• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
חדשות

משרד הבריאות: שיפור עקבי ויציב במרבית מדדי הטיפול הרפואי בישראל

ליצמן עם פרסום ממצאי התכנית הלאומית למדדי איכות: "הצבנו יעדים בתחומים קריטיים ועמדנו בהם" | פרופ' ירון ניב, סגן מנהל המרכז הרפואי רבין, יוביל את התכנית בשנים הבאות

סגן השר יעקב ליצמן בכנס משרד הבריאות

סיכום ממצאי התכנית של משרד הבריאות למדדי איכות לשנים 2017-2013 הוצג אתמול (א') בכנס של משרד הבריאות שהתקיים בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. בפתח הכנס הוצג מי שיוביל את התכנית בשנים הקרובות מטעם המשרד - פרופ' ירון ניב, סגן מנהל המרכז הרפואי ומנהל המערך לניהול סיכונים ולאיכות.

מטרתה של התכנית הלאומית למדדי איכות היא לקדם טיפול רפואי איכותי בנושאים מרכזיים ונבחרים במערכת הבריאות בישראל, בעזרת תהליך של מדידת איכות הטיפול ופרסום תוצאותיו לציבור. התכנית מקיפה תחומים נרחבים בליבת העשייה של מערכת הבריאות בישראל וכוללת מדדים בתחומי טיפות החלב, פרה-הוספיטל, בתי החולים הכלליים, בתי החולים הגריאטריים ובריאות הנפש.

השנה הוקמה ועדה מייעצת חדשה, בהתאם לתקנות, לצורך בחינה מחדש ושיפור התכנית. ממצאי הדו"ח הנוכחי מתבססים על המלצות הוועדה המייעצת הקודמת, אשר ייתכנו בהן שינויים בהתאם להמלצות הוועדה החדשה בשנים הבאות.

מדו"ח המדדים עולה כי ניכר שיפור עקבי ויציב במרבית המדדים שנבדקו לאורך השנים, הן ברמת מוסדות הבריאות השונים והן ברמה הלאומית. מסיכום הממצאים של תוצאות התכנית בנושאי הליבה השונים בחמש שנות קיומה עולה, בין השאר:

טיפול באירוע לבבי חד - חל שיפור משמעותי בשיעור הביצוע של מדד צנתור לב בתוך 90 דקות מההגעה לבית החולים במטופלים עם אירוע לבבי חד (STEMI) מ-68% בשנת 2013 ל-91% ב-2017. השיפור בשיעור הביצוע של המדד נצפה בכל קבוצות הגיל שנבחנו, אולם בדומה לשנים הקודמות, אחוז העמידה במדד זה באוכלוסיה המבוגרת (מעל גיל 65) נמצא נמוך יותר ועמד על 88% לעומת שיעור עמידה של 93% בקרב החולים הצעירים יותר (64-18). כמו כן נמצא כי נשים זוכות לטיפול בשלב מאוחר יותר של האירוע, כמעט בכל שכבות הגיל.

מדד נוסף הבוחן את ההתנהלות במצב חירום קרדיאלי בתחום פרה-הוספיטל הוא מתן הנחיות ממוקדן בטלפון לביצוע החייאה בעת חשד לדום לב. המדד נבדק החל משנת 2015 והעמידה בו הינה באחוזים גבוהים, כולל בשנת המדידה האחרונה, בה שיעור העמידה במדד היה 90%. עם זאת, בכ-45% מהמקרים הפונים לדווח על אירוע חירום, מסרבים הפונים לבצע את ההחייאה למרות מאמצי המוקדן.

טיפול בשבץ מוחי – אחד הצמתים הקריטיים בטיפול בחולים אלה הוא אבחון מוקדם ככל הניתן של סוג השבץ באמצעות הדמיה מתאימה. נושא זה נבחן במסגרת התכנית באמצעות מדד חציון הזמן לביצוע CT או MRI ומתן טיפול מתאים בהקדם.

