חדשות

דו"ח ממשלתי ממליץ: לסגור את לימודי הרפואה בישראל בפני סטודנטים מחו"ל

הפתרון להגדלת מספר הסטודנטים לרפואה: בתוך שבע שנים, ביטול או קיצוץ מסיבי במספר הסטודנטים הזרים הלומדים בארץ ותופסים את מקומם של הישראלים

משרד הבריאות יבחן את ההסכם להכשרת סטודנטים זרים לרפואה (אילוסטרציה)
סטודנטים לרפואה. מחסור בתקנים למתמחים (אילוסטרציה)

דו"ח שיוצג החודש לבכירי משרד הבריאות ממליץ לסגור את התכניות הבינלאומיות לסטודנטים זרים לרפואה. הדו"ח הוכן בידי צוות שבראשו ד"ר ערן הלפרן, עד לא מכבר מנהל המרכז הרפואי רבין-בילינסון ופרופ' שמעון מרום, דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון.

ב"גלובס" המדווח על כך הבוקר (ב') בכתבה של הילה ויסברג, נמסר כי משרד הבריאות ו-ות"ת ביקשו מהצוות לבחון אם וכיצד ניתן להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל מ-750 סטודנטים כיום לכ-1,000 סטודנטים בשנים הקרובות. הצורך בהגדלת מספרם נובע מכך שיותר מ-40% מהרופאים החדשים בישראל למדו בחו"ל, שם רמת ההכשרה לא אחידה. בחלק מבתי הספר רמת הלימודים נחשבת לנמוכה.

עד כה לא עלה בידי ות"ת להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה הלומדים בארץ, למרות תמריצים שניתנו בנושא זה. האוניברסיטאות הסבירו זאת במחסור ב"שדות קליניים". עתה מוצעת תכנית תמריצים חדשה בשילוב עם הפתרונות שאותם פירט הצוות של ד"ר הלפרן ופרופ' מרום.

בתכניות ללימודי רפואה לזרים בישראל לומדים כ-120 סטודנטים דוברי אנגלית מדי שנה, בשלושה בתי ספר לרפואה - אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון והטכניון. אחת הטענות שעלו בהקשר זה היא שהסטודנטים הזרים תופסים "שדות קליניים" של ישראלים וכי הכשרת הזרים נעשית על חשבון הישראלים.

העיתון ציין כי ועדה בראשות יעל אנדורן מ-2012 המליצה לצמצם בתכניות לסטודנטים הזרים אך זה לא קרה ובפועל התכניות אף הורחבו. גם דו"ח מבקר המדינה התייחס לכך. יו"ר ות"ת כיום, פרופ' יפה זילברשץ, אמרה: "אמנם יש ערך בעינינו לתכניות הזרים וגם מתמרצים את המוסדות, אך אם תהיה בעיה נצמצם במספר הסטודנטים הבינלאומיים ברפואה".

דו"ח הלפרן-מרום מציע לבטל לחלוטין את התכניות או לצמצמן בחצי. פרופ' מרום אמר ל"גלובס" כי הוא תומך בצמצום אך צריך אז לייצר מתווה כלכלי לפיצוי האוניברסיטאות על אובדן ההכנסה. "אם עושים זאת באופן הדרגתי, זו לא תהיה מכה כלכלית חריפה לפקולטות".

שכר הלימוד השנתי של סטודנטים זרים לרפואה הוא כ-38 אלף דולר בשנה, פי עשרה משכר הלימוד שמשלמים ישראלים.

העיתון מסר עוד כי  גם פרופ’ עמוס כץ, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, חושב שפתרון מתון יותר לבעיה הוא צמצום התכניות הבינלאומיות. "אני מכיר בכך שהזרים תופסים מקומות של ישראלים, לכן צריך לצמצם את התכניות, ואל המקומות שיישארו להכניס ישראלים, שילמדו באנגלית. הצענו תכנית כזאת למל"ג ואנחנו מחכים לתשובה".

