

הנגיף זיקה נתגלה ב-1947 ביער בשם זיקה, באוגנדה, ועד 2015 הוא לא עלה לתודעה הציבורית, אז החלה התפשטותו המהירה. כאשר הגיע לברזיל שבה פעילים במיוחד היתושים נשאי הנגיף מזן "אדס נמר מצרי", התברר שאוכלוסיה גדולה המתגוררת לצד אתרים הנגועים ביתושים איננה מחוסנת. אז עלתה רמת המודעות לבעיה ואז גם הכריזו רשויות בריאות שונות על מצב חירום. בתוך זמן לא רב היה כבר ברור שמאות אלפי בני אדם בעיקר בדרום ומרכז אמריקה – אבל גם במדינות אחרות באפריקה ובאסיה – נדבקו.

ככל שעלה מספר המאובחנים בהידבקות, למדו מדענים ורופאים יותר על הנגיף זיקה וסימנו את הסכנות שהוא מחולל. רוב בני האדם, הגיעו המדענים למסקנה, אינם מפתחים תסמינים כלשהם לאחר שנדבקו, אצל רבים התסמינים קלים ומתבטאים בגרד, כאבי ראש, כאבי מפרקים, עצמות וחום גבוה לפרקי זמן קצרים – 3 עד 12 ימים לכל היותר לאחר עקיצת היתוש. הרשויות הגיעו למסקנה שאשפוז בעקבות עקיצת היתוש איננו שכיח ומוות כתוצאה מההידבקות נדיר.

אבל אז גם מצאו המדענים שהתמקדו בחקר הנגיף כי הוא גורם למומים מולדים חמורים, בעיקר נודע ביניהם מיקרוצפליה - ראש קטן ומוח של ילוד שלא התפתח באופן מלא. כמו כן קושרה הידבקות בנגיף זיקה לנזק בעיניים ולבעיות בשרירים וכן קושר הנגיף לתסמונת הנוירולוגית גיליאן-בארה (Guillain–Barré) שעלולה להוביל לשיתוק.

בהמשך התברר כי התפשטות המחלה אפשרית גם בעקבות מגע מיני. לבני זוג של נשים הרות ולנשים שהתכוונו להרות ניתנה העצה להימנע ממין במהלך ההריון או להשתמש בקונדום במשך שלושה חודשים לפני התעברות וזאת במקרה שיוצאים לטיולים וביקורים באזורים שבהם ידוע על פעילות הנגיף בהווה ואף בעבר.

עוד התברר בעקבות התפרצות המחלה, כי מי שנדבק בנגיף למעשה מחוסן ולא יידבק שוב.

עם זאת, הנגיף לא נעלם כליל ובאופן מוחלט ועדיין לא ניתן להכריז בביטחון מלא שהמחלה שהנגיף מחולל הוכחדה. אולם, בנוסף לסימון האזורים האנדמיים הידועים כיום ואזהרות מפני סכנת הימצאות הנגיף באזורים אחרים שגם הם סומנו, התברר שיש כיסים אזוריים קטנים מאוד, במיוחד במדינות היעד, שם כלל לא שמים לב ליתוש הפעיל בהם. אלא שעתה קיים חשש שדווקא מאזורים כאלה קיימת סכנת ההתפשטות של הנגיף ולכן יש צורך להזהיר את הציבור מפני סכנות אלו.

לדוגמה, מגפת זיקה התפרצה בקובה ב-2017 וזאת דווקא לאחר שהנגיף נעלם מרוב האזור הקריבי, מה שהגביר את החשש שתיתכן עדיין העברה של הנגיף.

ה-WHO מכיר בעובדה שעדיין יש אזורים בעולם שמערכת המעקב והניטור מוגבלות מאוד ולכן הרשויות בהם אינן מסוגלות להתריע כאשר מתפרצת הידבקות. במיוחד קיים קושי כזה באזורים גיאוגרפיים במדינות לא מפותחות ועם זאת הם מושכים ציבור גדול של מטיילים. "אין זה אומר", מסר דובר ארגון הבריאות העולמי בשבוע שעבר, "שכאשר לא מסומנת סכנת זיקה על גבי מפות אפידמיולוגיות במדינה מסוימת, שזיקה לא קיים בהן".

בעיה מסוג אחר: עדיין רוב הרופאים בלא מעט מדינות מפותחות, לרבות ארה"ב, כלל אינם מעודכנים לגבי הנגיף ולכן קשה להם להמליץ ולהנחות נשים בכל הנוגע לסיכונים. יש היגיון בהימנעות מביקור ומטיול באזורים שבהם ידוע על פעילות הנגיף, הגם שההחלטה בסופו של דבר היא אישית.

למפת זיקה מתוך ערוץ ההנחיות למטיילים באתר ה-CDC – ליחצו כאן. למידע נוסף על הנגיף מתוך אתר המשרד להגנת הסביבה – ליחצו כאן. עוד מידע באתר משרד הבריאות.

נושאים קשורים:  זיקה,  נגיף ה"זיקה",  תאילנד,  מגיפה,  עקיצת יתוש,  חדשות,  הידבקות בזיקה,  הריון,  מיקרוצפליה
תגובות
 
24.03.2019, 17:03

שלום לכולם.. אני ואשתי צפויים לטוס בעוד שבועים לתאילנד...... אשתי בהריון בחודש רביעי , מפחד מאוד מההשלכות.. האם כדאי לבטל ?????

24.03.2019, 17:04

אציין שנבקר בבנגקוק פוקט וקוסמוי ..