חדשות

הר"י שוללת טיפולי המרה לשינוי הזהות והנטייה המינית

"אין מקום לאף טיפול המבוסס על ההנחה שהומוסקסואליות היא מחלה או הפרעה הדורשת טיפול שמטרתו שינוי הנטייה המינית", צוין בנייר עמדה שפרסמה הר"י

טיפולי המרה. אילוסטרציה

ועדה שבה היו נציגים של חמישה איגודים מקצועיים בהסתדרות הרפואית הכינה נייר עמדה השולל באופן חד משמעי טיפולים לשינוי ונטייה מינית (טיפולי המרה). רופאים שיפנו מטופל להליך כזה מסתכנים בעבירה על כללי האתיקה. את נושא טיפולי ההמרה מקדמים באחרונה בישראל בעיקר רבנים.

בוועדה שהכינה את המסמך השתתפו נציגי האיגוד הישראלי לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר, איגוד רופאי המשפחה, איגוד הפסיכיאטריה, החברה לקידום הבריאות בקהילת הלהט"ב, החברה לרפואת מתבגרים ואיגוד רופאי הילדים. נייר העמדה, הודגש במסמך משקף את עמדת ההסתדרות הרפואית בישראל בנושא זה, נכתב על סמך סקירת הספרות המדעית, ניירות עמדה של ארגונים רפואיים וארגוני פסיכולוגיים ברחבי העולם וגם על סמך שמיעת עדויות של אנשים שעברו טיפולי המרה או טיפולים לשינוי הנטייה המינית.

בנייר העמדה נאמר, בין השאר: "טיפולים לשינוי נטייה מינית לא נמצאו יעילים. הם עלולים להסב נזק של ממש. מסקירת ספרות מקיפה ומניירות עמדה של ארגונים נוספים בעולם עולה ההסכמה כי אין מקום לאף טיפול המבוסס על ההנחה שהומוסקסואליות היא מחלה או הפרעה הדורשת טיפול ששם לעצמו כמטרה את שינוי הנטייה המינית.

"הטיפולים לשינוי הנטייה המינית לא נמצאו יעילים - ולעומת זאת נמצא שהם עשויים לגרום נזקים נפשיים ובהם חרדה, דיכאון ואובדנות. נזקים אפשריים נוספים: בידוד ונסיגה חברתית, קושי בקשירת קשרים אינטימיים וביחסי מין, הימנעות מקשרים חברתיים, פגיעה באמונה הדתית, כעס וריחוק כלפי ההורים, במקרים שבהם, במסגרת הטיפול לשינוי הנטייה המינית, הואשמו ההורים בנטייה זו.

"בטיפולים אלה מעורבים לא פעם 'מטפלים' שאינם עומדים בקריטריונים המקצועיים, האקדמיים או האתיים שנקבעו בעבור אנשי מקצוע שעוסקים בטיפול נפשי. לכן, נוסף על הנזק מטיפול שאיננו ראוי כשלעצמו, עלול להיגרם נזק מקבלת טיפול מאדם שאין לו הכשרה לטפל".

עמדת ההסתדרות הרפואית היא שאם אנשים סובלים מקונפליקט פנימי, או עם סביבתם המשפחתית או החברתית על רקע נטייתם המינית או זהותם המגדרית - ובמידה שירצו זאת – אפשר להפנותם לטיפול פסיכותרפי שיתמקד בקונפליקטים ובסבל הנלווה. את הטיפול הזה ייתנו אך ורק מטפלים בעלי הכשרה מקצועית רשמית העומדים באמות המידה המקצועיות, האקדמאיות והאתיות הדרושות, ושאמונים על עקרונות נייר עמדה זה.

עוד כתבו מחברי המסמך: "מהעדויות ששמעה הוועדה עלה שטיפולים לשינוי הנטייה המינית עשויים לגרום פגיעה גם בצד שלישי. לדוגמה, אישה שנישאת לגבר הומוסקסואל המצוי בתהליך שמנסה לשנות את נטייתו המינית באמצעות הנישואים, אך מבלי שמיידעים את האישה בדבר התהליך.