ד"ר הלפרן ופרופ' מרום נתבקשו גם לבחון כיצד לארגן מחדש את השדות הקליניים בבתי החולים כדי שהיעד השאפתני – להגדיל ב-25% את מספר הסטודנטים הישראלים לרפואה - יתממש. ד"ר הלפרן אמר ל"גלובס": כ-600-500 ישראלים יוצאים ללמוד רפואה בחו"ל מדי שנה. אנחנו לא יודעים בדיוק מהי הרמה בחו"ל, שלא לדבר על ההוצאה הכספית הניכרת שמכבידה על המשפחות. שאיפת העל צריכה להיות שישראל תספק לעצמה את היקף הרופאים שהיא צריכה בעתיד, אחרת נעמוד בפני קטסטרופה". עוד ציין כי "חלק מאלה שלמדו במערב אירופה מקבלים גם רשיון אירופי וחלקם אולי יישאר בחו"ל. בכך אנחנו תורמים גם לבריחת מוחות מישראל".

הדו"ח שהכינו פרופ' מרום וד"ר הלפרן ממליץ לצרף בתי חולים הממעטים ללמד כיום סטודנטים למניין בתי החולים המלמדים. בין אלה: "מעייני הישועה" בבני ברק ו"לניאדו" בנתניה, שככל הנראה יסונפו לפקולטה לרפואה באריאל, אם תאשור סופית פתיחתה. כמו כן מומלץ שהסטודנטים באריאל ילמדו בבתי חולים שכיום לומדים בהם סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב: "בילינסון" ו"מאיר" בכפר סבא.

המלצה נוספת: להרחיב את משך הלימודים לסטודנטים במחלקות משלושה חודשים בשנה לכחצי שנה. אלא שלהמלצה זאת יש השגות, במיוחד נוכח מחסור בשדות קליניים פנויים באזור הדרום. ד"ר הלפרן אמר: "ברוב מקצועות הרפואה יש מספיק שדות קליניים, פרט לכמה מקצועות במצוקה כמו רפואת ילדים וגינקולוגיה, ובהם יש לבחון שינוי בצורת ההוראה".

נושאים קשורים:  סטודנטים לרפואה,  סטודנטים זרים,  ד"ר ערן הלפרן,  פרופ’ עמוס כץ,  פרופ' שמעון מרום,  ות"ת,  שדות קליניים,  הפקולטות לרפואה
תגובות
 

סטודנטים מחוץ לארץ שהינם אזרחי ישראל , מחויבים לעבור בארץ מבחן נוסף - מבחן רישוי הכולל את כל מקצועות הרפואה , אחוז המעבר נע בין 10-30 % אז אפשר להגיד בודאות שלמרות מבחנים ממשלתיים שעוברים בחו״ל ( לרוב בשפה שלישית , מקומית למקום הלימודים) לומדים פה עוד 4 חודשים הכול כדי לעבור מבחן רישוי שאחוז מעבר כבר הזכרתי .
לכן התפיסה של הרוב היא שגויה , כי לאחר מבחן רישוי הידע הרפואי של הסט אזר מחול גבוה ברמה לפחות מידע הסטודנט הישראלי שגם התנהגותו הינה מתנשא יותר משל הסטודנט מחול שכל הזמן עובד קשה כדי להוכיח עצמו .
אני בוחר בעיניים סגורות בסטנדרטים שעבר מבחן רישוי מפעם ראשונה כי הידע שלו רב יותר מהסטודנט הישראלי . וזאת הסיבה לשינוי הדרמטי במספרים , וממש לא אחרת .
הגופים הרבים בהחלטות שלהם כלל אינם נכנסים לעובי הקורה של הנושא הנידון , לכן המסקנות לרוב מוטעות לגמרי עקב קלות דעת בקבלת החלטות

אנונימי/ת
07.01.2019, 20:00

מציע לחייב את כל בוגרי הרפואה מישראל

ומחו"ל , לגשת למבחני usmle האמריקאים

כתנאי לתחילת סטג' , ואז תצפו להפתעות , שיפחיתו את ההתנשאות הבלתי נסבלת ,
כאילו קיימת רפואה איכותית מחוץ לאמריקה רק בישראל .

