דעות

דוגמה ומופת ליעילות מדומה - המציאות שמאחורי מדד בלומברג

ישראל מצליחה שוב ושוב להגיע לראש מדד הבריאות של בלומברג אך מדד זה אינו משקף את מצבה האמיתי המטריד והפחות מרשים של מערכת הבריאות בישראל

עומס בבתי החולים, אשפוז במסדרונות

בדומה לשנים קודמות, גם השנה זוכה ישראל להיות בחזית המדינות המובילות במדד הבריאות עולמי. מנתוני מדד בלומברג ל-2019 עולה כי מדינת ישראל ניצבת במקום העשירי והמכובד מתוך 169 מדינות נסקרות. אלה נתונים שהם לכאורה בבחינת נס ישראלי מודרני – השקעה לאומית נמוכה בבריאות (7.3% מהתל"ג) שמניבה תוצאות בריאות מדהימות.

רק בשנה שעברה התפאר ראש הממשלה ושר הבריאות בנימין נתניהו, בכנס השנתי של משרד הבריאות על רקע המיקום הגבוה במדד בלומברג, כי ישראל היא דוגמה ומופת ליעילות כלכלית בתחום הבריאות. ואולם, בשנים האחרונות רשמה ישראל הידרדרות מהמקום השישי (2015) למקום העשירי (2019). אז בפועל, את מחיר היעילות משלמים מדי יום המטפלים והמטופלים כאחד.

אותה יעילות כלכלית היא שמתורגמת לעומסים בלתי נסבלים במחלקות האשפוז, תורים ארוכים לניתוחים ופרוצדורות, תשתיות בריאות מיושנות, שחיקה מתמשכת של הצוותים הרפואיים ועוד. וכשזה המצב, אז מה הפלא שבשנים האחרונות ישראל רק מידרדרת והולכת במדד בלומברג.

כמעט כל אדם שביקר או אושפז בבית חולים יודע שמאחורי כל המילים היפות והגרפים הצבעוניים בסוף מסתתרת מציאות בריאות מטרידה ופחות מרשימה. שהרי מיקומה של ישראל במדד בלומברג לא מאוד מעניין את הזקנה שנאלצת לשכב במסדרון חשופה לעיני כל, או את המטופל שסובל מכאבים בעודו ממתין שמונה חודשים ויותר בתור לניתוח, וגם לא את הבחור שמחלתו דהרה וסיכויי החלמתו צנחו בזמן שהוא חיכה בתור לבדיקת MRI.

כשזאת היא המציאות שחווים מרבית המטופלים, היעילות בתחום הבריאות שהפוליטיקאים כל כך אוהבים להתפאר בה בעולם היא לא יותר מיעילות מדומה. יתר על כן, במידה רבה המיקום הגבוה של ישראל במדד בלומברג משמש בידי קובעי המדיניות הצדקה ותירוץ מתמשך להנצחת תת תקצוב קיצוני של מערכת הבריאות הציבורית.

אז כדי להבין כיצד ישראל מצליחה שוב ושוב להגיע לראש מדד הבריאות של בלומברג, ומדוע מדד זה אינו משקף את מצבה האמיתי של מערכת הבריאות בישראל, יש להכיר מהם הפרמטרים שמרכיבים מדד זה.

בבואו לדרג את המדינות השונות, סוקר מדד בלומברג לבריאות שתי קבוצות עיקריות של משתנים

1. מדדי תוצאה בתחום הבריאות: תוחלת חיים, תמותת תינוקות, סיבות לתמותה וכיו"ב.

2. מדדי סיכון בריאותי: שיעור מעשנים, זיהום אוויר, שיעור מתחסנים, הרגלי אכילה וכיו"ב.

לאחר שמשכללים את כל הנתונים והמשתנים מתקבל מדרג הבריאות העולמי, מהמדינות הבריאות ביותר (ספרד, איטליה, איסלנד, יפן, שווייץ, שבדיה, אוסטרליה, סינגפור, נורבגיה וישראל) ועד המדינות הנכשלות ביותר. אז לצד הגאווה לאומית מפרסומי מדד בלומברג ומנתונים "ממוצעים", צריך לחדד את הראייה ביחס למדדי הבריאות האמיתיים של כלל תושבי ישראל, יהודים וערבים, תושבי המרכז ותושבי הפריפריה.

נכון, מדדי התוצאה בתחום הבריאות בישראל מרשימים. תוחלת החיים הממוצעת בישראל היא מהגבוהות בעולם (80.7 לגברים ו-84.6 לנשים), ותמותת תינוקות היא מהנמוכות בעולם (3.1 ל-1,000 לידות חי).

עם זאת, אסור לשכוח שמדובר בנתונים שמשקפים ממוצע שאינו נחלת האוכלוסיה כולה. זהו ממוצע שמחפה על פערים משמעותיים ואי שוויון בתחום הבריאות.

מנתוני משרד הבריאות שמתפרסמים מדי שנה (מדד אי השוויון בבריאות) עולה כי תוחלת החיים במגזר היהודי גבוהה ב-4.4 שנים מתוחלת החיים במגזר הערבי, ותמותת תינוקות במגזר הערבי היא פי 2.5 מזו שבמגזר היהודי (2.3 במגזר היהודי לעומת 5.9 במגזר הערבי). בנוסף, פערים משמעותיים בנגישות וזמינות לשירותי בריאות קיימים גם בין מרכז הארץ ובין הפריפריה הצפונית והדרומית. אלה פערים שמייצרים שונות גם במדדי התוצאה תוחלת חיים ותמותה בין מרכז לפריפריה.

בתנאים בלתי אפשריים, ובפרט בזכות ההון האנושי שעובד במערכת הבריאות, תושבי ישראל נהנים מתוצאות בריאות מרשימות. לעוסקים במלאכה יש להצדיע. אולם, יש להכיר בעובדה שמדדי תוצאה בתחום הבריאות אינם הישג שאותו יש לזקוף לזכות מערכת הבריאות לבדה. כי בישראל, כמו במדינות מפותחות רבות אחרות, תוחלת החיים הארוכה ותמותת תינוקות נמוכה היא תוצאה ישירה של חינוך ושיפור תנאי החיים של הפרט בסביבה עירונית. שיפור שמקורו בפיתוח תשתיות (מים נקיים, טיפול במי שופכין, טיפול במפגעים תברואתיים ועוד), צמצום זיהום אוויר, תזונה ים תיכונית, ועוד.

מכאן, אין ספק שמשמח לראות מדי שנה את ישראל ניצבת בעשיריה הפותחת של מדד הבריאות העולמי. אך עם זאת, ספק רב כמה זמן עוד יכולה מערכת הבריאות הציבורית השחוקה להמשיך ולשמור על תוצאות אלו. אז כדי לשמור על מערכת בריאות שיש בה יעילות לצד איכות, זמינות ונגישות, אין מנוס מהגדלת חלקה של מערכת הבריאות בתקציב המדינה (לפחות ל-8.9% מהתל"ג בדומה לממוצע מדינות OECD).

(המאמר התפרסם לראשונה ב"דה מרקר")

נושאים קשורים:  עו"ד עדי יגודה,  מדד בלומברג,  מערכת הבריאות,  חדשות,  בנימין נתניהו,  דעות
תגובות