"קיימת סכנה מיוחדת בהפניית קטינים לטיפולים אלה. בנושא זה אין די מחקר שנערך בקטינים וממעט המחקרים הקיימים, אין כל עדות לכך שטיפולים אלה אכן יגרמו לשינוי בנטייה המינית בעתיד. לעומת זאת, עולה שטיפול לשינוי הנטייה בגילאים אלה מביא לנזקים נפשיים גדולים, לרבות: דיכאון, חרדה ואובדנות. זאת ועוד: קיים סיכון מוגבר להתעללות וניצול של ילדים ובני נוער מצד המבקשים לשנות את נטייתם המינית. מבחינה אתית, קיים חשש ניכר שילדים ובני נוער אינם מגיעים לטיפולים אלה מרצונם החופשי ומתוך הבנת התהליך אליו הם מופנים אלא נשלחים לטיפול על ידי הבוגרים האחראים עליהם – למשל הורים, מורים וכיו"ב".

הוועדה קבעה באורח חד משמעי: "טיפולים לשינוי הנטייה המינית עומדים בסתירה לחוק זכויות החולה 1996. על פי חוק זה, קבלת טיפול רפואי הולם היא זכות בסיסית של כל אדם. הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית התייחסה לסוגית הטיפול ההולם בנייר עמדה משנת 2009 שקבע כי על הרופא למנוע טיפול שאינו טיפול רפואי מקובל, שמקורו באמונה, אם יש בטיפול כזה כדי לסכן את המטופל עצמו". מכאן שטיפול לשינוי הנטייה המינית והזהות המגדרית חל תחת ההגדרה של טיפול רפואי בלתי הולם וכל הממליץ עליו עובר עבירה אתית.

בסיכום קובעת ועדת המומחים שעסקה בנושא זה: "אין שום עדות ליעילותם של טיפולים לשינוי הנטייה המינית או הזהות המגדרית בעוד שיש עדויות לנזק אפשרי גם באוכלוסיה הבוגרת ובעיקר בילדים ובמתבגרים. לפיכך, אין להפנות לטיפולים אלה ואין להשתתף בהם מבחינה מקצועית ואתית".

בכך הצטרפו חברי הוועדה להמלצות שפרסמה הסתדרות הפסיכולוגים בישראל בשנת 2011  ושל משרד הבריאות הישראלי שפרסם אזהרה לציבור מפני טיפולים אלה בשנת 2014.

בהר"י ציינו כי "עמדתנו עולה בקנה אחד עם ניירות עמדה של ארגונים רפואיים רבים בעולם כדוגמת: World Medical Association, Royal College of General Practitioners, America medical association, American Academy of Pediatrics, American Academy of Child and Psychiatry Adolescent וארגונים רבים נוספים".

נושאים קשורים:  "טיפולי המרה",  נייר עמדה,  הר"י,  חדשות,  נטייה מינית
תגובות
 
אנונימי/ת
09.01.2019, 07:48

מכימהחלואין עם עמדה זו של ההסתדרות הרפואית אך יש צורך בהפצצת מידע זה בחורים החרדיים אשר שולחים כל פתיחות ומונעים אפשרות חיים חופשיים מלחצים מילשיהם אחרת עיר העמדה ק ץ

אנונימי/ת
11.01.2019, 16:56

האמנם "בכך הצטרפו חברי הוועדה להמלצות שפרסמה הסתדרות הפסיכולוגים ב-2011"?

הנה קטעים מתוך המלצות הסתדרות הפסיכולוגים מ-2011:
"אל לו (לפסיכולוג) להבטיח הצלחות שאינן מציאותיות ועליו להזהירו (את המטופל) מפני הקשיים ובמידת הצורך הסכנות בתהליך."

"כשהמטופל חש, מתוך מוטיבציה פנימית ולא מתוך לחצים, שנטייתו עומדת בסתירה לאמונתו הדתית או עלולה לגרום לניתוקו מסביבתו, על הפסיכולוג לכבד את אמונתו ולנסות לעזור לו בהתאם. לשם קביעת תוכנית הטיפול ראשית על הפסיכולוג לבצע הערכה פסיכולוגית כוללת לבירור זהותו המינית של המטופל ומידת גיבושה, ובמקביל את סביבת חייו ויחסי הגומלין שבינו ובינה ומידת מצוקתו בהתאם. שימוש בטכניקות אוורסיביות (עונשיות) העלולות להזיק למטופל פסול לחלוטין."

כפי שאפשר לראות, הסתדרות הפסיכולוגים שוללת רק טיפולי המרה מסוג Aversion Therapy ומתייחסת לטיפולי המרה מסוגים אחרים כאופציה לגיטימית, ובלבד שיינתנו תוך הסכמה מדעת ופירוט סיכויי ההצלחה והסיבוכים ולא מתוך אג'נדה של המטפל.