ולסיום , רבים מהסטודנטים בחו"ל הם מהמובחרים שבלוחמי צה"ל , שמעבר לשנות שירות ארוכות נאלצים להיפרד מארצם ומשפחותיהם לתקופות ארוכות

07.01.2019, 22:12

מלומדי האם זה באמת יגדיל בצורה משמעותית את מספר המקומות ויאפשר להדביק את הפער לא בטוח . יש להתייעל יותר עי שימוש בטכנולוגיות שיכולת להקטין זמן מגע חולה סטודנט. לשלב לימודים בשעות אחהצ במחלקות . חומר למחשבה

07.01.2019, 22:47

אני ממש לא יודע מה לקחו אלה שקבעו את ההמלצה המטופשת הזאת (או אולי לא לקחו את מה שצריך.... וזאת הבעיה).
נתחיל בגילוי נאות, אני בוגר בודפשט.... לא אליטה של לימודי רפואה בישראל. ההצלחה שלי היא לא בגלל, אלא למרות מדינת ישראל. מדינת ישראל לא השקיעה אגורה בלימודים שלי (ושל רבים אחרים) אלא להיפך, עשתה הרבה כדי למנוע אותם מאיתנו. למרות זאת עברנו (אני ורבים אחרים) את הבחינה בארץ (בפעם הראשונה) וכל המחזור שלי כעת מומחים, בכירים (בהגדרה) מנהלי מחלקות/מרפאות וחברי הנהלה בבתי חולים. בעבודה שלי אני רואה הרבה מתמחים, קשה לי לומר שראיתי מישהו שהוא מאור הגולה מבוגרי הארץ. יש טובים, יש טובים פחות ויש ממש גרועים... בדיוק כמו בוגרי חו"ל. שום הבדל. ההבדל היחיד הוא שבוגרי ישראל לומדים במתכונת הבחינות של מדינת ישראל ומן הסתם יש להם יתרון של 6 שנים על בוגרי חו"ל.
חברי הועדה, המועצה המדעית, הר"י, משהב"ר חיים באיזושהי אשליה (מחשבת שווא?) שסטודנטים ישראלים המציאו את הגלגל..... תרגיעו חברים. הם לא! הם טובים. אבל יש טובים כמוהם. גם את סיפורי ארמניה (זה רק לי נשמע כמו נרניה?) תשפטו לגופו של עניין. גם שם יש סטודנטים טובים, וגם סטודנטים גרועים. אם לרגע הייתם חושבים שהייתם נותנים אופציה של יותר מקומות לימוד בישראל, אנשים לא היו נוסעים לחו"ל...... פשוט תפתחו עוד מקומות. תתגמלו מרצים ומדריכים קליניים (אף אחד לא יעבוד בחינם בשביל העיניים היפות של מישהו אחר) תקימו מערכות הוראה לסטודנטים מחו"ל. זה יתן פיתרון....
אגב, שאלת חשיבה לסיום. מי מלמד היום את הסטודנטים בישראל? נכון! רובם בוגרי חו"ל...

כבר בשנת 2008 הוצגה עבודה שהתריע על הצפי של מחסור חמור ברופאים/ות בשנים הבאות. כבר אז הוצע לסגור את בתי הספר לרפואת חו"ל ובכך להגדיל משמעותי את מספר בוגרי הארץ. בתי הספר לרפואה הסכימו, אך ביקשו פיצוי על הפסד כסף רב עקב פער גדול בסכום שכר הלימוד. למרבה הפלא האוצר סירב!!.

המגיב אריה ענבר אז ס/מנהל אדמיניסטרטיבי של מרכז רפואי סורוקה .(בעלה של פרופ' אילנה ינאי ענבר).

