חדשות

בישראל פחות חולים בסרטן המעי הגס: במקום הלפני אחרון בתחלואה ב-OECD

ב-17 השנים האחרונות שיעור המאובחנים בישראל בשלב המוקדם של סרטן המעי הגס עלה מ-17% ל-30%

קולונוסקפיה, אבחון סרטן המעי הגס. אילוסטרציה

התכנית הלאומית לקיום בדיקות מוקדמות לאבחון סרטן המעי הגס והחלחולת מצילה חייהם של מאות ישראלים מדי שנה וזאת הודות לפעילותם של רופאי המשפחה בארבע קופות החולים. ב-17 השנים האחרונות שיעור המאובחנים בשלב המוקדם של המחלה עלה מ-17% ל-30%. ב-2016 אובחנו 2,998 מקרים חדשים בקרב תושבי ישראל – 1,534 גברים ו-1,464 נשים, ונרשמו גם 1,296 פטירות מהמחלה.

כך נמסר אתמול (א') לרגל תחילת חודש המודעות לסרטן המעי הגס שהכריזה האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות והמועצה הלאומית לאונקולוגיה.

מקרב 36 מדינות ה-OECD, ישראל במקום ה-35 בתחלואה ובמקום 31 בתמותה. בהתבסס על נתוני Globocan (אומדנים ל-2018), בהיארעות: בישראל 20.7 ל-100 אלף. הממוצע העולמי - 19.7, מקסיקו נמצאת במקום האחרון בדירוג זה - 11.2. במקומות הגבוהים ביותר: הונגריה - 51.2, קוריאה - 44.5 וסלובקיה - 43.8. בתמותה: במקסיקו - 5.2, בשווייץ - 8.1, בארה"ב - 8.2, בפינלנד - 8.6, בקוריאה - 8.7 ובישראל - 8.9, כאשר הממוצע העולמי הוא 9.3.

משרד הבריאות ציין כי שנת 2016 היא השנה האחרונה שבה הושלם ניתוח הנתונים המלאים בישראל תוך השוואה ל-1990 וכי נמשכת ההפחתה בנטל התחלואה ממחלה ממארת זו.

פרופ' ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות, מסרה: "גורמי הסיכון העיקריים למחלה הם: גיל, היסטוריה משפחתית, גידול שפיר קודם במעי, מחלת מעי דלקתית, מוטציות גנטיות ואורח חיים הכולל השמנה, יוֹשְׁבָנוּת, תזונה עתירת שומן ודלת סיבים, עישון וצריכת אלכוהול.

"סרטן המעי הגס והחלחולת הוא סוג הסרטן השלישי בשכיחותו בקרב גברים יהודים אחרי סרטן הערמונית וסרטן הריאה והשני בשכיחותו בנשים יהודיות, השני בשכיחותו בגברים ערבים אחרי סרטן הריאה והשני בשכיחותו בנשים ערביות אחרי סרטן השד".

בראש רשימת הערים בישראל שבהם מספר החולים הרב ביותר בסרטן המעי הגס עומדת צפת. סוגרות את הרשימה - תל אביב וירושלים.

על פי נתוני משרד הבריאות והאגודה למלחמה בסרטן : בצפת שיעור התחלואה הגבוה באופן מובהק ב-30% מעל הממוצע בקרב גברים; באשקלון התחלואה גבוהה ב-19% מהממוצע בקרב גברים וב-9% בקרב נשים.

בחיפה ב-17.3% מעל הממוצע בקרב גברים וב-13% בקרב נשים; בבאר שבע ב-14% מעל הממוצע בקרב גברים. בחדרה ב-17% מעל התחלואה הממוצעת בקרב נשים.

בירושלים התחלואה נמוכה ב-22.3% מהממוצע בקרב גברים וב-13.5% בקרב נשים. בתל אביב נמוכה ב-7% מהממוצע בקרב גברים וב-7% בקרב נשים. בפתח תקווה ב-10% בממוצע מתחת לתחלואה הצפויה בקרב גברים ובשרון היא נמוכה ב-10% מהממוצע בקרב נשים.

האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לשים לב לתסמינים ושינויים בגוף שעשויים להעיד על הימצאות סרטן המעי הגס. די באחד מהם כדי לחייב תשומת לב: שינוי בהרגלי היציאות - שלשול, יציאות רכות וריריות, עצירות, שינוי בקוטר היציאה הנמשך יותר ממספר ימים; תחושה של חוסר התפנות; דימום רקטאלי או דם מעורב בצואה. הדם יכול להיות אדום או בצבע אגוז או נוטה לשחור; כאבי בטן; חולשה או אנמיה על רקע חוסר ברזל וירידה במשקל. הופעת אחד מהם מחייבת פנייה לרופא המשפחה שישקול הפניה לקולונוסקופיה. בדיקות דם סמוי אינן מיועדות לאנשים ללא תסמינים, כחלק מהתכנית הלאומית.

בנוסף לדו"ח, הפנתה האגודה למלחמה בסרטן את תשומת לב הציבור לכך שמחקר חדש שנעשה בסין דווקא מצא שצריכת ירקות שומיים – שום, בצל, כרישה וכיו"ב - מקטינה את הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס.

מחקר נוסף שנעשה בארה"ב בחן את השפעת הצריכה המשולבת של 11 מינרלים שונים על הסיכון של נשים בגיל המעבר לחלות בסרטן המעי הגס. מסקנותיו: לצריכה גבוהה של סידן, מגנזיום, מנגן, אבץ, סלניום, אשלגן ויוד בשילוב עם צריכה נמוכה של ברזל, נחושת, זרחן ונתרן, יש פוטנציאל להפחתת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס בקרב נשים בגיל המעבר.

חוקרים מטעם ה-IARC, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ה-WHO, טוענים כי גורמי הסיכון משפיעים על מיקום ההתפתחות של הסרטן במעי הגס והחלחולת: גידולים במעי הרוחבי (הפרוקסימלי) מתפתחים לרוב בשלב המחלה המתקדם ושכיחים יותר בנשים; גידולים במעי היורד (הדיסטלי) שכיחים יותר בגברים. בגיל מתקדם, יש שכיחות גבוהה יותר של גידולים במעי הרוחבי, ושכיחות נמוכה יותר של גידולים ברקטום.

כמו כן נמצא במחקר שנעשה בקנדה כי בדיקות חוזרות לאיתור דם סמוי בצואה מפחיתות את הסיכון לסרטן מתקדם של המעי הגס.

נושאים קשורים:  האגודה למלחמה בסרטן,  משרד הבריאות,  חדשות,  סרטן המעי הגס
תגובות
04.03.2019, 22:58

"נמצא במחקר שנעשה בקנדה כי בדיקות חוזרות לאיתור דם סמוי בצואה מפחיתות את הסיכון לסרטן מתקדם של המעי הגס."
מצער שעדיין מציגים מחקרים רטרוספקטיביים כ"הוכחה" להשפעת התערבות (סקירת דם-סמוי במקרה הנ"ל) על תוצאה קלינית.
אולי עוד 15 שנה, כשייסתיים מחקר SCREESCO - Screening of Swedish Colons
שבו מבוצעת רנדומיזציה לקב' ביקורת, קב' בדיקת דם-סמוי וקב' קולונוסקופיה, נדע יותר טוב.
(ואולי גם לא, כיוון שהחוקרים לא רשמו בתכנית המחקר השוואה של תמותה כללית...)