נמצא כי לאורך שנות המדידה חל שיפור משמעותי בזמן עד לביצוע CT/MRI בקרב חולים אלה ברמה הלאומית, מזמן חציוני של 55 דקות בשנת 2015 ל-33 דקות ב-2017. המדד העיקרי בתחום זה הינו מתן טיפול תרומבוליטי תוך ורידי, IV rt-PA, או ביצוע צנתור מוחי בחולים עבורם מתקיימת התוויה לכך. לאורך השנים חלה עלייה משמעותית במספר המקרים המקבלים טיפול זה, מ-305 בשנת 2014 עד ל-1,393 ב-2017.

המדד המשלים את תמונת המצב הלאומית בתחום אירוע מוחי חריף בבתי החולים הכלליים הוא ביצוע בדיקת דופלקס עורקי צוואר בתוך 72 שעות מהקבלה לחדר מיון לחולים עם אבחנה של TIA - מ-58% ב-2015 ל-79% ב-2017.

זיהום באתר הניתוחי – בתכנית הלאומית למדדי איכות יש שלושה מדדים הנוגעים למתן טיפול אנטיביוטי נאות סביב ניתוח: ניתוחי קולון ורקטום, ניתוח קיסרי וניתוח לתיקון שבר צוואר ירך. עבור שלושת המדדים נצפתה עלייה יציבה וקבועה לאורך שנות המדידה מתחילת המדידה ועד לשנת המדידה האחרונה: מ-78% ל-83% עבור ניתוחי קולון ורקטום, מ-78% ל-95% עבור ניתוח קיסרי ומ-66% ל-87% לניתוחי תיקון שבר צוואר ירך.

מחלקות לרפואה דחופה – תפקוד המחלקות לרפואה דחופה נבחן בין היתר באמצעות מדד זמן חציוני מהגעה לבית החולים ועד לביצוע טריאז'. הליך הטריאז' מאפשר התייחסות מהירה למטופלים הפוקדים את חדרי המיון ומתן טיפול ראוי בהתאם לסיווגם. הליך זה עוגן בשנת 2015 בחוזר מנהל רפואה במטרה להטמיע את יישום הטריאז' בכל המחלקות לרפואה דחופה ונקבע כי הזמן האופטימלי עד לביצוע הטריאז' הינו עד 15 דקות. ממצאי התכנית מראים כי ברמה הלאומית הזמן החציוני עד לביצוע הטריאז' בשנת 2017 הינו במסגרת הזמן האופטימלי ועומד על 10 דקות.

ניתוחים לתיקון שברים בצוואר הירך – ניתוחים לתיקון שברים בצוואר הירך שמתבצעים בתוך 48 שעות מהווים חלק ממדדי האיכות המקובלים של ה-OECD. בינואר 2013 הם החלו להימדד בכל בתי החולים בישראל במסגרת התכנית הלאומית למדדי איכות. ב-2016, 86% מהמטופלים מעל גיל 65 שאושפזו בגין שבר בצוואר הירך נותחו תוך 48 שעות מזמן קבלתם לבית החולים.

על פי ממצאי התכנית ניתן לראות כי גיל, מין, שעת קבלה לבית החולים ויום קבלה לבית החולים משפיעים על הסיכוי של המטופל לעבור ניתוח תוך 48 שעות. בשנת 2016,  87% המטופלים מגיל 84-65 עברו ניתוח בחלון זמן הזה לעומת 85% מהמטופלים מגיל 85 ומעלה. כמו כן, לנשים יש סיכוי גבוה יותר לעבור את הניתוח בחלון זמן זה מאשר גברים (87% לעומת 85%) וכן למטופלים שהגיעו לבית החולים בלילה או בערב וכן מטופלים שהגיעו בימים א'-ד' או בשבת יש סיכוי גדול יותר לעבור את הניתוח תוך 48 שעות בהשוואה למטופלים שמגיעים בבוקר, או בימי חמישי או שישי (89% ו-88% לעומת 83% ,84% ו-79% בהתאמה).