השאלה היא לא האם בוגרי חו"ל טובים או פחות טובים מבוגרי הארץ. יש להתייחס למי שעבר את בחינת הרישוי כמו לבוגר הארץ נקודה! השאלה היא האם יש צורך לפתוח עוד ועוד בתי ספר לרפואה בגלל שחצי מילדי ישראל רוצים להיות רופאים. צריך לבדוק מה הצורך האמתי של מדינת ישראל ברופאים ובאיזו התמחות. אפשר לפתוח עוד 10 בתי ספר לרפואה ועדיין יצא לחו"ל כל מי שלא התקבל ועל זה נאמר אין לדבר סוף!
הבעיה העיקרית היא חסר בתקנים במקצועות מסויימים או אפילו רצון בכמה מקצועות לא להכשיר מומחים מפאת דאגה מתחרות.
אומרים שיש מחסור ברופאי משפחה! למה שמשרד הבריאות במקום להשקיע מיליונים בהקמת בית ספר לרפואה לא ידאג לתקנים לאלו שרוצים להתמחות בתחום הזה. אם יש מחסור בראומטולוגים שמשרד הבריאות יציע תקנים ליחידות מכשירות. אם יש מחסור ברופאי עור שיפתחו עוד מחלקות או שישנו את מסלול ההתמחות!
לשפוך לשוק כמות סיטונאית של רופאים בלי לדאוג לתקנים לאלו שכבר סיימו נראה לי לא להבין את עצם הבעיה וזה מה שקורה כשפרופסור לכלכלה או מחשבים מטפל בעניינים אלו

אנונימי/ת
09.01.2019, 00:17

אין שום מחסור בתקנים לרופאי משפחה וגם לא בתקני התמחות. להפך, רוב רופאי המשפחה הם רופאים כלליים כידוע, היתר פנימאים ורק מיעוט "מומחי משפחה". למותר לציין שאין שום עבודה שמראה שתוצאי משפחתולוגים עולים על פנימאים או על כלליים, יש עבודות שמראות ההפך (שאחיות קליניות נותנות תוצאים לא פחות טובים מרופאי משפחה, למשל).
אני גם לא חושב שיש בכלל מחסור ברופאי משפחה, לא יודע מי המציא את הטיעון הזה.

09.01.2019, 13:37

מסכימה לחלוטין

09.01.2019, 13:38

מסכימה לחלוטין.

09.01.2019, 13:38

מסכימה לחלוטין.

קיים מחסור בתקנים להתמחות. מה התועלת בהגדלת מספר סטודנטים אם אין הגדלת תקנים להתמחות בהמשך ? יהיו רופאים אבל בלי עבודה ? כמו להרחיב צומת ולקדם את הפקק לצומת הבאה ....

08.01.2019, 11:25

כל החשיבה על סגירת מסלול הסטודנטים הזרים הנו הסיפור על הברווז שהטיל ביצי זהב. מאחר והאוצר סירב לפצות את האוניברסיטאות על אובדן ההכנסה (ואין סיכוי שאכן יפצה- מנסיון של משאים ומתנים משך שנים רבות כיו"ר ארגון רופאי המדינה), הפעלת מהלך כזה תהיה מכה כלכלית חסרת כל הגיון. סטודנט זר אחד מממן 9 (!!!) סטודנטים ישראלים. לפני שסוגרים יש להבטיח מקורות מימון.

08.01.2019, 11:34

לא לברווז שמטיל ביצי זהב אנו זקוקים אלא לתרנגולת שתטיל ביצי מאכל. החשבון כאילו סטודנט זר אחד מממן 9 ישראלים הוא מטעה, שלא לומר דמגוגי. מדובר ביחס של שכר הלימוד ולא לעלות הריאלית של הכשרת רופא.

