• יו"ר (בפועל): פרופ' נדב דוידוביץ
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזברית: ד"ר איריס רסולי
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חבר ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • חבר ועד: פרופ' חגי לוין
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, ד"ר קרן לנדסמן
חדשות

"התקפות סייבר על מערכת הבריאות עלולות לפגוע בחיי אדם"

יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת מזהיר מפני חוסר התקצוב בתחום אבטחת המידע של מערכת הבריאות: "זוהי מערכת השנייה ברגישותה אחרי מערכת הביטחון"

ח"כ אורי מקלב. "על המדינה לשפות ארגוני ומוסדות בריאות בתקציב הגנת מידע". צילום: דוד כהן, פלאש 90

ועדת המדע והטכנולוגיה הזהירה אתמול (ב') מפני התקצוב החסר בתחום אבטחת המידע של מערכת הבריאות.

לדברי יו"ר הוועדה, אורי מקלב (יהדות התורה): "יש לבדוק היטב את איכות אבטחת המידע במערכת הבריאות, בה הממשלה מפקחת גם על גופים ציבוריים-פרטיים כבתי החולים, ובנוסף לבדוק היטב את תקציב ניהול ואבטחת מידע זו, בעיקר בגלל הפעילות הגירעונית של מערכת הבריאות".

ח"כ מקלב ציין כי מידע מערכת הבריאות הוא רגיש ואסטרטגי, שני למערכת הביטחון, והזהיר מפני "התקפות סייבר על מערכת זו העלולות לפגוע ממש בחיי אדם". בנוסף קרא מקלב למחשוב מלא של תחנות טיפות החלב.

אילן גרייסר, יועץ סייבר בהסתדרות הרפואית, סיפר על התקפה מתואמת על אחד מבתי החולים בארץ, שנועדה לבדוק את עמידותו. בתוך יומיים, אמר, נחשף כל המידע, תוך אפשרות שימוש ושיבוש. "מגזרים רבים לא מבינים עד כמה הם פגיעים, לבתי חולים רבים אין את הידע להגן ללא גורמים מקצועיים, ואין די בחוזר המנכ"ל בעניין", הוסיף גרייסר.

עומר אורבך, ראש מערך הסייבר בהסתדרות הרפואית, סיפר על בדיקת רבת היקף ושנים בתחום זה ועל העדפות בתי החולים לרכוש ציוד רפואי על רכישת מערכת אבטחת מידע.

לדברי ראובן אליהו, ממונה אבטחת מידע במשרד הבריאות, יחידה מיוחדת במשרד פועלת זה כשנתיים עם בתי החולים וקופות החולים, מעבדות וארגוני הבריאות הכפופים לנהלי המוכנות ואבטחת המידע, ומבקרת את פעילותם. לדבריו, עדיין מתגבש היקף התקציב להגנת כל המערכת, אך חסר כחצי מיליארד שקל.

עו"ד נעמה גורני, מהלשכה המשפטית ברשות להגנת הפרטיות, ציינה את שיתוף הפעולה ההדוק עם משרד הבריאות והזהירה כי במצב בו מכון רפואי פרטי עובד עם בית חולים ומקושר עימו, יש לשמור על אבטחת המידע גם מפניו.

ניר גרווה, סגן מנהל מערכות המידע בבית החולים ברזילי, הוסיף שתקציב אבטחת המידע איננו ייעודי אלא נכלל בתקציב בית החולים, הפועל מראש כגירעוני, ובנוסף, הכנסת מכשור חדיש הכרחית להצלת חיים, לפני שנבדקה עמידותו הסייברית. יורם ביטון, מנהל חטיבת הסייבר בביטוח הלאומי, הזהיר מפני מכשור רפואי עצמו, שניתן להשתלט עליו מבחוץ ולשנות את פעילותו.

שי בירנבוים, מנהל מערכות המידע במרכז הרפואי מעייני הישועה, סיפר על מחשוב מלא בכל המחלקות ועל פיתוחים חדשניים כאייפד לרופא בביתו, העוקב אחרי תנודות המדדים וממשקים שונים בין המכשור הרפואי ותיק החולה. התחברות כזאת מרחוק מחייבת אבטחת הדוקה. אך לדבריו, היעד של אבטחה מלאה עדיין רחוק והוא כרוך בעלויות גבוהות ובעמידה בתקנים מתחדשים – בשלוש השנים הקרובות כשישה-שבעה מיליון שקל - שאינם מוחזרים למרכז הרפואי ממשרד הבריאות.

רועי רייכר, אחראי בריאות באגף התקציבים באוצר, השיב כי בארבע השנים האחרונות גדל תקציב משרד הבריאות ב-7% מדי שנה וכלל השנה שמונה מיליארד שקל, כאשר המשרד בחר את העדיפות למחלקות השונות.

נושאים קשורים:  ח"כ אורי מקלב,  התקפת סייבר,  אבטחת מידע,  מערכת הבריאות,  חדשות,  עומר אורבך
תגובות