דו"ח שיוצג החודש לבכירי משרד הבריאות ממליץ לסגור את התכניות הבינלאומיות לסטודנטים זרים לרפואה. הדו"ח הוכן בידי צוות שבראשו ד"ר ערן הלפרן, עד לא מכבר מנהל המרכז הרפואי רבין-בילינסון ופרופ' שמעון מרום, דיקן הפקולטה לרפואה בטכניון.

ב"גלובס" המדווח על כך הבוקר (ב') בכתבה של הילה ויסברג, נמסר כי משרד הבריאות ו-ות"ת ביקשו מהצוות לבחון אם וכיצד ניתן להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בישראל מ-750 סטודנטים כיום לכ-1,000 סטודנטים בשנים הקרובות. הצורך בהגדלת מספרם נובע מכך שיותר מ-40% מהרופאים החדשים בישראל למדו בחו"ל, שם רמת ההכשרה לא אחידה. בחלק מבתי הספר רמת הלימודים נחשבת לנמוכה.

עד כה לא עלה בידי ות"ת להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה הלומדים בארץ, למרות תמריצים שניתנו בנושא זה. האוניברסיטאות הסבירו זאת במחסור ב"שדות קליניים". עתה מוצעת תכנית תמריצים חדשה בשילוב עם הפתרונות שאותם פירט הצוות של ד"ר הלפרן ופרופ' מרום.

בתכניות ללימודי רפואה לזרים בישראל לומדים כ-120 סטודנטים דוברי אנגלית מדי שנה, בשלושה בתי ספר לרפואה - אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בן גוריון והטכניון. אחת הטענות שעלו בהקשר זה היא שהסטודנטים הזרים תופסים "שדות קליניים" של ישראלים וכי הכשרת הזרים נעשית על חשבון הישראלים.

העיתון ציין כי ועדה בראשות יעל אנדורן מ-2012 המליצה לצמצם בתכניות לסטודנטים הזרים אך זה לא קרה ובפועל התכניות אף הורחבו. גם דו"ח מבקר המדינה התייחס לכך. יו"ר ות"ת כיום, פרופ' יפה זילברשץ, אמרה: "אמנם יש ערך בעינינו לתכניות הזרים וגם מתמרצים את המוסדות, אך אם תהיה בעיה נצמצם במספר הסטודנטים הבינלאומיים ברפואה".

דו"ח הלפרן-מרום מציע לבטל לחלוטין את התכניות או לצמצמן בחצי. פרופ' מרום אמר ל"גלובס" כי הוא תומך בצמצום אך צריך אז לייצר מתווה כלכלי לפיצוי האוניברסיטאות על אובדן ההכנסה. "אם עושים זאת באופן הדרגתי, זו לא תהיה מכה כלכלית חריפה לפקולטות".

שכר הלימוד השנתי של סטודנטים זרים לרפואה הוא כ-38 אלף דולר בשנה, פי עשרה משכר הלימוד שמשלמים ישראלים.

העיתון מסר עוד כי  גם פרופ’ עמוס כץ, דיקן הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע, חושב שפתרון מתון יותר לבעיה הוא צמצום התכניות הבינלאומיות. "אני מכיר בכך שהזרים תופסים מקומות של ישראלים, לכן צריך לצמצם את התכניות, ואל המקומות שיישארו להכניס ישראלים, שילמדו באנגלית. הצענו תכנית כזאת למל"ג ואנחנו מחכים לתשובה".

ד"ר הלפרן ופרופ' מרום נתבקשו גם לבחון כיצד לארגן מחדש את השדות הקליניים בבתי החולים כדי שהיעד השאפתני – להגדיל ב-25% את מספר הסטודנטים הישראלים לרפואה - יתממש. ד"ר הלפרן אמר ל"גלובס": כ-600-500 ישראלים יוצאים ללמוד רפואה בחו"ל מדי שנה. אנחנו לא יודעים בדיוק מהי הרמה בחו"ל, שלא לדבר על ההוצאה הכספית הניכרת שמכבידה על המשפחות. שאיפת העל צריכה להיות שישראל תספק לעצמה את היקף הרופאים שהיא צריכה בעתיד, אחרת נעמוד בפני קטסטרופה". עוד ציין כי "חלק מאלה שלמדו במערב אירופה מקבלים גם רשיון אירופי וחלקם אולי יישאר בחו"ל. בכך אנחנו תורמים גם לבריחת מוחות מישראל".

הדו"ח שהכינו פרופ' מרום וד"ר הלפרן ממליץ לצרף בתי חולים הממעטים ללמד כיום סטודנטים למניין בתי החולים המלמדים. בין אלה: "מעייני הישועה" בבני ברק ו"לניאדו" בנתניה, שככל הנראה יסונפו לפקולטה לרפואה באריאל, אם תאשור סופית פתיחתה. כמו כן מומלץ שהסטודנטים באריאל ילמדו בבתי חולים שכיום לומדים בהם סטודנטים מאוניברסיטת תל אביב: "בילינסון" ו"מאיר" בכפר סבא.

המלצה נוספת: להרחיב את משך הלימודים לסטודנטים במחלקות משלושה חודשים בשנה לכחצי שנה. אלא שלהמלצה זאת יש השגות, במיוחד נוכח מחסור בשדות קליניים פנויים באזור הדרום. ד"ר הלפרן אמר: "ברוב מקצועות הרפואה יש מספיק שדות קליניים, פרט לכמה מקצועות במצוקה כמו רפואת ילדים וגינקולוגיה, ובהם יש לבחון שינוי בצורת ההוראה".