08.01.2019, 22:39

אני בהחלט מסכים איתך.זה דומה לטענה הצבועה שתיירות המרפא פוגעת במטופלים הישראלים.זה מכניס כסף וכולם מרויחים.אם יבטלו אותה תפוקת הניתוחים לישראלים תעלה? אנחנו יודעים שלא. זה בדיוק מה שיקרה אם יוותרו על הסטודנטים הזרים.

08.01.2019, 22:40

ד״ר יוסף שם טוב 22:39
אני בהחלט מסכים איתך.זה דומה לטענה הצבועה שתיירות המרפא פוגעת במטופלים הישראלים.זה מכניס כסף וכולם מרויחים.אם יבטלו אותה תפוקת הניתוחים לישראלים תעלה? אנחנו יודעים שלא. זה בדיוק מה שיקרה אם יוותרו על הסטודנטים הזרים

08.01.2019, 13:00

הסטודנטים האמריקאים שלומדים רפואה בישראל משמשים שגרירים של ישראל ממעלה ראשונה בקרב יהדות ארצות הברית. במיוחד בימים אלה בהם הקשר בין ישראל ליהדות ארצות הברית נמצא במשבר כפי שלא היה מעולם צריך לחשוב טוב טוב האם חכם לוותר על שגרירים אלה ! צריך להסתכל על התמונה הרחבה ולא לעשות חישובים של כמה מקומות לימוד נרוויח ממהלך זה.

אנונימי/ת
09.01.2019, 00:19

למה דווקא "שגרירים ברפואה"? אולי נפתח תוכנית ל-"מהנדסים שגרירים" או "אחיות שגרירות"? מי המציא את הרעיון ההזוי שצריך לממן פה לימודי רפואה לזרים כדי שיהיו "שגרירים"?

09.01.2019, 13:33

אנחנו איננו מממנים את הזרים, ההיפך הוא הנכוו.

08.01.2019, 13:00

הסטודנטים האמריקאים שלומדים רפואה בישראל משמשים שגרירים של ישראל ממעלה ראשונה בקרב יהדות ארצות הברית. במיוחד בימים אלה בהם הקשר בין ישראל ליהדות ארצות הברית נמצא במשבר כפי שלא היה מעולם צריך לחשוב טוב טוב האם חכם לוותר על שגרירים אלה ! צריך להסתכל על התמונה הרחבה ולא לעשות חישובים של כמה מקומות לימוד נרוויח ממהלך זה.

08.01.2019, 13:00

הסטודנטים האמריקאים שלומדים רפואה בישראל משמשים שגרירים של ישראל ממעלה ראשונה בקרב יהדות ארצות הברית. במיוחד בימים אלה בהם הקשר בין ישראל ליהדות ארצות הברית נמצא במשבר כפי שלא היה מעולם צריך לחשוב טוב טוב האם חכם לוותר על שגרירים אלה ! צריך להסתכל על התמונה הרחבה ולא לעשות חישובים של כמה מקומות לימוד נרוויח ממהלך זה.

אבקש להבהיר, המרכז הרפואי מעיני הישועה מסונף לפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב.
אם נוכל, נקבל בעתיד גם סטודנטים מאוניברסיטת אריאל, בכפוף לאפשרויות למתן הוראה.

אנונימי/ת
10.01.2019, 05:04

כמה קיבל בפסיכומטרי? בלי רופאי חו"ל אין רפואה בישראל. אתה פשוט לא יכול לקרוא סטטיסטיקה. איך אפשר לסמוך על קובע מדיניות עלובה. ישראל מכשירה פחות מ40 אחוז מהרופאים הדרושים למערכת הבריאות. אם תחזיר אותם לישראל ותלמד אותם. באיכויות הישראלית המדהימה. זה פתרון אחר לגמרי. אבל אתה חייב לדעת שאוניברסיטה לרפואה לא מכשירה רופא כלל. בתי חולים, ומדריכים איכותיים מכשירים רופאים טובים. וכמובן איכות הסטודנט.