בדיקות סקר בקרב חולים מאושפזים בבריאות הנפש – השנה מפורסמים לראשונה מדדים הנוגעים לביצוע בדיקת סקר בבריאות הנפש ובכללם: בדיקת סקר לגילוי סוכרת פעם בחצי שנה, בדיקת מסת גוף פעם בחצי שנה, בדיקת פרופיל שומנים פעם בחצי שנה, מדידת לחץ דם פעם בחצי שנה, בדיקת דם סמוי בצואה פעם בשנה ובדיקת ממוגרפיה פעם בשנתיים. תוצאות המדידה מלמדות על שונות גבוהה בין סוגי בדיקות הסקר השונות: מ-19% עבור בדיקת דם סמוי בצואה ועד 94% עבור מדידת BMI ו-99% למדידה ואיתור יתר לחץ דם ל-2017.

במקביל לממצאים אלה ונוספים, צוין כי מספר מדדים הוסרו מהתכנית ולגבי אחרים מתקיים דיון מעמיק וחשיבה מחדש. המלצה למתן אספירין בשחרור לאחר אוטם חד בלב הוסרה מהתכנית לאחר שנצפה כי באופן עקבי קיימת הקפדה רבה של המוסדות לביצוע והמלצה זו הינה חלק אינטגרלי מנורמת הטיפול הקיימת. כמו כן הוסרו מדדים המנטרים את איכות הטיפול בתחום בריאות הנפש, כולל: סיכום מחלה מפורט תוך שבועיים מהשחרור; הבטחת רצף הטיפול וקביעת תור לאחר שחרור מאשפוז וכן שני מדדים המנטרים תיעוד של תכנית טיפול בזמן אשפוז. מדדים אלה נגרעו בשל קושי רב בהגדרת תוכן המידע הנדרש והצורך לחשיבה מחדש על מנת לוודא את מהימנות המידע הנאסף.

סגן שר הבריאות יעקב ליצמן אמר בכנס: ״מדדי האיכות מוכיחים שיש שיפור בפרמטרים חשובים ואכן, יש עדיין לשפר ולייעל את המערכת וזה מה שאנו עושים״.

ליצמן הוסיף: "הצבנו יעדים במספר תחומים קריטיים ועמדנו בהם. דרשנו בהסכם הקואליציוני מספר נושאים חשובים וקיבלנו אותם. רפורמת טיפולי שיניים לילדים הושלמה עם הגעתנו לגיל 18 בימים אלה. רפורמת הסיעוד נכנסת לתוקף בימים אלה וזו בשורה גדולה לאוכלוסיה המתבגרת. גם אם לא קיבלתי את כל מבוקשי בסיעוד, אני מברך על השינוי הגדול. אוכלוסיית הקשישים תהנה גם מטיפולי שיניים מסובסדים כחלק מתקציב 2019.

"אנו יושבים כבר על מהלכים לשנים הקרובות ואני גם פונה לציבור להעביר לנו רעיונות והצעות על מה להתמקד בהסכם הקואליציוני הבא. החוכמה לא נמצאת כולה אצל השרים, אלא בעיקר אצל הציבור", ציין ליצמן.

מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הוסיף: ״אנחנו מחויבים לתכנית ולהמשך השיפור שלה. מעבר לאיסוף מידע אוטומטי ומעבר ממדידת איכות ליישום איכות בכל תחומי הטיפול. אנחנו שמחים לראות שבתי החולים ממשיכים להתפשר והמחויבות שלנו היא להמשיך להסיר את החסמים להמשך השיפור. אני מודה לפרופ' ירון ניב על נכונותו לקחת על עצמו את המשימה הלאומית של הובלת התכנית הלאומית לאיכות״.

גם פרופ׳ איתמר גרוטו, משנה למנכ"ל משרד הבריאות, בירך על הצטרפותו של פרופ׳ ניב לצוות וציין כי "יחד נוכל להוביל תכנית חדשנית ועדכנית לטובת ציבור המטופלים".

למערכת המדדים - ליחצו כאן.

נושאים קשורים:  תכנית המדדים,  מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן-טוב,  סגן שר הבריאות יעקב ליצמן,  מדדי איכות,  מערכת הבריאות,  חדשות,  פרופ' ירון ניב,  פרופ' איתמר גרוטו
תגובות